פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עניין של פורמט

      בשבוע אחד שמענו על חברה שמוכנה למכרז ה-WiMAX ועל התחלה של מכרז רדיו דיגיטלי. למה הדברים האלה טובים?

      השבוע, עם העלאת הידיעה שמשרד התקשורת פותח את המכרז לרדיו דיגיטלי, נשאלתי האם יש בכלל טעם במכרז הזה, לקראת פרוץ ה-WiMAX. השאלה הגיונית, אבל שגויה, ואנסה להסביר למה.

      נתחיל בחמישה מושגים, שכולם צפויים להפוך לרלוונטיים בחיינו בשנים הקרובות:

      DAB – שידור שמע דיגיטלי
      WiMAX – שידור אינטרנט אלחוטי בכיסוי רחב
      LTE – סלולר דור 4
      DVB-T – שידור וידאו דיגיטלי טרסטריאלי
      DVB-H – שידור וידאו דיגיטלי למכשירים ניידים

      ימי הרדיו

      DAB הוא מושג פשוט. מדובר בתחליף דיגיטלי לרדיו. ניתן להניח שבארץ תיפרס במהלך השנתיים-שלוש הקרובות רשת בפורמט DAB+, שמאפשרת שידור איכותי ותאפשר לתחנות לשדר בתדר ארצי אחד אותו ניתן יהיה לקלוט בכל מקום באמצעות מקלטים תואמים. DAB היא טכנולוגיה ותיקה שמגיעה לארץ מעט באיחור, אם כי DAB+ הוא וריאנט צעיר יחסית.

      ימי הרשת

      WiMAX היא החלום הרטוב של כל מי שמפחד מחברות האינטרנט. ספציפית, מדובר ב-Mobile WiMAX, שירות שלפחות שתי חברות בישראל ערוכות, מוכנות ומאד רוצות לפרוש (012 ומירס). WiMAX היא טכנולוגיה אינטרנטית. גם את מה שהיא נותנת קל להסביר: זה אינטרנט אלחוטי נייד. בשנה הקרובה צפויים לצאת לשוק העולמי יותר ויותר מכשירים שתומכים ב-WiMAX. הטכנולוגיה היא אבולוציה של WiFi והתומכת הגדולה שלה היא אינטל.

      ימי הסלולר

      LTE, ראשי תיבות של Long Term Evolution הוא השלב הבא בהתפתחות של טכנולוגיה סלולרית. במידה רבה, האבולוציה של הסלולר והאינטרנט משתלבות במידה כזאת שקשה להבדיל בין השתיים מבחינת ההיצע: שתי הטכנולוגיות יאפשרו שיחות קוליות – ושיחות וידאו, אם עדיין יש מישהו שמעוניין בזה – ושתיהן יאפשרו העברת נתונים. היתרון האסטרטגי של LTE הוא התמיכה המסיבית של רוב תעשיית הסלולר העולמית, והעובדה שככל הנראה יהיה קל יותר לשדרג ל-LTE על גבי רשתות דור 3 קיימות מאשר לפרוש רשתות WiMAX. אין רשתות LTE פעילות בעולם.

      ימי הוידאו

      DVB-T היא טכנולוגיה שהעיקרון שלה ברור לכל מי שזוכר את הימים שלפני הכבלים והלווין. כמו ש-DAB היא גרסה דיגיטלית לרדיו, כך DVB-T היא גרסה דיגיטלית לשידור הטלוויזיה הישן באמצעות האנטנות. ההבדל הבסיסי: איכות שידור הרבה יותר טובה. מעשית, כאשר תיפרש בארץ רשת DVB-T, יוכלו צרכנים לבחור להתנתק מהלוויין או הכבלים ולקבל בחינם – כלומר, מחיר רכישת רסיבר תואם – את הערוצים המרכזיים (10, 2, 1, ועוד) באיכות שידור מקבילה. יש טכנולוגיות מתחרות רבות בתחום, אך DVB-T היא הפופולרית ביותר, ונמצאת ברוב ארצות אירופה וביפן.

      ימי הוידאו הנייד

      DVB-H היא אחת ממספר טכנולוגיות שמתחרות כדי להפוך לפורמט הבולט בשידור טלויזיה דיגיטלית למכשירים ניידים. מדובר למעשה בפיתוח של DVB-T, שמאפשר קליטת השידורים במכשירים ניידים כגון טלפונים סלולריים.

      השאלה הנפוצה ביותר בנוגע לוידאו נייד היא: מי צריך את זה. זאת שאלה שמזכירה לי שמנכ"ל IBM חשב ב-1943 שהשוק העולמי למחשבים יהיה "אולי חמישה מחשבים" ושבחברת Western Union לא ראו ב-1876 צורך בטלפון. מבחינתי, היכולת לראות חדשות ואירועי ספורט בשידור חי איכותי – היתרון הגדול של טכנולוגיות שידור על טכנולוגיות אינטרנטיות – היא דבר מועיל. וטבעה של טכנולוגיה הוא שאנשים מוצאים בה שימוש.

      נקודות השקה

      LTE ו-WiMAX יכולות, במידה רבה, לבצע את כל הפונקציות של הטכנולוגיות האחרות. באמצעות האינטרנט ניתן לצפות בוידאו ולשמוע רדיו. עם זאת, האינטרנט אינה טכנולוגיה אידיאלית לצרכים אלה. רוחב הפס ששידורים מעין אלה דורשים מכבידים על הרשת מאד, ומעשית לא ניתן יהיה להחליף בדור הקרוב את טכנולוגיות השידור באמצעות טכנולוגיות אינטרנט.

      כמו כן, ניתן להעביר וידאו באמצעות DAB ושמע באמצעות DVB. למעשה, בידיעה של The Marker על מכרז הרדיו הדיגיטלי נאמר שמשרד התקשורת שוקל להשתמש בטכנולוגיה להעברת וידאו למכשירים ניידים. זה נראה כצעד שגוי, מכיוון שהטכנולוגיות לא ממוטבות לביצוע המשימות האלה. אני מבין את הרצון של משרד התקשורת לחסוך כסף למדינה ולחסוך באנטנות עקב החשש הידוע מקרינה, אבל פתרונות אפויים למחצה מפיקים עוגות לא טעימות.

      נקודת ההשקה הגדולה ביותר היא בין WiMAX ו-LTE, שתי טכנולוגיות שמגיעות מכיוונים שונים אבל מספקות שירותים דומים. כאן נראה לי שתהיה תחרות מעניינת. היתרון הגדול ביותר של WiMAX הוא שהטכנולוגיה כבר כאן, אם כי עדיין לא מספקת את המהירויות ש-LTE צפויה לספק עם השקתה.

      היתרון של LTE, כפי שצוין, הוא התמיכה המסיבית מצד יצרניות ומפעילות. WiMAX היא במידה רבה הטכנולוגיה של החברות שהפסידו בסיבוב הקודם של הטכנולוגיה הסלולרית. חברות כמו ספרינט נקסטל ומוטורולה. LTE נתמכת על ידי חברות כמו אריקסון ונוקיה, וקואליציה רחבה של מפעילות סלולריות.

      בכל מקרה, חמש השנים הקרובות צפויות להעניק לנו איכות טובה יותר של שידורים ותקשורת, בזמינות רחבה יותר. יהיה מעניין.