יאללה מכות, יאללה

ימים מעניינים עוברים על תחום משחקי המכות. הסדרה הדומיננטית בז'אנר – Tekken, מתמהמהת בדרכה לקונסולת הפלייסטיישן 3 לאחר שהושקה כבר לפני כשנה למכונות המשחק ביפן; סטריט פייטר הותיקה מרימה את ראשה ומציגה קדימונים מרהיבים של משחקיות דו-מימדית; ואילו Soul Calibur IV, מושא הביקורת הזו, מנסה לקדם את הז'אנר לכיוונים מוזרים, תוך התעלמות מענפי האבולוציה ההגיוניים.

סדרת Soul החלה את דרכה לפני תריסר שנים בכותר ששמו Soul Blade, אשר פותח לאולמות ארקייד והגיע גם לקונסולת הפלייסטיישן הראשונה. הייתה זו תקופה בה ז'אנר משחקי המכות היה פופולרי, עם מספר סדרות פופולאריות שמנסות להילחם על תשומת הלב שלכם. כיום המצב שונה למדי. היכולות של הקונסולות משמשות משחקים מתוחכמים יותר מסתם שני יריבים בזירה, והסדרות של אמצע העשור הקודם צריכות להילחם על מקום בשמש. מורטאל קומבאט עושה זאת עם שחקני חיזוק מעולם הקומיקס, וסול קאליבור? היא מקרה יותר מעניין.

נתחיל דווקא מהדברים הבנאליים ביותר, בייחוד כשמדברים עם משחקי קונסולות חדשים – הגרפיקה. קשה לקרוא לה מרשימה אחרי שראינו דוגמאות צבעוניות וחיות כמו Metal Gear Solid, אבל היא גם לא צורמת לעין. הדמויות, אמנם, מפורטות מאוד, אבל ברקע לא קורה כמעט כלום. גם רישוי המנוע הפיזיקלי Havok קצת מתבזבז כאן, כיוון שהאינטראקציה עם הסביבה היא די מינימלית, והאינטראקציה בין הדמויות לא נראית יוצאת דופן.

גם מניצול יכולות העיבוד של הקונסולות החדשות לא באה כאן ישועת החדשנות. אין מה לעשות, שני יריבים בזירה נשארים שני יריבים בזירה. אחד המקומות היחידים בהם באמת יכולתי להרגיש כי מדובר באמת במשחק פלייסטיישן 3 ולא בכזה שהומר מ-PS2, הוא היכולת להתקין אותו על הכונן הקשיח ובכך להפוך את זמני ההמתנה המייגעים לקצרים הרבה יותר.

הבסיס של Soul Calibur IV נשאר גם הוא אותו הבסיס, אבל זה דווקא ייתרון. הסדרה הזו הייתה מאז ומתמיד הרבה פחות טכנית מ-Tekken, עם דמויות צבעוניות ומתחכמות יותר שמיישמות תורות לחימה שונות מאוד. הרבה מאוד מהדמויות המוכרות, החל מסרוונטס ועד לוולדו ויושימיצו חוזרות לעוד סיבוב מכות, כשאליהן מצטרפות גם דמויות חדשות ויכולת התאמה אישית עליה ארחיב כאן עוד מעט.

אבל קודם – אפשרויות המשחק. כפי שכבר אמרתי, בבסיסו מדובר בעיקרון פשוט: שני יריבים, זירה אחת, קרב עד המוות של אחת הדמויות בידי השניה. החוקים האלה נמצאים כאן תמיד. המצב הראשון בו תפגשו אותם הוא מצב הסיפור – עלילה מפגרת, בנאלית וקצרה לכל אחת מהדמויות הקיימות, שנועדה להכיר לכם אותה באמצעות מספר קרבות קלים מאוד. גם מצב הארקייד הותיק, בו תתבקשו להילחם ב-8 קרבות נמצא כאן, והוא מעניין כמו תמיד (לא מעניין בפני עצמו).

אחת התוספות החדשות המרשימות ביותר שיש כאן הוא המצב השלישי לשחקן יחיד – מגדל הנשמות האבודות. השם הזה כאילו נלקח מעטיפה של דיסק ישראלי נוגה, אבל מדובר במצב בו אתם מטפסים על מגדל מאוד, מאוד גבוה, עם אויבים בכל שלב ומיני-בוסים בכל כמה שלבים. דרגת הקושי של המצב הזה עולה בלי הפסקה, ומאלצת אתכם, בין השאר, ללמוד את רזי המשחק, החל מטקטיקות ההתקפה והמהלכים המיוחדים של הדמות (או הדמויות) אותם בחרתם לשמש שליחים שלכם בטיפוס על המגדל, ועד לעקרונות הרבה יותר בסיסיים של תזוזה למרחב כדי לנצל את חולשות היריב וחשיבות כפתור ההגנה. בשאר המצבים, גם עם דרגת קושי גבוהה, תוכלו לסיים על ידי לחיצה חסרת מחשבה על הכפתורים, אבל לא כאן.

עד כה נמנעתי מלהזכיר את שחקני החיזוק שהובאו ל-Soul Calibur IV – דארת' ווידר בגרסת הפלייסטיישן 3 ויודה על האקס בוקס 360, יחד עם "השוליה" מהמשחק המתקרב The Force Unleashed בשתי הגרסאות. הנוכחות של של הדמויות בגרסה בה שיחקתי (PS3) די מאכזבת – ויידר פשוט לא מספיק מגניב, והשוליה נראה כמו עוד דמות מסול קאליבור, רק עם חרב אור.

דבר נוסף שנדרש מכם, אם תרצו להגיע לקומות הגבוהות של המגדל, הוא היכרות עם מערכת הדמויות החדשה של Soul Calibur IV, וזה כבר באמת חידוש רציני. מפתחי המשחק שיחקו, כנראה, בלא מעט כותרי תפקידים בחייהם, ואימצו כמה מהעקרונות שלהם גם בכותר המכות הזה, כשהם מוסיפים לו עומק אסטרטגי.

אחת האפשרויות בתפריט הראשי של המשחק היא "יצירת דמות" – תת-תפריט בו תבלו לא מעט זמן אם תרצו לנצל את יכולות הכותר הזה עד תום. כאן תוכלו, בין השאר, ליצור גרסה מותאמת אישית של כל דמות במשחק או אפילו לבנות דמות כמעט מ-0. ולא מדובר רק בחלק העיצובי של המשוואה – למרות שגם החלק הזה מאסיבי, ומאפשר לכם ליצור כמעט כל דמות אפשרית - אלא גם ביכולות של הדמות הנ"ל.

לכל פריט לבוש, אביזר וכלי נשק אותם תרכשו (כל קרב מוצלח מביא לכם מטבעות זהב וירטואליים) או תקבלו במתנה ב-Soul Calibur IV יש נקודות שמשויכות אליו. הנקודות האלה יכולות לשדרג או להוריד את מדדי ההתקפה, ההגנה או הבריאות שלכם, כמו גם להשפיע על נקודות היכולת. אם המדדים הם דבר די ברור, נקודות היכולת הן דבר חדש, והן מאפשרות לכם לקנות – ממש כמו במשחקי תפקידים – יכולות מסוגים שונים, ולשדרג אותן עם הוספה של ציוד חדש. כדי לסבך את העניין עוד יותר, היכולות אותן תוכלו לרכוש מוגבלות גם לרמות דמות שונות, וכדי לעלות ברמות האלה תצטרכו פשוט לשחק עם הדמות הרלוונטית.

הסיבוך הזה - בין הכסף לדרגות, מדדים, יכולות המיוחדות ועיצוב דמות, יכול להיות מתסכל מדי פעם. אבל הוא, הוא ולא אחר, הופך את המשחק הזה לחווית הדור השביעי בקונסולות. הוא גם מוסיף המון לחיי משחק, בייחוד אם אין לכם עם מי לשחק מלבד עצמכם.

ואם כבר במשחקי רבי משתמשים עסקינן – כצפוי, יש כאן גם מצבים מרובי משתתפים, החל ממצב ריבוי המשתמשים על קונסולה אחת, וכלה במצבי רשת. אלה, לצערי הרב, לא מיושמים היטב. לא יודע למה, אבל מערכת משחקי רשת ברבים מכותרי הקונסולות בסיסית מדי, ו-Soul Calibur IV לא יוצא דופן.

האפשרויות העומדות בפניכם כאן הן בקשה מהמערכת למצוא לכם יריב שיתאים לתנאי הפילטר לכמה מסוגי התחרויות (יש מדורגות ולא מדורגות) ואז לקוות כי היא תצליח. אין כאן אפשרויות חיבור מתקדמות שמאפשרות לכם לראות מראש נגד מי תשחקו ולבחור את היריב, ואי-היכולת של המערכת האוטומטית לעשות חיבור ראוי מציקה מאוד. מעבר לכך, תוכלו גם לשחק מול חברים באמצעות מערכת הזמנות, ולראות את הדירוג שלכם בסולם המקוון.

תשמעו, Soul Calibur IV הוא לא משחק גרוע, למרות החסרונות אותם מניתי בביקורת הזו. ההפך הוא הנכון – מדובר במשחק טוב מאוד, שאמנם לא מביא חידושים למנגנוני הקרבות שלו, אבל מוסיף הרבה עומק לכל מה שמסביב. ובסופו של דבר, הוא גם שווה את הכסף אותו תתבקשו לשלם – אם לא עבור מערכה לשחקן יחיד, אז כדי לשחק מול חברים כשאלה באים אליכם הביתה או מתחברים לרשת.