פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גלישה בדרך שלי

      צריכת הרשת באמצעות שירותים חברתיים מתחילה להחליף את הגלישה באמצעות סימניות

      בחודשים האחרונים, אחד השמות החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה הוא FriendFeed. פרינדפיד הוא אתר שמאפשר למשתמשיו להראות באופן אוטומטי את העדכונים שלהם מעשרות שירותים חברתיים ברשת. העלית תמונה לפליקר? היא תופיע בזרם במידע שלך באתר. סימנת שיר אהוב בלאסט.FM? גם זה יופיע. העלית ידיעה לבלוג? גם היא תופיע.

      אם פרינדפיד היה מאפשר רק לצרוך תכנים שהמשתמשים יצרו בעצמם, הרי שהוא היה משמעותי במידה מסוימת, אבל לא חשוב באמת. שני דברים הופכים אותו לשירות חשוב כל כך ולסמן לעתיד לבוא. הראשון הוא האפשרות לציין דברים שעניינו אותך ברשת, כך שגם הם יופיעו בזרם. ניתן לסמן דברים באמצעות סימניה שאפשר לקחת מהאתר ולגרור לדפדפן, אבל האתר גם יציג דברים שבחרתם לשתף בשירותים כמו קורא ה-RSS של גוגל. זה אומר שאם אני עוקב אחר מספיק אנשים מעניינים, אני נחשף להמון תכנים שאחרת לא הייתי רואה.

      החלק השני הוא האפשרות לנהל דיון בפרינדפיד על כל פריט שמישהו שיתף. אם אחד מהאנשים אחריהם אני עוקב בפרינדפיד שיתף משהו מעניין, אני רואה את התגובות לדבר הזה מכל המשתמשים בשירות. ואם אחד מחברי סימן שאחד הפריטים בזרם מוצא חן בעיניו, הוא קופץ למעלה, כך שלא אחמיץ אותו. כלים שנבנו לשירות מאפשרים להחזיר את התגובות מפרינדפיד לבלוג עליו מגיבים.

      בעבר, אנשים נחשפו לדברים מעניינים ברשת באחת משתי דרכים עיקריות: הם גלשו לשם, או שמישהו סיפר להם על הדבר המעניין. בשני המקרים, דרושה פעולה אקטיבית מאד - מצידך או מצד האדם שסיפר לך. במקרה השני, מישהו היה צריך להחליט לשתף את המידע הספציפי הזה איתך באופן ספציפי.

      אבל סימון פריט לשיתוף בגוגל רידר מתבצע בלחיצה על כפתור. זה קל יותר. וכך אנחנו מגיעים לדרך החדשה לגלוש לאתרים מעניינים, ומתחילים לרתום באמת את הרשת החברתית כאמצעי לגלישה משמעותית ומעניינת יותר ברשת. כך, בחודשים בהם אני משתמש בפרינדפיד, נתקלתי באינספור כותבים, אתרים ואייטמים שלא הייתי יודע עליהם אחרת.

      השילוב של פרינדפיד עם טוויטר הופך את האתר לשימושי במיוחד. טוויטר התפתח מזמן מתפקידו המקורי כאתר מיקרו בלוגינג לאמצעי תקשורת. זה אמנם אמצעי לשיחה שמתרחשת במרחב הציבורי ולא בפרטיות שמאפשר מייל או מסנג'ר, אבל תקשורת היא ללא ספק השימוש החשוב ביותר והמשמעותי ביותר של האתר. אבל בעוד טוויטר הוא אמצעי נוח מאד ליצירת תקשורת, הרי שהוא לא מאד נוח לקבלת תקשורת. אני צורך את הטוויטים של רוב האנשים אחריהם אני עוקב באמצעות הממשק של פרינדפיד, פשוט כי זה נוח יותר.

      אני מדבר בטור הזה הרבה על פרינדפיד ספציפית, אבל יש לציין שזה אחד מתוך מספר שירותים מתחרים. ויש לציין גם שאנחנו עדיין נמצאים בשלב מוקדם בחייו של השירות: השלב בו רוב המשתמשים בו הם אנשים שמדיה חברתית חשובה להם. לכן, הוא חזק במיוחד במידע על מדיה חברתית. אבל זה שלב התפתחותי.

      אחת הסיבות שפרינדפיד זוכה לתשומת לב רבה בהרבה מאשר רוב מתחריו היא האנשים שמאחוריו. פול בקהייט, אחד המייסדים, היה המפתח הראשי של ג'ימייל והוא גם האיש שאחראי לססמה המפורסמת של גוגל, Don’t Be Evil. מייסד אחר, ברט טיילור, עמד בראש צוות הפיתוח של גוגל מפות. אלה אנשים שכבר שינו שתי תעשיות אינטרנטיות באופן משמעותי.

      מייספייס הפך לאתר החברתי הדומיננטי לפני מספר שנים מכיוון שהוא אפשר למשתמשים לשדר את התוכן שלהם לעולם. פייסבוק הפך לאתר החברתי הדומיננטי של השנה האחרונה מכיוון שהוא מאפשר למשתמשים לשדר את הפעילות שלהם לעולם – ומכיוון שיש בו הרבה אפליקציות שימושיות (אפשר, אגב, לצרוך את הפרינדפיד שלכם באמצעות האפליקציה שלהם בפייסבוק). פרינדפיד הוא הצעד הבא, מכיוון שהוא מאפשר למשתמשים לשדר את תחומי העניין שלהם לעולם, באופן קל יותר ונגיש יותר מאי פעם.

      אבל למרות תשומת הלב והחשיבות של פרינדפיד עצמו, העניין החשוב ביותר בו ובמוצרים דומים הוא השינויים שהם עושים בהרגלי הגלישה של המשתמשים שלהם. בחודשים האחרונים לא השתמשתי כמעט בסימניות של הדפדפן, וגם לא בשירותי סימניות כמו דלישס. וזאת תופעה שהולכת ומתחזקת. אם משהו מעניין, רוב הסיכויים שהוא יופיע בפרינדפיד שלי או בקורא ה-RSS שלי. ואם הייתי כבר באתר כלשהו, הרי שקל למצוא אותו באמצעות הקשת מילות מפתח בשורת הכתובת של פיירפוקס 3. מעבר לכך, תמיד אפשר לחפש דברים במנוע חיפוש. מבחינתי, ומבחינת אחוז גובר מבין משתמשי הרשת, השיטות הישנות לגלישה מתו. לא עוד סימניות, לא עוד גלישה מקישור לקישור בחיפוש אחר משהו שימשוך את תשומת הלב. המידע מגיע אלי.