פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שחקן ספסל

      סרטון אנטישמיגורם לגל ביקורת נוסף כלפי GTA IV. דניס ויטצ'בסקי חושב שהמבקרים צריכים להירגע

      רציתי להבליג על הסרטון שמסתובב בימים האחרונים ברחבי הרשת הישראלית, בו נראים קטעים ערוכים מתוך GTA IV בהם גיבור המשחק הולך והורג יהודים חסידיים המסתובבים ב-Liberty City, אבל כנראה שאי אפשר. ואפילו אם אפשר, לא צריך, כי הביקורת שמופנית כלפי יוצרי המשחק עצמו במקרה הזה מקוממת ונובעת מבורות במקרה הטוב, או התעלמות מדברים ברורים בשביל תיאור מציאות נוחה יותר לקטילה במקרה הגרוע.

      אז ככה, נכון שב-GTA IV, כמו גם בקודמיו, אתם יכולים לרצוח אנשים חפים מפשע שסתם מסתובבים באזורכם. ונכון, במשחק הנוכחי הוספה גם שכונה בה חיים להם היהודים החסידיים, כדי לדמות יותר טוב את האזורים הרלוונטיים בניו-יורק, כיוון שה-Liberty City של המשחק היא העתק סאטירי ויחסית-מדוייק של העיר.

      אפשר להגיד שהיכולת לרצוח יהודים במשחק לא מיוחדת בגלל שבעיר מסתובבים אנשים מתרבויות שונות וניתן לרצוח את כולם באותם הדרכים. אבל אז יגידו אנשים ויטענו, כמו יוסאריאן ב'מלכוד 22', שלא משנה שאפשר לרצוח את כולם כי רוצחים דווקא את אלה הרלוונטיים, ובכלל – המטרה ב-GTA IV היא להרוג כמה שיותר אנשים וזה פסול.

      אתם לא תאמינו כמה פעמים שמעתי את הטענה האחרונה הזו, על הרשעות המובנית של GTA IV, כשבסופו של דבר מתברר שהאנשים המשמיעים אותה כלל לא שיחקו בכותר, וכנראה שגם לא בקודמיו. איך אני יודע? כי אני שיחקתי. במשחקי GTA האחרונים אין ולו משימה אחת במהלכה אנחנו מתבקשים לפגוע באנשים פשוטים, או מקבלים נקודות על הפגיעה בהם. ההפך הוא הנכון – פגיעה בסובבים אותנו תגרום לתשומת לב של המשטרה, וזה כמעט אף פעם לא דבר טוב.

      מה שכן יש במשחק, זה המון גזענות ואלימות שמכוונת כלפי דמויות מכל הגזעים, כולל היהודים. ליהלומנים החסידים אמנם יש חלק קטן יחסית בעלילה, אבל גם שם הם מצטיירים כמו פחדנים חמדנים. עוד נקודה בה אפשר לגנות את המפתחים? לא באמת, כי כשמתייחסים לטענה הזו, צריך להתייחס גם לעובדה שמדובר במשחק שמוגבל לגילאים 18+.

      כשבן אדם מתחיל להתבגר, בדרך כלל מופיעה אצלו חשיבה ביקורתית. הוא לא מאמין לכל דבר אותו הוא רואה או שומע, ומסוגל לזהות, בין השאר, מהי סאטירה. בגיל 18, היכולות האלה צריכות להיות מפותחות מספיק בשביל להבין ש-GTA הוא אחת היצירות הסאטיריות הרלוונטיות ביותר שנוצרו על כור היתוך כמו ניו-יורק (או מדינת ישראל). היהודים, הרוסים, האמריקאים הותיקים – כולם ללא יוצא דופן מאופיינים במשחק הזה דרך סטריאוטיפים אותם כולם מכירים. העיר Liberty City בה המשחק מתרחש נראית כמו ניו יורק אך מתנהגת כמו עיר בלתי-סבירה בה כולם חושבים על אחרים רק על סמך סטריאוטיפים. ואם אתם קוראים לזה מציאותיות, זו נקודה למחשבה.

      יש למישהו הערות?

      משהו מעניין קרה בגליון האחרון של מגזין EGM המסקר את תעשיית המשחקים. אנשי העיתון הודיעו לקוראים כי הם קיבלו מבעוד מועד את Metal Gear Solid 4 – אחד המשחקים המסקרנים והחשובים של השנה, אך לא מפרסמים עליו ביקורת בגיליון, למרות שהיה להם הזמן לעשות זאת.

      הסיבה לכך היא ההגבלות אותן הטילה חברת Konami, מפיצת המשחק, על עיתונאים שרוצים לפרסם ביקורת לפני צאתו של MGS 4 לחנויות. ממה שמתברר, החברה שלחה לעיתונאים מספר נקודות אליהן אסור להתייחס בביקורת, כמו אורך קטעי המעבר. EGM החליטו לא להיכנע לדרישות רק בשביל להיות בין הראשונים שמפרסמים ביקורת על המשחק, והחליטו לדחות את הכתבה לחודש הבא.

      כל הסיפור הזה מעניין בגלל שזו הצצה, אפילו אם קטנה, אל המאבקים שנשארים בדרך כלל מאחורי הקלעים, בין החברה שרוצה להפוך את המוצר שלה להצלחה מסחרית לבין העיתונאי שאמור להיות מחויב קודם כל לקוראיו. המאבקים האלה הם יום-יומיים, בייחוד במקומות בהם מעורב הרבה כסף, אבל אתם כצרכני תקשורת רואים בדרך כלל רק את התוצאה, לטוב ולרע.

      ואנחנו, לנו אין את הבעיה הזו, לא קיבלנו מקונאמי הערות. מצד שני, לא קיבלנו עדיין גם את המשחק, אז זה לא באמת משנה.