ניסוי בקומיקס

בשקט בשקט, אי שם במיי-ספייס המפסידה את גולשיה לפייסבוק, כמה יוצרי קומיקס מוכשרים ומוכרים בכל רחבי הגיק-ספרה פתחו מיזם קומיקס רציני, מושקע, חדשני, וגרוע מכל – חוקי! בשיתוף פעולה אמיץ של חברת דארק-הורס, אחת מספקיות הקומיקס האהובות על האמריקאים בשנים האחרונות, ומיי-ספייס, ענקית המדיה ברשת, החלו להתפרסם בשנה האחרונה עיתוני קומיקס מקוונים. מי שם? מי לא. שמות כמו ג'וס ווידון, סטיב יאנג, רון מארץ, ועוד יוצרים מוכרים ואהובים – וגם כמה מוכרים פחות, אבל בהחלט כאלו שעברו את חותמת האישור של דארק-הורס. החדשנות היא בפורמט, ביכולת לקרוא קומיקסים בחינם על פני הרשת, ללא תשלום, התחייבות או אפילו בקשה להרשמה. הקומיקסים פשוט שם, ולכם נותר רק להפוך עמוד ולהינות.

נייזן דנדליון (כן, זה שם) היא נערה יפנית ורודת שיער המתפקדת כמנהיגה של להקה בשם שוגר-שוק. היא ממש גרועה בעלבונות, והיא בשום אופן לא ויקינגית. למעשה, היא די שונאת אותם. לא שברור למה, או מתי יצא לה בפעם האחרונה לפגוש ויקינג. אפילו בין חברי הלהקה האקסצנטריים שלה (שאחד מהם הוא רובוט), היא יכולה להיחשב בקלות ליותר-מקצת-פסיכית. לדוגמה, היא מוכנה לסטות מהמסלול כשגופה על גג המכונית בה היא נוהגת בשביל צ'יפס, והיא מסוגלת לבלבל בין הזמנה לטיסת תענוגות בספינת חלל חייזרית לבין הזמנה לקרב בין חייזרים לבני אדם על עתיד כדור הארץ. אם זה נשמע רציני, אל תחששו: זה לא. כששמו של ג'וס ווידון, אליל-גיקים, מתנוסס עליו, ועם אמנות המשוגעת והצבעונית של פאביו מון, "שוגר-שוק" הוא קומיקס שנון, כיפי, וגם אחד היחידים בעיתון הקומיקס של דארק-הורס שמורכב מיצירה מתמשכת. ג'וס ווידון הוא אחד מאותם יוצרים שאוהבים להתנסות במדיום האינטרנט – רק לאחרונה העלה פרוייקט חדשני שצולם ללא תקציב כמעט, מחזמר של גיבורי-על בשם Dr. Horrible's Sing-Along Blog, שעלה לאינטרנט לשבוע בלבד, ואז עבר להימכר באיי-טיונז.

ג'וס ווידון אינו השם המוכר היחיד בעיתוני הקומיקס של דארק-הורס. רון מארץ, פליט הידוע ביותר לקומיקסאים מחברת הקומיקס הקטנה, המופלאה והכושלת "קרוס-ג'ן", חוזר גם הוא למקורות בעיתוני הקומיקס ועומד מאחורי סיפור בודד בשם "סמוראי", המתרחש ביפן הפיאודלית. לא רק לחובבי קיל ביל. ובין דפי הקומיקס האחרים אפשר למצוא עוד סיפורים מכל הז'אנרים: מסיפור בהשפעת אנימציה יפנית על בית ספר לנהיגה שם לומדות צעירות לשלוט ברובוטים עתידניים, לדרמה קורעת לב על אב שאיבד את בנו, לניסיון מטורף לפענח רצח בכנס קומיקס.

דארק הורס ומיי-ספייס מתייחסים למיזם שלהם כאל "העתיד של הקומיקס", אבל יש בכך משהו קצת יומרני. אם יש משהו שהאינטרנט לימד את הקומיקס, זה שהמעבר בין מדיומים אינו משהו שניתן לעשות בלי מחשבה ובאופן חלק. הקומיקסים באתר נראים כולם בדיוק כפי שהיו נראים לו היו מודפסים על נייר – עמוד ישר וקבוע, גבולות ברורים, דפדוף משמאל לימין בעזרת חצים. מרוב חדשנות, לא נראה שמישהו באמת רצה לשנות כאן את פני הקומיקס כפי שאנחנו מכירים אותו. אולי רק את פני הרשת. אבל הדברים האלו, לצערם של דארק-הורס, לא באמת עובדים בנפרד.

מצד שני, אי אפשר באמת להתלונן כשנותנים לכם קומיקס איכותי בחינם. כמובן, דארק-הורס בהחלט מצפה להרוויח מהמיזם שלהם על ידי עידוד קנייתם של קומיקסים נוספים: אם נהניתם מהקומיקסים של ג'וס ווידון ופאביו מון, תוכלו לקנות חוברות נוספות שלהם ממש באותו אתר. על ההנחה הבסיסית שזה בדיוק מה שתרצו לעשות פועלים כבר שנים ספקי תוכן אחרים באינטרנט בהצלחה רבה – איי-טיונז, למשל. זו אמנם לא הפעם הראשונה שמישהו מציע הצצה אל קומיקסים באינטרנט, אבל אף חברה לא השקיעה כל כך הרבה בחובבי הקומיקס שלה. דארק הורס, במדיניות החינמים שלהם, מציעים כאן משהו נועז יותר, מספק יותר, ואולי גם רווחי יותר. ימים יגידו.