מרמים את הרמאים

419, שם האתר של קהילת ה"בייטרים", הוא מספרו של החוק הניגרי האוסר על רמאות מיילים ותרגילי עוקץ. למי מקוראינו שמרים כעת את גבותיו ותוהה האם הכתבה הזאת בעצם נדחתה בכלל מ"רואים עולם", ומה אנחנו קשורים בכלל, האמת היא שגם אתם מכירים את המיילים המפורסמים מניגריה, ופשוט לא מכירים את זהותם האמיתית.

זה מתחיל כמו כל ספאם רגיל. אלמנה אומללה שזקוקה לכסף, פילנטרופ עשיר שמעוניין להשקיע במדינה שלנו וזקוק למישהו להתחיל להעביר לו מזומנים, נערה שכל בני משפחתה נרצחו והכסף הרב שהורישו לה קבור בחשבון באוסטרליה, סטודנט עני שמנסה להישאר בבריטניה וצריך רק כמה מאות דולרים. המיילים האלו תמיד נשלחים בתפוצת נאט"ו אבל מיועדים לך – כן, כן, לך. המקור שלהם הוא בדרך כלל ניגריה והארצות שבסביבתה. אנחנו, הישראלים מורגלי הספאמים לעייפה, שבעי המצגות, מכתבי השרשרת, הבטחות הוירוסים – מוחקים אותם בלי לחשוב פעמיים, וכך גם רוב העולם המודרני. אבל פה ושם יש כמה אנשים תמימים, פתיים ואומללים שמאמינים שהם באמת צריכים לעזור לחסר המזל, או שבאמת מבטיחים להם כסף, ומתפתים איכשהו להעניק ממה שגם ככה אין להם, בדרך כלל, לאחת התרמיות האלו.

ה"בייטרים" (מפתים, במובן של הנחת פיתיון), כפי שהם קוראים לעצמם, הם קהילה שמטרתה לחבל עד כמה שאפשר במאמצים לשאוב במרמה כסף מאנשים הגונים. לעצור אותם ממש אי אפשר – מדובר בספורט ידוע ונפוץ בניגריה והסביבה (אף על פי שהבייטרים מדגישים שהם לא נגד ניגרים ואין כאן עניין של גזענות, ולראיה הם מטפלים גם בהונאות מייל אחרות, נפוצות פחות, מארה"ב ומאנגליה). לא רק זאת, אין שום דרך בדוקה לדעת לאן מגיעים המיילים, מי עונה עליהם, ואיך מגיעים לנופלים בפח לפני שכל כספם יאבד. לבייטרים, אם כן, אין יומרות כאלו – הם רק רוצים לעכב קצת את הרמאים, לתסכל ולאמלל אותם, ואם אפשר לגרום להם לעשות דברים משונים, מגוכחים או סתם כואבים בדרך, כך ששהם אולי ישקלו היטב בפעם הבאה שהם שולחים הונאה מנוסחת היטב.

מה עושים הבייטרים? בפשטות רבה, הם עונים על המיילים. לא בתור עצמם, כמובן. מול ה"אלמנה" האומללה וה"יתומה" המסכנה, הם משחקים איש עסקים עשיר ונדבן שרק חיפש מישהו לזרוק עליו את המיליונים שלו. מול הסטודנט העני שמת לצאת מאפריקה הם מציגים חזות של מעסיק חביב בעל חברת ענק באנגליה, שגם ישלם על הטיסה של אותו סטודנט המתאווה לחופש. מול הניגרים העשירים כביכול שרק רוצים מחווה של רצון טוב (כמה מאות דולרים, נניח) כדי שיפתחו את חשבונם בפני המרומים, הבייטרים מעמידים פנים שהם לא מדברים אנגלית כל כך טוב, ובכלל, הם צריכים תמונה של הרמאי כדי שהסבתא תאשר, ורצוי תוך כדי שהוא מחבק ומנשק גזע עץ, כי היא טבעונית שמאמינה בעובדי אלילים.

כמו שאפשר לקרוא בין השורות, הבייטרים מרמים בחזרה את הרמאים, ובעוד רוב פעילותם הן סתם חלופת מיילים מייגעת במהלכם הרמאים מגלים שהכסף שוב התעכב, שמספר החשבון שוב הוחלף, או שהאדם איתו הם מדברים בכלל נפטר ממחלה נוראה ושעסקיהם עברו למחליפו שבכלל לא יודע כלום על העסקה שנחתמה, יש גם רמאות-בחזרה מסוג אחר, מורכב הרבה יותר. מקים האתר והבייטר הראשי, ששמו הבדוי הוא "שיבר מאנטיס", נוטה לתזז ולשגע את הרמאים שלו ללא רחמים, וכבר ידוע שבמשחקיו המתוחכמים הצליח לתפוס כמה רמאים, ולגרום לכמה אחרים לפרוש לנצח מעיסוקם המלוכלך. באחת ההונאות-בחזרה המצחיקות ביותר שלו, שיבר משחק אנשי כנסיה טובים ויקרים שמוכנים לתרום עשרות אלפי דולרים לידידם הניגרי אחמד, אם רק יואיל בטובו להצטרף לכנסייה שלהם. אלא כדי להצטרף לאותה כנסייה לא-קיימת של הקדוש המקועקע, על אחמד לקעקע את עצמו בסמל הכנסייה (Baited By Shiver""), ולשלוח אל הכמרים החביבים תמונות צבע של אותו קעקוע. מה יעשה אחמד? ספויילר לסוף – יקעקע, ועוד איך. את הכסף, כמובן, הוא לא יקבל. בייטר אחר, בומברדייר, שכנע את הסקאמר שלו שהוא מפיק הוליוודי חשוב שמחפש פעלולנים, והציע לסקאמר להוכיח את כישוריו במגוון מטלות מטורפות כדי לקבל עבודה (לקפוץ מהגג, להעלות את עצמו באש, ועוד).

קהילת הבייטרים היא קהילה מהסוג הישן. הם יושבים על פורום פתילים עתיק, הם לא נפגשו מעולם, וכולם כאחד משתמשים בשמות בדויים ונזהרים מאוד מלהעביר פרטים אישיים באתר, כאילו היו דור אשר לא ידע את פייסבוק. כמובן, כל אמצעי הזהירות האלו נחוצים. אף על פי שנראה שמדובר רק בחליפת מיילים מצחיקה להעברת שעות הפנאי, עיסוקם של הבייטרים הוא מסוכן למדי. לרמאי מיילים, תופעה הולכת ומתרחבת, יש כיום משתפי פעולה בכל ארצות המערב המודרניות, כולל בישראל, וכבר קרו מקרים בהם קורבנות הרמאויות נרצחו, נאנסו או נשדדו בגלל חוסר זהירותם. הבייטרים משתמשים באמצעים ממוחשבים וטכנולוגיים כדי ליצור תיבות דואר, מספרי פקס וטלפון ואפילו לפעמים חשבונות בנק מזוייפים, הכל כדי לרמות את הרמאים בזהירות. לפעמים ניצול המשאבים וזמן האינטרנט הרב המבוזבז בפעולה הזו, שאין בסופה לעולם תוצאה חד משמעית ושנגמרת בדרך כלל בעזיבתו של הרמאי אל הקורבן הבא, נראה קצת פסיכי. אבל שלא כמו כל משוגעים לכל דבר אחר, לבייטרים יש מטרה קדושה. כולם מוזמנים להצטרף.