וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלוגים שמוגים

בוריס בולטיאנסקי

9.6.2008 / 14:59

האם יש לכותבי בלוגים אחריות על התדמית אותה הם בונים לאנשים שמוזכרים בכתביהם?

כתיבה בבלוג היא מטלה שדורשת הרבה מאנשים הרוצים ליצור תדמית של בלוגרים נחשבים. אותם אנשים צריכים להקפיד על שפה רהוטה, פרסום פוסטים שיהוו עניין עבור הקוראים שלהם, או לחילופין עיסוק בנושא מוגדר מסויים אשר יקבץ סביבו קהילה. מעבר לכך, כמובן שאסור לשכוח את נושא התחזוקה של קהל הקוראים של. תחזוקה זאת ניתן להשיג על-ידי תדירות כתיבה קבועה (לאו דווקא על בסיס יום יומי), התייחסות לתגובות ואף מעקב אחר הבלוגים של הקוראים.

לדעת לקחת אחריות

פעמים רבות, בתוך כל התהליכים הללו של פיתוח ומיתוג הבלוג, אנו נוטים לשכוח את העובדה שלעיתים אנו כותבים על אנשים, וזאת על-פי רוב, אנו עושים ללא אישורם ותוך כדי הצגת פני הדברים מנקודת המבט שלנו.

אורי צציק טוען בפורום הבלוגים של תפוז כי כאשר אנחנו כותבים על מישהו בבלוג, אנו בונים עבור הקוראים שלנו את דמותו של האדם הזה, לפי ראות עינינו. כאשר אין אנו עושים שימוש בבלוג בשמות בדויים או מצנזרים את האירועים להם שותפים אנשים אחרים, הרי שאנו יוצרים מאין "סטיגמה" על האדם אותו אנו מתארים. בנוסף, כתוצאה מכך, מושא כתיבתנו (גם אם הוא לא עיקר הפוסט, אלא משחק בו תפקיד פעוט של ניצב-אורח) נמשך בעל כורחו אל תוך הבלוג, וזאת מבלי שנשאל לדעתו.

בהקשר הזה עולה שאלת האחריות שלנו בתור כותבים, כלפי המידע שאנו מעבירים לקהילת הקוראים והמגיבים שלנו. צציק שואל האם אנחנו כותבים כראות עינינו, או שמא משתדלים שלא למסור מידע אשר אנחנו לא יכולים לערוב לנכונותו או שעלול להביא לפגיעה באדם זה או אחר.

שאלה זאת חשובה מאוד נוכח האירועים האחרונים עליהם הרחבתי בטורים האחרונים. במקרים הנ"ל נתבעו בלוגרים בשל לכאורה הוצאת דיבה וכתיבה שיש בה משום לשון הרע. אומנם החשש האישי שלי כרגע הוא שמדובר בעיקר בתביעות אותן אני מכנה תאנ"ה (תביעות אסטרטגיות נגד המעורבות הציבורית – [[SLAPP]]), בהן התביעה אינה באמת באה לכפר על עוולה זאת או אחרת, אלא מוגשת דווקא במטרה להשתיק את הכותב.אך עם הכניסה של עולם הבלוגים למיינסטרים – כניסה אשר תפסה תאוצה בזמן האחרון, לא מן הנמנע שנזכה ללא מעט תביעות בעתיד אשר יוגשו בשל חוסר האחריות של הבלוגר.
הנקודה שצציק מעלה מגיעה בדיוק בזמן ומן הראוי שנתייחס אליה בכובד הראש אליו היא ראויה.

שבעה ימים

לפני למעלה משנה כתבתי כאן על משחק מלחמה בשם "שש שעות" אותו הריץ[[אפי פוקס]] בבלוג שלו. משחק זה הוא למעשה פרוייקט כתיבה קבוצתי בהמשכים, כאשר פוקס כתב את הפרק הראשון המבוסס על אירוע בטחוני בו הוא גולל את השתלשלות המאורעות שלאחר אותו האירוע. בהמשך, הוזמנו הקוראים להשתתף ולכתוב את המשך הסיפור, לפי ראות עיניהם ותוך התבססות על הפרק הקודם שהתפרסם.

כאמור, למעלה משנה חלפה מאז, וניתן לומר שאנחנו נמצאים במצב שקט למדי, ביחס לתקופה המקבילה דאשתקד. האם זהו השקט שלפני הסערה? האם מדובר במחזה שווא? הפעם במשחק חדש, המבוסס על אותו העקרון, זורק אותנו פוקס אל תוך שבעה ימים המבטיחים להיות עמוסי עניין ואירועים. הרקע לדברים הוא העובדה הבדיונית בדבר כך שאיראן עברה את "נקודת האל-חזור" בכל הקשור לייצור נשק גרעיני – דבר המהווה איום משמעותי, לא רק על בטחונה של מדינת ישראל, אלא על קיומה הפיזי.

אני לא רוצה להרוס לכם את החוויה מן הפרוייקט הזה, אז אינני מכניס כאן ספויילרים מעבר למה שכבר סופר. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, הפרק הראשון שנכתב בידי פוקס, והפרק השני אשר נכתב ע"י [[ולדי דבוייריס]], כבר עלו לאוויר ואתם מוזמנים לקרוא, להגיב, וכמובן להשתתף בעצמכם בפרוייקט.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

איך להיראות ולהרגיש מצוין, לחיות בריא ולהפחית במשקל?

בשיתוף TI SWIM

הזואולוגיה של טיורינג

אחת התופעות השנואות עליי ביותר היא ההכרח להקיש קודים המורכבים מאותיות וספרות במטרה להוכיח שאני אכן אדם – יצור בשר ודם אשר התפתח מן הקוף או שמא נברא בצלם. ה-Captcha היא הניסיון האחרון של האנושות באינטרנט להראות שהיא מסוגלת להתעלות על המחשב. קיימות אינספור וריאציות שונות של המערכת הזאת, ונראה שהן פועלות ע"פ העקרון של "כל המוסיף גורע" – ככל שקשה יותר למחשב להתגבר על המערכת, ככה פוחת רצונו של המשתמש לעשות שימוש בשירות, בשל הקושי המעצבן שמוערם עליו (בסה"כ במטרה להבטיח את אמינותו בפני אחרים).

ניצר ברומר מספר על בגדי הקאפצ'ה החדשים שבהם מתהדר אתר האחסון RapidShare. האתר, שעבר לאחרונה מתיחת פנים הפתיע את ברומר במילה ארוכה יותר לפענוח, כאשר יש לכתוב רק את האותיות אשר מחוברות לחיה ספציפית המופיעה בהן ולהתעלם מן האותיות אשר אינן כוללות את החיה הנדרשת. דעתי האישית היא שמלבד סרבול מיותר, השינוי הזה כלל אינו משפר את חוויית המשתמש שלי מן האתר, וסביר להניח שאשתדל להמנע מן הפענוח הזה כאשר יעמדו לרשותי אופציות פשוטות יותר.

דווקא בכך הקשור לקאפצ'ה, מסתבר שניתן לשלב בין הצורך בזיהוי האדם, לבין פרוייקט שאפתני כמו סריקת ספרים. לפני מספר חודשים נתקלתי ב-reCAPTCHA – מערכת אשר במקום מילה אחת מבקשת ממני להקיש שתי מילים. מילה אחת מבין השתיים משמשת לזיהוי בעוד שהשנייה באה במטרה לזהות את המילה הסרוקה ולסיים את הדיגיטליזציה של הספר ממנו היא לקוחה. על-אף העובדה שכאן אני צריך להקיש שתי מילים – מדובר במשהו שבשורה התחתונה יביא לי תועלת רבה יותר מאשר זיהוי בין חתול לקוף ב-RapidShare.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully