וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מצלמה משמחת

בוריס בולטיאנסקי

7.8.2008 / 12:51

סיפור האהבה של בוריס בולטיאנסקי עם FX520 של פנסוניק לא היה חף מריבים, אך בסופו של דבר התאפיין באושר גדול

ה-FX520 (כמו גם FX500, אחותה התאומה לסדרה – ההבדלים הם רק באזורי השיווק) מרגישה קצת עבה מן המקובל במצלמות החדשות כיום – המילימטר שנוסף לעומק שלה לעומת ה-FS5 וכמעט שניים לעומת הקודאק משבוע שעבר, יחד עם הפינות הבלתי מעוגלות והמשקל הגבוה-יחסית (כ-175 גרם כולל סוללה וכרטיס זכרון), יוצרים תחושה ראשונית גסות מסויימת לעומת מצלמות כיס אחרות. למרבה המזל, אחרי יום שיטוטים בצמוד למצלמה, התחושה הזו נעלמה אצלי. סרבול קטן נוסף נובע מן העובדה שכל היציאות של המצלמה נראות כמו יציאות USB שונות כאשר בפועל רק אחת מהן מאפשרת להעביר את התמונות מן המצלמה למחשב.

האורך האלכסוני של מסך ה-FX520 גדל ל-3 אינטש. ללא ספק, מדובר בצעד מבורך, אבל למרבה הצער גם למטבע הזה קיים צד שני ולא נעים במיוחד. אם ל-FS5 היה מסך של 2.5 אינטש עם רזולוציה של 230 אלף פיקסלים, אז כאן המסך אומנם גדל בעוד חצי אינטש, אך הרזולוציה לא השתנתה. בעיה נוספת שנובעת מגודל המסך באה לידי ביטוי במקשים המפוזרים (איך לא?) בחלקה הימני של המצלמה.

בלי לחץ

אני מסוגל להבין שכאשר קיים מסך מגע (והמארז הבסיסי אפילו מכיל בתוכו שיבוט מוזר של עט סטיילוס) אז פונקציות רבות שהופעלו עד כה בדגמים הישנים באמצעות המקשים, עברו עתה אל המסך. שלא תבינו אותי לא נכון, ה-FX520 מציעה כפילות נוחה למדי כאשר את מרבית הפעולות של במצלמה ניתן לבצע הן באמצעות מסך המגע והן באמצעות המקשים. אבל הבעיה של המקשים היא שהם פשוט קטנים מידי, וג'ויסטיק הניווט קטן ברמה בלתי נסבלת ממש.

הדבר אינו מונע ממנו להיות אחראי על גישה לתפריט הראשי וכן שליטה על מצב ההבזק, ההשהייה, תחום החשיפה ומצב המאקרו. יכול מאוד להיות שמדובר בכלי חינוכי של פנסוניק, הנועד לחנך את הבעלים של המצלמה לזנוח את המקשים ולהתמכר למסך המגע. אבל אני דווקא חושב שמדובר בבעיה מאוד רצינית בשימושיות.

אחרי שמחכים שתי שניות יקרות מפז להדלקת המצלמה מגלים כי היא חמושה בשבעה מצבי צילום עיקריים שנעים בין "האוטומטי האינטיליגנטי" ועד למצב ידני לגמרי אשר נותן שליטה מלאה על מפתח הצמצם ומהירות התריס כאשר תחומי היעילות הם f/2.8 – f/8.0 ו 60 – 1/2000 בהתאמה. כמובן שניתן לעבוד גם בכל אחד ממצבי הביניים ולתת למצלמה לעשות את שאר העבודה – הדבר מתבצע ביעילות רבה הודות למנוע עיבוד תמונה מצויין. צילום הוידאו יציב ביותר ואפילו טלטלות עזות של המצלמה מצליחות להפיק תמונה מובנת במקום ערבוביה לא ברורה של צבעים ונקודות. בדומה למרבית המצלמות של פנסוניק, ה-FX520 מתהדרת ב-21 מצבי צילום מוגדרים מראש עבור צילומי נוף, דיוקן, זיקוקין ולילה ואפילו תמונות מתוך המטוס. המצב האחרון ברשימה הזו מלווה בכתובית אזהרה הקוראת לכבות את המצלמה בהמראה ובנחיתה וכן להשמע להוראות הקברניט במהלך הטיסה.

תוספות מייחדות

אחד הפיצ'רים שגרמו למצלמה להיצרב בזכרוני להרבה זמן הוא היכולת שלי להשתמש במסך המגע על-מנת לבחור את הנקודה הספציפית בה אני רוצה להתמקד בצילום שלי. חשוב לציין שבזה לא תמה היכולת של המצלמה, והיא מסוגלת לזהות גוף שנמצא בתנועה ולהתמקד בו בעודו משנה את מיקומו על המסך.

מנגנון זיהוי הפנים מאכזב למדי – הוא מזהה בעיקר פנים בחזית, ומתקשה לאתר אנשים שמרכיבים משקפיים או עומדים בפרופיל אל המצלמה. כמו כן, לפחות בתיאוריה הפנסוניק אמורה לזהות עד 15 פרצופים, כאשר בפועל מעל 3 ראשים שנקלטים בעדשה הרחבה שלה מתחילים לבלבל את חיישן 10.1 המגה פיקסלים האפקטיביים שלה.

ממדי המצלמה אינם מאפשר כמובן להרחיק את הפלאש מן העדשה, אבל מנגנון העיניים האדומות יודע להתמודד עם הבעיה בצורה שבהחלט משביעה את הרצון – מתוך למעלה מ-250 תמונות שצילמתי עם פלאש, רק 4 הפרו את האינקוגניטו של הערפדים.

אחד ממצבי הצילום האיכותיים ביותר הוא מצב המאקרו. השילוב המנצח של קביעת מיקוד ידנית עם יכולת לצלם תמונות חדות החל ממרחק של 2 ס"מ מן האובייקט, מציבים את המצלמה הזאת בראש כל המצלמות האחרות בקטגוריה שלה אותן בדקתי עד כה, לפחות בתחום זו. לעומת זאת, מצב צילומי הנוף דווקא מאכזב, שכן התמונות נראות מרוחות בקצוות, ואילו הזום האופטי שמגיע עד ל-x5 לא מייצר תמונות ממוקדות במיוחד.

סיכום

חוברת ההוראות מבטיחה עד 280 תמונות בשימוש סביר. בפועל הצלחתי להגיע לכמעט 350 תמונות עד שהמצלמה החליטה לפתוח בשביתת רעב. כלל לא ברור לי למה חיבור המצלמה עצמה לשנאי לא מטעין על הדרך את הסוללה שלה, אבל אני מאוד מקווה שבמצלמות הבאות בסדרה הבעיה תתוקן.

בשורה התחתונה אפשר לומר כי מדובר במצלמה מסורבלת במקצת, שלוקח מעט זמן על-מנת להתרגל אליה. המקשים בחלקם לא נוחים בשל גודלם, אבל על מרביתם גם ככה ניתן לוותר לטובת מסך המגע, כך שגם זה משהו שאפשר להתגבר עליו בקלות. מנגד, איכות התמונות המתקבלות היא טובה למדי ואני בהחלט מסוגל לומר שה-FX502 שווה את ה-1400 ש"ח שהיא יכולה לעלות.

האריזה מכילה סוללה ומטען, שרוך נשיאה אליו ניתן לחבר גם את עט הסטיילוס המוזר למדי וכרטיס זכרון בנפח של 1GB כאשר ללא הכרטיס המצלמה מכילה 50MB של זכרון פנימי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully