וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תעביר את התקליט

רותם ברוכין

12.6.2008 / 10:58

השבוע מגיעה סקירת הקהילות הדו-שבועית אל קונפליקט המוזיקה הישראלי והבלתי נגמר

מה לא נאמר על המוזיקה הישראלית בשנות האלפיים? כוכב נולד, בוגרי רימון, תופעת המסיקות, שלטון המיינסטרים, מערכונים בארץ נהדרת, רוק מתחזה. בדיוק כמו במוזיקה הישראלית עצמה, גם אתרי המיינסטרים המוזיקליים סובלים מיתר חשיפה וממסחור בולט, בזמן שאת האתרים השונים והמיוחדים צריך קצת להתאמץ כדי למצוא. מצד שני, יודע כל מי שספג הקשבת-יתר לגלגל"צ בחייו, יש משהו מאוד מתסכל בעצם החיפוש הזה, במיוחד כשסוף סוף מוצאים משהו מוצלח ומגלים שהוא לא מקבל את הבמה הראויה.

ובכל זאת, מוכרחים להתעכב על אתרי המוזיקה והמילים המוכרים והפופולאריים. במקרה הזה, הם "שירונט" החביב על כל, שהיה פעם מאגר מילים לשירים, אך בתהליך ההתמסחרות הטבעית שעבר על כל אתר שהיה פעם היחיד לענייניו, הפך למפלצת פרסומות, תמונות, סלולר, רינגטונים ואייקונים. רבים מעדיפים בימינו את מחליפו, mp3music.co.il, שמספק את אותם שירותים חינמיים מילים-אקורדים-וטאבים-לכל, אבל עם קצת פחות רעש ויזואלי ושמיעתי, ומציע גם אקורדים. כאן גם מתחילות להתפתח קהילות מוזיקליות קטנות כמו "רוק ישראלי" או "טראנס", שלצערן הרב סובלות מממשק פורומי מהגרועים שהומצאו, וגם מהיעדר מנהלים שינקו את הקהילות מהודעות זבל. יש עתיד? אולי בהמשך.

אחרון אך ראוי לציון בקרב המיינסטרים הוא האתר מומה, המגדיר את עצמו "אנציקלופדיית מוזיקה". ההגדרה אולי קצת מתיימרת, אבל מומה סובב לא רק סביב מוזיקה, אלא סביב כתיבה על מוזיקה. באתר קהילת כותבים המספקת חדשות, ביקורות, דיווחים מהופעות ברחבי הארץ ודברים מגניבים אחרים – למשל, מפה שמראה על המקום ממנו הגיעו כל האמנים המוזיקליים האהובים עליכם. אם אתם אוהבים מיינסטרים, כמובן.

פנינים קטנות

אם הגעתם לחלקה השני של הכתבה, אפשר סוף סוף לכבוד העובדה שצלחתם את המיינסטרים לחלוק אתכם את האתר מימה, אחיו הצעיר של מומה: אתר קטן ומקסים שלא רבים מכירים, משום מה. האתר נועד לחלוק עם העולם עובדות מעניינות על שירים ידועים, פרטי טריוויה, ואף לשאול שאלות ולקבל תשובות לגבי כל קושיה הנוגעת למילות שירים ישראלים. אף על פי שלקהילה שם אין מוקד התכנסות, מדובר בגולשים נאמנים וסקרנים שמסתובבים, פולים עובדות מתוך תוכניות ישנות של החינוכית, ארכיונים מוזיקליים וראיונות עם חברי להקות מזדקנות. כיף להסתובב שם באקראי ולא לקרוא את כל האתר מהתחלה ועד הסוף – ממילא הוא אינו ליניארי.

עוד פנינה כזו היא האתר "אבטיח", המבוסס על קונספט כלל עולמי מוכר של אנשים שמצליחים, עקב שמיעה לקויה או סתם שכנוע עצמי עמוק, לחרב בשיטתיות מילים של שירים מוכרים ואהובים. כאן מסתובבות אחת הקהילות הכיפיות ביותר ברשת: כי אם נדמה לכם שהפאדיחה שלכם היא שחשבתם שהשורה מ"אדם בתוך עצמו" היא "לפעמים פותח דלת, מקבל מכה", מישהו אחר חשב שלילד ברחוב סומסום נגמר פתאום האוויר. בקיצור: הרבה יותר כיף לצחוק על טעויות מפגרות של אחרים, והכותבים באתר צדים בחדווה את הטעויות האלו, מגיבים אחד לשני בקריאות "LOL" רמות, ומתרוצצים להם בהנאה ברחבי הבלוג-ספירה בדיוק למטרה זו. יש גם פורום.

לא במיינסטרים

קיוב הוא מגזין מוזיקלי קטן שמגדיר את עצמו "מוזיקה מהשוליים הצידה". אין שם כמעט אנשים שאתם מכירים, אלא אם כן אתם חיים בסצנה תל אביבית מאוד מאוד מסויימת – וגם אז לא בטוח. אבל תמצאו הרבה כתבות טובות, כולל כתבות עומק של אנשים שנולדו לתוך תעשייה המוזיקה המיינסטרימית וחוקרים אותה מלידה, ביקורות אלבומים, ועץ מוזיקה – פרוייקט מגניב להחריד שמקשר אמנים ישראלים זה לזה. יש גם מוזיאון ממוביליה ותמונות מהופעות, פורום שוקק חיים, והכי טוב – רדיו. את מירי מסיקה לא תשמעו שם, אבל הרבה דברים מרתקים אחרים כן.

את השרת העיוור לא באמת צריך להציג – מדובר באחד האתרים הוותיקים ברשת הישראלית, ואולי גם החשובים בה – אתר פרטי שכולו על טהרת אהבת המוזיקה, ובו קהילה כותבת, נושמת, חיה את האלבומים החדשים שיוצאים לחנויות, את ההופעות המחתרתיות, הז'אנרים, כותבת למגזינים, למדריכים, ועוד. האתר אינו רשמית אנטי-מיינסטרימי, אבל המגמה היא בהחלט של מוזיקה מכל סוג שהוא, כל עוד היא איכותית ושונה. רשימת כותבים אינסופית (והולכת ומתרחבת) ממלאת את דפי האתר באהבתם למוזיקה, והם מגיבים זה לזה ויוצרים קהילה תוססת וערה, ונחלצים לפעמים אפילו להגן על אמני מיינסטרים מוחלטים כמו פינק. אם תכנסו היום תוכלו אפילו להצביע – באופן חד פעמי בהחלט – ל"כוכב הנולד" האהוב עליכם (כולל לאופציה "תגידו, השתגעתם?! פה זה השרת העיוור!").

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully