וזוהי רק ההתחלה

אז אחרי שבטור הקודם עבדנו כמו בטיול שנתי של בית הספר - או לפחות כמו בטיול צופים - וארזנו לנו המון סבלנות, תזרקו מהר פנימה גם שק של מצב-רוח טוב וכל שנותר הוא למצוא לכם שותף לדרך.

חשוב לבחור שותף, או בעצם שותפים, שתדעו לעבוד איתם טוב, ותוכלו להסתדר איתם טוב. אתם צריכים אנשים שתוכלו גם לעבוד איתם כמו שצריך וגם לריב ולהתווכח איתם כמו שצריך. תמיד יש מחלוקות ומריבות, וכדאי שתמצאו לכם אנשים שתוכלו להתווכח איתם באופן תרבותי, וכאשר תסיימו את מלחמת הטילים הכימית (או לפעמים גרעינית) ביניכם, תוכלו לחיות בשלום.

אני מודה בפה מלא שאני דווקא מסתדר מאוד טוב לבד. שותפות לפעמים מרתיעה אותי כי אני אוהב לקבל את כל ההחלטות שלי לבד. אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות. ותודו שלרוב נחמד להיות בעל הדעה. אבל זה לא עומד במבחן המציאות, גם מעבר לעובדה הפשוטה שאף משקיע לא משקיע בבנאדם אלא רק בצוות. יש פשוט יותר מדי עבודה לאדם אחד. ברגע שיש לכם שותף, כל העול (גם הפסיכולוגי) נחלק בין כמה אנשים, לכל שותף יש פחות עבודה והחיים פתאום הרבה יותר פשוטים, קלים ונעימים.

בני אדם, אחרי הכל הם יצורים חברתיים (כן, אפילו אנשים מתחום המחשבים הם אנשים חברתיים) ושותף טוב הוא מכרה של זהב, יהלומים או לפחות באר נפט טובה.
שותף טוב יעזור לכם לפרוח, ואפילו אני שאוהב להחליט דברים לבד חייב להודות שברגע שיש מישהו שחולק עליך, בוחן כל כל רעיון ודעה שלך בעין ביקורתית, הדבר גורם לך להיות יותר ביקורתי כלפי עצמך ולקבל החלטות יותר נכונות (ובמקרים רבים, לקבל רעיונות ודעות של השותפים שלא פעם הרעיונות שלהם טובים משלך).

אז איך יודעים מיהו שותף טוב? כנראה שהניסיון הכי טוב הוא מעבודה משותפת קודמת (במקום עבודה, בצבא, אולי אפילו לימודים), הדרך הקלה לדעת אם תוכלו לעבוד עם השותף היא לעבוד איתו.

לא כל חבר טוב הוא שותף טוב. ולא כל חבר טוב לעבודה, הוא שותף טוב. צריך דינאמיקה טובה בין השותפים, צריך לסמוך אחד על השני באופן מלא ועיוור. אתם הולכים לעבוד כל כך הרבה ביחד... אז תתרגלו אחד לשני במהרה.

לי יצא לעבוד על כמה רעיונות בעבר, ולכן יצא לי לעבוד עם כמה שותפים שונים. כל שותף הוא עולם אחר. הדינאמיקה שונה, החברות היא שונה, ואם תסתדרו עם אדם בפרויקט אחד, אולי שווה לנסות להמשיך ביחד לפרויקטים אחרים. תזכרו שלרוב הסטארטאפ הראשון לא הולך לשום מקום, גם לא בהכרח השני או השלישי – אבל זה תמיד הרבה יותר כיף לעבוד עם אנשים שאתם מסתדרים איתם. במקום להרגיש במתפרה במזרח הרחוק, תרגישו שאתם עוסקים בתחביב נפלא. מי צריך דייג בימינו, שאפשר לתכנן ארכיטקטורות תוכנה?

תזכרו שכל שותף שאתם מכניסים, מלבד לדעת להתחתן איתו – צריך גם לדעת להתגרש. לפעמים שותפויות לא עובדות, או אנשים מחליטים לאחר זמן מה לפרוש מהמיזם (בין אם המיזם כולו מתפרק, או רק חלק מהשותפים עוזבים), צריך לדעת להיפרד בכבוד ובשלום. תמיד כשמעורבים סכומים גדולים של כסף, נוצרים חיכוכים גדולים. תבהירו הכל מראש. המלצה חשובה נוספת היא שתדעו להשאיר את כל החיכוכים והמריבות והאי-הסכמות שלכם בצד המקצועי. אני ושותפי יכולים לריב בצעקות ובויכוחים שעות ובסוף היום עדיין ללכת לשתות בירה ביחד ולא לחשוב על הויכוחים המקצועיים. יש פן מקצועי ויש פן חברתי. אל תעשו סלט...

חברים טובים חשובים יותר מעסקים טובים. לי אישית היה מאוד ברור עם אילו אנשים אני מוכן להיכנס לשותפות ועם אילו לא, אבל בסופו של דבר כל אחד צריך לקבל את ההחלטות שלו בעצמו ולהבין לבד עם מי הוא יכול לעבוד.

לשותפות נפלאה,
עמית