לפני שבועיים כתבנו כאן על C902, האח הטיפש - כלומר, לא סמארטפון - של G900 שבאנו לבדוק כאן היום. המכשיר ההוא הצטיין מאד בשני דברים - עיצוב וצילום - והיה בינוני בשאר התכונות. G900 לא מצטיין בשום דבר במידה בה אחיו מצויין בצילום, אבל הוא עושה הרבה דברים, ועושה רבים מהם טוב.
לגעת בסימביאן
מעניין איך תפיסות של מכשירים וממשקים משתנות עם הזמן. לפני שנה ומשהו עמד סטיב ג'ובס והכריז על האייפון הראשון, וציין שהשימוש בעט המגע הוא מטופש, מיותר ומעצבן. עד האייפון והמכשירים שהגיעו בעקבותיו עם ממשק מגע שמיועד לאצבע, עט המגע לא הפריע לי בכלל. הוא נראה לי קורבן סביר תמורת הדיוק בלחיצות.
G900 הוא המכשיר הראשון שמגיע לארץ המצוייד בממשק המגע של מערכת ההפעלה סימביאן UIQ. בפעם הראשונה שראיתי את הממשק הזה, ב-P1i של סוני אריקסון, חשבתי שהוא יותר מסביר. אבל בעולם הטכנולוגיה אי אפשר לחזור אחורה. מה שנראה סביר ומעלה פעם, נראה עכשיו כמעט בלתי שמיש. עדיין אפשר לעשות במכשיר הזה הרבה מאד, ואני עדיין אוהב את זה שכל דבר נראה לעין הוא לחיץ - לחיצה על אייקון הסוללה, לדוגמה, מעלה מסך עם מצב הסוללה באחוזים. אבל דברים רבים מרגישים מעט איטיים מדי, מעט מסורבלים מדי.
יש לציין שהוכנסו שיפורים בממשק לעומת הגרסה הקודמת, ויש דברים שניתן לעשות באצבע ובאופן מהיר ואלגנטי. אבל הדברים האלה הם מיעוט, והם מקבילים לשכבת הצבע שחלק מיצרני מכשירי חלונות מובייל שמים על המכשירים שלהם כדי שיהיו שמישים.
תלונה ענקית שיש לי על ממשק היא שהוא לא חכם בכל הנוגע להכנסת טקסט - מה שמותיר את המכשיר מאחור גם לעומת P1 הותיק. כשאני נמצא בשורת הכתובת של הדפדפן הטוב מאד, אגב. אופרה מובייל - אני לא רוצה השלמת מילים אוטומטית, ואני בטח לא רוצה עברית. אני רוצה שברירת המחדל תהיה אנגלית פשוטה, כי אני רוצה להקיש כתובת. בנוסף, המעבר בין מצבי השפה - וספציפית, ביטול השלמת המילים השנואה עלי אישית - צריך להיות קל יותר ואינטואיטיבי יותר.
הצילום טוב מספיק
ברוב המובנים, חוויית הצילום ב-G900 נופלת מזה של אחיו למצלמת 5 המגפיקסל, C902. יש לי תחושה שהאופטיקה שלו קצת פחות טובה, והפלאש - ליתר דיוק, הנורה - שלו בפירוש פחות טוב.
אבל סוני אריקסון השכילו לנצל את יתרון ממשק המגע כאן. ניתן למקד את התמונה על כל עצם במסך באמצעות לחיצה באצבע. זה לא ממשק אידיאלי, והייתי מעדיף פוקוס אוטומטי טוב יותר פשוט בגלל יתרון המהירות והשמישות, אבל זה בהחלט מועיל כשרוצים להתמקד באובייקט לא צפוי בתמונה.
בסה"כ, הייתי שם את המצלמה של המכשיר בשורה אחת עם זו של N95, וקצת מעל הויוטי של LG. האופטיקה המעט נחותה לעומת הנוקיה מתאזנת עם ממשק המגע, ושני המכשירים גרועים באותה המידה בתנאי תאורה לקויים.
קבלו בונוס
הבונוס החביב של המכשיר הוא יישום הפתקיות שמנצל את מסך המגע היטב. הוא עובד מהר, ונוח לשימוש, וגם ניתן לשלוט בו באופן מלא: אפשר לבחור בקלות האם להשתמש בעט המגע או להקליד, ואפשר לשנות את צבע הפתקיות ולתייג אותן ולשלוח אותן ולמחוק את תוכנן. זה גימיק, אבל זה גימיק חביב.
בכל הנוגע למולטימדיה, יישמו בסוני אריקסון גם כאן את ממשק המולטימדיה המוכר שלהם, והוא עדיין מצוין ורק מרוויח מממשק המגע. חבל לי שהמעבר מתצוגה אנכית לאופקית צריך להתבצע באמצעות תפריט. ממכשיר ברמה הזאת, הייתי מצפה לחיישנים שיזהו את השינוי אוטומטית.
יש לציין גם שזה אחד המכשירים הזולים בשוק עם קישוריות WiFi. הפיכת הויפי לסטנדרט במכשירים מתקדמים היא מהבשורות המשמחות של השנה, ללא ספק.
לסיכום
למרות האלמנטים השליליים בביקורת, יש לציין שמדובר במכשיר טוב עם מחיר סביר מאד בהתחשב ביכולותיו. למי שרוצה סמארטפון ללא מקלדת מלאה עם מצלמת 5 מגפיקסל, מדובר במתחרה סביר מאד - וזול יותר - ל-N95. וגם זמן הסוללה שלו טוב בהרבה.
אבל אחרי ש-P1 היה כל כך מתקדם לזמנו בשנה שעברה, קיוויתי ליותר ממכשיר שרובו מסמל עמידה במקום, למרות המגפיקסלים המשופרים.
מספרי מפתח
מחיר: משווק באורנג' ב?36 תשלומים של 79 שקל בחודש (2,844 ש"ח), או 36 תשלומים של 19 שקל בחודש למדברים מעל 200 שקל בחודש (684 ש"ח).
מצלמה: 5 מגפיקסל
קישוריות: WiFi, בלוטות' סטריאו, סלולר דור 3.5
מסך: 2.4 אינץ'
זיכרון פנימי: 160 מגה
הרחבת זיכרון: (Memory Stick Micro (M2