רק לפני מספר שנים, היצע מסכי הפלזמה בגודל 50 אינץ' היה זעום ביחס להיום, ומחיריהם היו איך לומר גבוהים מאוד. כן, זה נראה לי כתיאור די מדויק. כיום, לעומת זאת, המצב שונה: מחירי המסכים בירידה וההיצע שלהם גדל כל הזמן.
המסך אותו אנחנו בודקים היום, 50PG60UR, מגיע כמו רבים אחרות עם מדבקה שמציגה צלמיות המסמלות את התכונות הבולטות שלו. חוץ מהפרסומים ה"שגרתיים" כמו תמיכתה בערכת התכנים המאפשרת לה להיות HD Ready והיכולת שלה לעבד אות של 1080p, יש מספר דברים מיוחדים יותר.
כך, למשל, מתגלה שהמסך הזה תומך ב-DivX. בפועל זה אומר שאם תחברו לכניסת ה-USB שלו התקן אחסון נייד (כרטיס זכרון, כונן פלאש) עליו יש סרט המקודד ב-DivX או Xvid, יוכל המסך לנגן אותו. בפועל זיהוי ותחילת הנגינה של הסרט איטיים קצת, אבל כשהסרט כבר מתנגן, לא נראו בעיות כלשהן. כנ"ל גם אם אתם רוצים לשמוע מוזיקה או לראות תמונות. יצויין שהטלוויזיה לא תומכת בקידוד mkv הנפוץ כל כך בחומרי הפרדה גבוהה.
(לא) רואים שחור בעיניים
מבחינה עיצובית, מדובר באחד המסכים היפים ביותר אותם פגשתי בזמן האחרון. זה מתחיל מהמסגרת השחורה היפהפייה, ונמשך באבחנה כי הרמקולים של המסך חבויים לגמרי מאחורי המסגרת הזו. כמו כן, המסך (הדק למדי) הזה מגיע עם מעמד שמאפשר לסובב אותו בקלות 20 מעלות לכל צד. מה שנראה על פניו כשולי, מתגלה כנוח להפליא כשרוצים לצאת למרפסת ולעשן סיגריה בלי להפסיד חלק מסרט, או כשמסדרים את הסלון מחדש לקראת אירוח רב נפגעים (מסתבר שגם לטונה יש תאריך תפוגה).
כל אלה מביאים אותנו לדבר החשוב באמת, הוא חווית הצפייה. זאת מתחלקת, כמו במסכי HD אחרים, לשני חלקים צפייה בחומרי הפרדה גבוהה (פלייסטיישן 3 וממיר HD, למשל) וצפיה בחומרי הפרדה סטנדרטית (ממיר סטנדרטי, פלייסטיישן 2).
נתחיל מהדבר החשוב יותר, עדיין, לאזרחי ישראל צפייה בחומרי SD. החוויה כאן הייתה מאוד לא אחידה, ותלויה באיכות החומר. כך, למשל, סרטי DVD ושידורי טלוויזיה עדכניים נראו טוב מאוד, בזמן שפרק ישן של חברים אשר שורד בערוץ כזה או אחר נראה מחריד גם ממרחק הצפיה הגבוה ביותר אותו הצלחתי לסדר לעצמי.
בחומרי HD המצב טוב הרבה יותר. הן בחיבור ה-Component, הן ב-HDMI והן בחיבור VGA למחשב, מציגה הטלוויזיה צבעים חדים ותמונה מרשימה גם אם אתם שמים אותה על אחד ממצבי התמונה הקבועים. תוכלו לשפר את התוצאות באמצעות משחק עם הגדרות ושמירתן כמצב משתמש, אבל לא בטוח שתגיעו לתוצאות "אמיתיות" יותר. בין המצבים, אגב, ניתן לעבור בלחיצת כפתור.
בעיה גדולה אחת של המסך הזה היא השחור. היכולת של מסך להציג את הצבע השחור "האמיתי" בזמן שהוא פועל היא משהו ששווה להתגאות בו, וכאן אין ל-50PG60 סיבה לגאווה. בסצינות חשוכות הטלוויזיה לא מצליחה להציג גוונים של שחור כמו שצריך.
בכל הקשור לאודיו, לעומת זאת, לא נרשמה אכזבה, ואפשר אפילו להגיד שהיה טוב. המסך הזה לא משתווה, כמובן, למערכת קולנוע ביתית טובה, ואפילו לבינונית, אבל עוצמת הצליל ואיכותו עונים היטב לצרכים של צפייה בטלוויזיה ובסרטים. אם בכל זאת מחפשים בעיות, אפשר להגיד שבצלילים הגבוהים הוא לפעמים קצת צורם, אבל זה כמעט בלתי מורגש, ואילו בצלילים נמוכים הוא עושה את עבודתו נאמנה.
דבר נוסף שתראו לא פעם על המסך הוא התפריט. הוא עבר לא מעט שינויים מאז הסדרות הותיקות של LG, ועכשיו לא רק נראה חד יותר אלא הנו גם נוח יותר מבחינת התמצאות בהגדרות. במסך השפות תוכלו למצוא, בנוסף לחשודים המיידיים, גם את העברית (בתרגום סביר), הפרסית והכורדית.
ואם כבר בתפריטים עסקינן, אנחנו מגיעים לאכזבה השניה בגודלה (אחרי רמת השחור) מבחינתי במסך הזה השלט. לא יודע מה נסגר עם חברות כמו LG וכמה ממתחרותיה, שמעצבות שלטים במחשבה על שיווק ולא על שימוש. נכון, במבט ראשון השלט הזה נראה יפה ומתוחכם, אבל כמה ימים של שימוש מבהירים שהוא עמוס להחריד בכפתורים בהם לעולם לא תשתמשו, כשגישה נוחה לתפריט שינוי יחס התצוגה דווקא חבוי לו בלי כפתור גישה ייעודי. ולא מדובר בקונספט זר ל-LG, עוד בטלוויזיות CRT מהדורות האחרונים היה כפתור כזה.
בשורה התחתונה: שווה את הכסף
כ-11 וחצי אלף שקלים אותם תתבקשו לשלם על המסך הזה, מציבים אותו במקום טוב באמצע מבחינת המחיר. ובסך הכל, חווית השימוש בו עונה על הצרכים של הצופה הממוצע שרוצה את המסך שלו מעוצב, יפה ועם מספר דברים קטנים (תמיכה ב-DivX והמעמד המסתובב) שיכולים לעזור לכם.
מפרט:
ניגודיות: 1:30,000
בהירות: 1500 cd/m^2
רזולוציה: 1366x768
3 כניסות HDMI, כניסת VGA, כניסות Component, Svideo, אנטנה, RCA.
מידות: 124x80x8 ס"מ