ביל גייטס לא נכלל בסדרת הכתבות שלי "גדולי האומה הדיגיטלית", בה סיפרתי על האנשים שאחראים לעולם הדיגיטלי בו כולנו חיים ואשר ממשיכים לעצב אותו.
ניתן לטעון, במידה רבה של צדק, שאי הכללתו של גייטס היתה קטנוניות, התעלמות מהגדרת הסדרה, ובאופן כללי טעות. ויש לטיעון כזה משקל. גייטס הוא האיש שהציב לעצמו ולחברה בראשה עמד את הססמה "מחשב על כל שולחן". זאת ססמה רבת עוצמה, ססמה ששינתה את העולם. לטובה.
המוצרים של המתחרים כמעט תמיד היו טובים יותר, אמינים יותר, חכמים יותר, מעוצבים יותר. אבל המוצרים של גייטס ומיקרוסופט נבנו ושווקו תמיד לשוק גדול יותר. הם היו פשוטים יותר, תאמו למגוון רחב יותר של חומרה, וסיפקו את הפתרונות שאנשים היו זקוקים להם. חלונות 3.0, חלונות 95 וחלונות XP (מערכת ההפעלה האחרונה שגייטס אחראי לה באמת) הן שלוש מבין מערכות ההפעלה החשובות ביותר בהיסטוריה, וכל אחת מהן ייצגה קפיצת מדרגה עצומה בחוויה היומיומית של משתמשים ברחבי העולם.
אבל יש גם סיבות לכך שגייטס לא נכלל בסדרה. גדולי האומה הדיגיטלית היתה סדרה על אנשים שמעשיהם והאידיאלים שלהם קידמו את הרשת למקום הפתוח, החופשי, והמפכני שהיא. גייטס - כמו סטיב ג'ובס, שגם לא נכלל - מעולם לא היה בקאדר הזה. בנוסף להיותו איש עסקים דורסני, גייטס תמיד נתן לצרכנים הרבה יותר נוחות מכוח. מיקרוסופט של ביל גייטס היתה חברה שהתייחסה ללקוחות שלה בחשדנות, ולעתים בעוינות. מעבר לכך, מיקרוסופט נגררה כמעט כנגד רצונה לאינטרנט, וכאשר החלה להתייחס לרשת ברצינות עם השקת אינטרנט אקספלורר היא עשתה זאת בבריונות שזיכתה אותה בקנסות ענק ובהפסדים משפטיים.
אבל בבחינה של 30 השנים של גייטס בראשות מיקרוסופט, בלתי אפשרי שלא להתפעל מהישגיו. אם נתעכב רגע על הדוגמה של אינטרנט אקספלורר נגד נטסקייפ, הרי שרבות נכתב ונאמר על הטקטיקות המונופוליסטיות בהן נקטה מיקרוסופט על מנת להפוך לשחקנית הדומיננטית בתחום הדפדפנים. פחות נכתב ונאמר בעיקר בשנים מאז הניצחון של החברה מרדמונד על כך שבהשוואה בין שני הדפדפנים, הגיע למיקרוסופט לנצח.
נטסקייפ הפכה בשלב ההוא של התפתחותה למוצר מנופח, לא נוח שהלך והתקדם לעבר ההגדרה "בלתי שמיש". כשאני עברתי להשתמש באקספלורר, זה נעשה בלב כבד מכיוון שסלדתי מהטקטיקות בהן השתמשה החברה אבל זה לא קרה בגלל אותן הטקטיקות. זה קרה כי אקספלורר הייתה תוכנה טובה בהרבה. זה היה נכון במיוחד בכל הנוגע ליצירת אתרים בעברית. בעבור בוני אתרים בעברית ואני הייתי בונה אתרים קטן מאד, שכן יצרתי רק את האתר הקטן שלי דאז - מותה של נטסקייפ היה כמעט מאורע משמח, מכיוון שמשמעותו הייתה מותה של העברית ה"ויזואלית", פורמט העברית ההפוך והעקום שנטסקייפ ידעה לקרוא.
בשנים האחרונות, ככל שגייטס התמקד יותר במוסד הפילנתרופי שלו ושל אשתו מלינדה ופחות בחברה שהקים, הפכה מיקרוסופט לחברה שהצעדים המפוקפקים שלה הם לעתים קרובות יותר מפוקפקים כי הם טיפשיים ולא כי הם בעייתיים אתית.
מרטין סורל הגדיר את גוגל כ"Frenemy" של תעשיית הפרסום. המושג הוא שילוב של המילים "Friend" ו-"Enemy". תרגום צולע אפשרי למושג הוא "חויב". בעבורנו, משתמשי המחשבים וגולשי האינטרנט, ביל גייטס היה בהחלט חויב. החברה בראשה עמד אחראית במידה רבה לכך שיש לנו מחשב בבית ובעבודה בו אנו יכולים לגלוש ברשת. אבל היא אחראית גם לרבים מהתסכולים שאנו חווים יומיומית בעת השימוש באותו המחשב.
בבואנו להיפרד מביל גייטס, שעובר להקדיש את עיקר מרצו לצדקה - מוסד הצדקה שלו ושל רעייתו הוא מפעל הצדקה הגדול בהיסטוריה של האנושות- נאמר לו כך: שלום, תודה שבאת. אל תחזור.