פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת: Secret Agent Clank

      הפרק החדש בסדרת Ratchet & Clank הוא לא משחק רע, אלא בינוני, אבל מהסדרה הזו ציפינו להרבה יותר

      לפני מספר חודשים סיפרתי לכם – הקוראים, כי Ratchet & Clank: Tools of Destruction הוא אחד המשחקים האהובים עלי על פלטפורמת הפלייסטיישן 3. בכלל, כל הסדרה הזו הסבה לי הרבה נחת מאז שהושקה לפני כ-6 שנים והפכה לאחת מסדרות כותרי הפלטפורמה הטובות ביותר.

      הכותר החדש בסדרה מגיע, נכון לעכשיו, בלעדית לקונסולת ה-PSP הניידת, ומפתחיו הם High Impact Games שפיתחו בעבר את משחק ה-PSP הראשון של הסדרה – Size Matters. רק שהפעם, הלומבקס הוא הסיידקיק והרובוט בעל חוש ההומור היבש הוא הגיבור. ולא סתם גיבור, אלא ממש ג'יימס בונד.

      השם הוא קלאנק - הסוכן קלאנק.

      Secret Agent Clank מציב את הרובוט החביב בנעלי סוכן חשאי העובד בשביל סוכנות ביון כזו או אחרת, ואת חברו בתפקיד אסיר בבית כלא. כן, כשראצ'ט מואשם בגניבה של פריט יקר ערך, קלאנק הוא זה שיוצא לפענח את הפרשה, כשהוא לבוש בטוקסידו ומשתמש בגאדג'טים המתאימים לסוכן חשאי אמיתי, כמו עניבה קטלנית.

      אם בעבר ראצ'ט היה גיבור הפעולה והמשימות של קלאנק היוו בעיקר פאזלים, הפעם המצב שונה לגמרי. קלאנק, מתוקף היותו הגיבור הראשי, זוכה להיות גיבור פעולה שהולך מכות ומסוגל לעשות קפיצה-כפולה. אבל מדובר, בכל זאת, ברובוט קטן, והכוח שלו הוא לא באגרופים.

      זה משתלב היטב עם הנושא של המשחק – Secret Agent Clank הוא, בבסיסו, משחק התגנבות, כשרוב רובו של האקשן לא מתבטא בלחיצה על כפתורי מכות אלא בשימוש בגאדג'טים ורצפי כפתורים עליהם צריך ללחוץ בזמן מוגבל מאוד בשביל שקלאנק ייפתר מהאויב בלי לעורר מהומה.

      על פניו, זה נשמע טוב, אבל הביצוע רחוק מלהיות מושלם, ולא מספיק רחוק מלהיות בינוני. קטעי ההתגנבות מאוד לינאריים וחוזרים על עצמם, כשאף פעם אין לכם הרגשה כאילו יש יותר מדרך אחת לעבור כל מקטע. ואם תנסו בכל זאת לגוון, יזכירו לכם כי הרובוט הקטן לא באמת יכול להתמודד עם הרבה אויבים בלי, אמממ, למות. לפעמים נסיון הגיוון לא יבוא מכם, אלא ינבע מכך שהשליטה במצלמה במשחק היא ידנית בלבד ואיטית מאוד – מה שמקשה מאוד להימנע מצרות.

      חברים ותיקים

      אבל לא רק קלאנק משתתף בכותר הזה, גם ראצ'ט – מתא הכלא שלו – מצליח להיות חלק פעיל במשחק. משימותיו, האופציונליות יש לומר, הן זירות קרב מגוונות עם גלים של אויבים. המשימות האלה מרגישות ממש כמו מקבילותיהן מהמשחקים הקודמים בסדרה, לטוב ולרע. מה שכן, רובן הרבה יותר קשות, וגם זה לטוב ולרע – שמעתי לא מעט תלונות על קלות מוגזמת של קטעי הזירה בכותרים הקודמים.

      בנוסף, יש לקלאנק סיידקיקים משלו, בדמות רובוטים קטנים שבאים להציל אותו כשהוא נופל בשבי. המשימות האלה הן, לדעתי, החמודות ביותר במשחק, ומורכבות בעיקר מפאזלים שמצריכים את שיתוף הפעולה של הרובוטים. גם כאן לא מדובר בחדשנות, אלא במחזור של רעיון ה-Zoni והרובוטים הקטנים ממשחקי הסדרה הקודמים, אבל המשימות מהנות כל כך עד שלא באמת אכפת לי.

      מעבר לכך, גםג קפטן קוורק מגיע לביקור, עם מיני-משחקים פחדניים משלו, שכוללים בוסים מוזרים במיוחד, אבל הדמות המעצבנת בדרך-כלל דווקא חמודה כאן. מי שבאמת מעצבן, הם המפתחים, שהכניסו לכותר מיני-משחק קצב במהלכו צריך ללחוץ על כפתורי ה-PSP בתזמון מדוייק. משחק הקצב הזה, שקוטע שלבים של קלאנק מדי פעם, קשה ומאוד מיותר. בנסיון השלישי,הוא כבר לגמיר לא כיפי, אבל אין מה לעשות חוץ מלעבור אותו או לנטוש את הקונסולה.

      סיכום

      בסופו של יום, הבעיה האמיתית של Secret Agent Clank איננה הגרפיקה, או הצלילים – אלה בסדר גמור. הבעיה האמיתית היא הבינוניות שלו. כמעט בכל אספקט אפשרי, מדובר במשחק בינוני, שלא יגרום לכם לחרוק בשיניכם אך גם לא יסב לכם אושר מיוחד. אם אתם חובבי הסדרה, כדאי לשחק בו בשביל המפגש המחודש עם הדמויות האהובות, אבל זה הכל.