מדד המעוף

1. לכל חברות התעופה יש עובדים שתפקידם הוא לברר היכן ומתי לתדלק מחדש את מטוסי הנוסעים הטסים למרחקים ארוכים. עובדים מחשבים איזו כמות דלק נדרשת למטוסים בהתחשב במרחק שעליהם לעבור ובמספר הנוסעים שהם נושאים. יותר דלק פירושו יותר משקל, כך שיש מקרים שבהם חברות התעופה מעדיפות לא למלא לחלוטין את מכל הדלק.

ציפורים נודדות אינן מקבלות כל סיוע, אך גם הן מצליחות לתזמן ביעילות את התדלוק שלהן ולאזן את הצורך בתחנות עצירה לצורך ליקוט מזון עם הצורך להגיע בזמן ליעדן. תנאי הנדידה האופטימליים, בכל הנוגע לאורך הטיסה ומספר התחנות שהציפורים עושות בדרך, תלויים במידה רבה בשאלה מהי יעילות המעוף עם "מכל מלא".

באחרונה הושלם המחקר הראשון שעסק בסוגיה זו. מדענים משוודיה והולנד, החוקרים את החופית הלהקנית המזרחית, הנודדת לצפון סקנדינוויה בעונת הרבייה, הגיעו למסקנות בנוגע להשפעה של "מטען דלק" כבד על יעילות הטיסה של הציפורים. החוקרים השתמשו בציפורים שאומנו לעוף במנהרת רוח במשך עד 10 שעות בכל פעם. דגימות דם שלהן נלקחו ונותחו.

התוצאות, שעליהן דווח בכתב העת "Nature", מפתיעות: טיסה על קיבה מלאה דורשת יותר אנרגיה ממעוף בקיבה לא מלאה, אך פחות מכפי שהיה אפשר לצפות על פי חישוב יבש. לדברי החוקרים, ייתכן שההסבר לכך הוא ששרירי המעוף של הציפורים נהפכים ליעילים יותר בעת טיסות ארוכות עם מטען כבד, אולי על חשבון כושר התמרון. הממצאים עשויים לסייע להסביר מדוע חלק מהציפורים יכולות לעוף כמה אלפי קילומטרים ללא הפסקה.



2. על קיבה מלאה או לא, חלק מהציפורים נודדות במבנה (המוכר מכולם הוא כנראה זה המסודר בצורת האות V). סבורים כי הטיסה במבנה משפרת את התקשורת בתוך הלהקה ואולי חוסכת אנרגיה.

חוקרים צרפתים העוסקים בחקר שקנאים בסנגל שפכו אור על ההיבטים חוסכי האנרגיה של מעוף במבנה. החוקרים אימנו שמונה מהציפורים לעוף בעקבות סירת מנוע ומטוס אולטרה-לייט, וצילמו את מעוף הציפורים במצלמת וידיאו. הם גם התקינו מוניטורים סביב צווארן של הציפורים ומדדו את קצב פעימות הלב שלהן. מערכת מצלמות דיגיטליות איפשרה לחוקרים לסנכרן בקלות את נתוני קצב פעימות הלב עם תצלומי הווידיאו.

החוקרים מצאו שכאשר השקנאים עפים במבנה הם חובטים בכנפיהם פחות מאשר כשהם עפים לבד. קצב פעימות לב בעת המעוף במבנה היה נמוך בעד 14%. זרם אוויר שנוצר על ידי ציפור מובילה מאפשר לציפור שעפה בעקבותיה לדאות זמן רב יותר (ההבדלים אינם גדולים), ובצורה זו לחסוך אנרגיה. החיסכון מופחת במידת מה על ידי שינוי המבנה המתמיד של השקנאים, אולם אף על פי כן, אמרו החוקרים, התוצאה של טיסה במבנה היא חיסכון באנרגיה של עד 3.5%.



3. השקנאים אינם הציפורים היחידות הרודפות בימים אלה אחר מטוסי אולטרה-לייט. להקה של עגורים קנדיים - מין ביולוגי הנמצא בסכנת הכחדה חמורה - המריאה משמורת טבע בוויסקונסין, כשהיא מובלת על ידי שלושה מטוסי אולטרה-לייט, במאמץ ליצור אוכלוסייה נודדת חדשה של הציפורים. פני העגורים הצעירים מועדות לפלורידה, במסע של כ-1,900 ק"מ שיימשך בין חמישה לשבעה שבועות. בתחילת השבוע שעבר הציפורים היו עדיין בוויסקונסין, ליד הגבול עם אילינוי, לאחר שעברו כמעט 160 ק"מ.

אנשים המתגוררים לאורך המסלול נידבו את שטחיהם כדי שישמשו לתחנות.