זיכרונות ילדות
בעוד אני מתקין את Monopoly Tycoon, המשחק החדש אשר הפקיד בידי עורך האתר לביקורת, זיכרונות ילדות מאושרים תקפו אותי. משחקי מונופול נינוחים נגד אחי הגדול עלו במוחי, והוחלפו במהירות ע"י זיכרונות של משחקי המונופול צמאי הדם שניהלנו ברגע שגיליתי מהי בדיוק מטרת המשחק. זיכרונות אלה הוחלפו גם הם, עם פלישת המחשב לביתנו, לזיכרונות של משחקי מונופול דיגיטליים יותר, שבהם לא נאלצנו לספור שטרות או להסתבך עם קלפים בעלי נטייה להעלמות מתחת לשטיח. גם זיכרונות אלה, לעומת זאת, פינו את מקומם במהרה להווה העצוב, אשר בו מונופול הוא לא יותר מאותו רגש נוסטלגי רחוק.
ובכן, הגיע הזמן להוציא את הערך "מונופול" ממילון הנוסטלגיה שלכם, לשפשף אותו עד אשר הוא יבריק, להזריק לו חומרים ממריצים, להמיר אותו לפורמט דיגיטלי ולזרוק אותו לעולם משחקי המחשב. המונופול חוזר והוא מכיל, הפעם, הרבה מעבר לצפוי. Monopoly Tycoon, משחק הניהול החדש מבית Deep Red, מצליח לקחת את משחק הלוח העסקי הישן והטוב, ולהפוך אותו למשחק ניהול מהנה ומלוטש אשר מספק תחרות נאה ליתר משחקי הניהול של שנת 2001.
גלגולו של משחק...
ניתן להתחקות אחר ההיסטוריה של Monopoly Tycoon עד להקמתה של חברת Hasbro Interactive. כבר אז הציע אחד ממקימי החברה, Clive Roberts, לעשות משחק ניהול אשר ישא על כתפיו את התווית "מונופול", אך ייקח אותו צעד אחד קדימה ויהפוך אותו למשחק בנייה וניהול מתוחכם, הכולל מספר קריצות למשחק הלוח הקלאסי. שותפיו לחברה, לעומת זאת, לא אהבו את הרעיון, ובשיתוף פעולה עם חברת Westwood בחרו בגישה השמרנית יותר, והוציאו משחק מונופול ממוחשב הזהה לחלוטין למשחק הלוח הידוע. מחאותיו של Clive Roberts על ההחלטה באותה התקופה, התבררו במהרה כשגויות. המשחק זכה להצלחה מסחררת, ומכר כ- 3.5 מליון עותקים.
ארבע שנים מאוחר יותר, כאשר Hasbro Interactive כבר התבססה כלכלית, Clive Roberts ושותפיו החליטו כי הם מאסו בעבודה כחברה מפיצה, אשר עשרות משחקים עוברים תחת עינה הבוחנת בכל יום, והחליטו לפנות לעבודה, המרתקת יותר, לדעתם, של פיתוח משחקים. זמן קצר מאוחר יותר, Clive Roberts ואחד משותפיו לחברה (Kevin Buckner) עזבו את Hasbro והקימו את Deep Red. לאחר תקופה קצרה שבה הם פיתחו גרסה ממוחשבת למשחק הלוח "Risk", חזר Clive Roberts לאותו רעיון אשר עלה לראשונה לפני ארבע שנים: משחק ניהול מתוחכם המבוסס, בלבו, על משחק הלוח "מונופול".
במהלך השנה האחרונה עקבתי אחר תהליך הפיתוח של המשחק, תוך שמירה על פסימיות. עיקר הדעה שלי בעניין היה כי Monopoly Tycoon יהיה משחק ניהול בינוני ומטה, אשר יעשה שימוש ציני בתגית ה"מונופול" על מנת להגדיל את מכירותיו. התוצאה, עם זאת, הצליחה להפתיע אותי. Monopoly Tycoon משלב בצורה כמעט מושלמת בין מקוריות וחדשנות לבין רעיונות המושאלים ממשחק הלוח, ומצליח ליצור חוויית משחק מרתקת לכל שחקן החובב משחקי ניהול.
אז על מה מדובר כאן, בעצם?
עם הכניסה ל- Monopoly Tycoon, קשה שלא להתרשם מההצגה הדינמית והצבעונית של לוח המונופול הקלאסי. לוח המונופול הופך במשחק לעיר תלת-ממדית מרהיבה, אשר כל "בלוק" בה מבוסס, למעשה (הן מבחינת הצבע והן מבחינת השם וה"יוקרה", עליה נדבר בהמשך) על רחוב מלוח המונופול המקורי. לא יעברו מספר שניות והעיר התלת-ממדית תתחיל להתמלא במאות אנשים אשר יזרמו אליה מתחנות הרכבת, שדה התעופה, והנמל. כאן תתחיל העבודה שלכם.
האזרחים המאכלסים את העיר ב- Monopoly Tycoon הם חבורה מפונקת. הדבר הראשון שאלו ידרשו מכם הוא דירות, אשר יאפשרו להם לקום מספר שעות מאוחר יותר בכל בוקר, ועדיין להספיק להגיע לעבודה. הדבר הראשון שתרצו לעשות, אם כן, הוא להקים שורה של בנייני דירות אשר יספקו מקום לינה לאזרחים המפונקים. כאן, בערך, תגלו כי המשחק מתחיל להסתבך...
אולם אזרחים אלו לא ירצו רק דירות למגורים, מסתבר. בין השאר, הם ירצו גם חנויות אשר יספקו את כל צורכיהם. כאן מתחילה העבודה האמיתית שלכם - הקמת בתי עסק. תוך מספר לחיצות על העכבר תוכלו לערוך סקר בכל בלוק מהעיר המכיל אזרחים, ולקבל מידע על המוצרים שהם רוצים לרכוש. לאחר שמצאתם, למשל, כי אנשי שדרת אילינוי מוצאים עניין רב בקריאת ספרות קלאסית, תוכלו להקים בתוך מספר שניות, חנות ספרים חדשה ונוצצת. לאחר עוד מספר שניות, תוכלו להקים, בסמוך אליה, מאפיה אשר תספק את יצר הרעב של אנשי השדרה.
כאן מגיע הרעיון האמיתי של המשחק - ע"י יצירת מרכז קניות משגשג, תוכלו למשוך אזרחים רבים לקנות דברים שהם לא ציפו לקנות טרם יציאתם לקניות. איזה אזרח בריא בנפשו, למשל, יתאפק מכניסה לחנות בגדים מרשימה בת ארבע קומות, אפילו אם כל מה שהוא רצה זה לקנות מכסחת דשא חדשה?
Monopoly Tycoon
עידן זיירמן
28.10.2001 / 22:49