האבולוציה היא אתם

      דניס ויטצ'בסקי שיחק ב-Spore, וכמעט התאכזב. הכוח האמיתי שהמשחק מעניק לשחקנים כבש אותו בסוף

      • spore
      דניס ויטצ'בסקי

      שמונה שנים נמשך הפיתוח של Spore. משפט פתיחה שכזה אפשר, ואפילו רצוי, לקנח בסופרלטיב כלשהו, כמו "...Spore, אחד הכותרים השאפתניים בהיסטוריה של המשחקים" או "...Spore, אחד המשחקים הגדולים אי פעם", אבל אני לא בטוח שהתיאור הזה יהיה נכון. כי כששופטים על פי התוצאה הסופית, לא נראה לי שספור היה אמור להיות שאפתני או גדול בתור משחק. הוא היה אמור להיות, ואף יצא, מרהיב כרעיון שאמור לעמוד עכשיו במרכז של משחקים רבים אחרים.

      וויל רייט (Will Wright), היוצר של Spore, הביא בעבר להמונים את ז'אנר הסימולטורים של החיים, כשיצר בהתחלה את סדרת סים סיטי, ואז גם את סדרת הסימס. המשחק החדש שלו, ששמו המקורי היה SimEverything, הוא בדיוק זה – כלי ליצירה של עולם שלם ומשחק שמתרחש בתוך העולם אותו אתם יוצרים. קל לטעות ולהגיד שמדובר במשחק אלוהות, אבל הכוחות שיש לכם אינם אלוהיים אלא אבולוציוניים. אתם, בעצם, האבולוציה של העולם הזה. לא רק הבסיסית, של שינוי הפרטים הפיזיולוגיים בגזע הפרטי "שלכם", אלא גם אבולוציה רעיונית, שקובעת את החיים של כולם.

      טוב לדעת (מקודם)

      הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

      בשיתוף שחל
      לכתבה המלאה

      בעצם, משחק פשוט

      זה נשמע, אולי, מסובך, אבל המשחק רחוק מלהיות כזה. השלבים הראשונים שלו, שנמשכים כמה וכמה שעות, הם שלבים לימודיים שאמורים להכין אתכם לאתגר האמיתי, הוא כיבוש החלל, אבל לא צריך לקפוץ כל כך קדימה. בהתחלה מדובר בצורת חיים קטנה שהגיעה אל האוקיאנוס הגדול וצריכה לשרוד.

      הבחירה הראשונה שתתבקשו לעשות היא האם צורת החיים שלכם תהיה צמחונית או אוכלת בשר, מה שיקבע כמה וכמה דברים בתוך שאר ההתפתחות שלכם. שלב האוקיאנוס עצמו הוא שלב דו ממדי בו אתם שוחים, אוכלים ומוצאים חלקים חדשים לדמות – חלקים שמוסיפים לה יכולות הישרדות כאלה ואחרות.
      השלב היחסית-קצר הזה פשוט מאוד לתפעול ונראה יפהפה, כשתהליך הגדילה של הייצור שלכם מלווה בפתיחת אופקים חדשים וגילוי של צורות חיים אחרות ומעניינות. כאן גם תפגשו לראשונה את עורך הגזע, שבשלב הזה הנו דו-ממדי ומוגבל מאוד, אבל מתחיל להרגיל אתכם לכך שמראה הייצור תלוי אך ורק בכם, ומגוון האפשרויות הוא עצום.

      האבולוציה היא אתם

      השלב השני, והראשון שבאמת מבהיר לכם במה אתם משחקים, מוציא אתכם אל היבשה ונותן לכם להסתובב באזור הקן אותו הקים הגזע שלכם, תוך כדי מפגש עם שאר היצורים המאכלסים את הכוכב. בינתיים אתם לבד או עם מספר חברים, והמטרה היא להכיר את הסביבה שלכם וליצור חברויות או יריבויות חדשות עם הגזעים הנ"ל. זאת באמצעות משחק תפקידים מינימליסטי עם מבט מגוף שלישי על הדמות שלכם. הקרבות הם לחיצות על העכבר, והאלמנטים החברתיים מתבצעים כמשחק קצב בו צריך ללחוץ בזמן הנכון על הכפתור הנכון כדי להרשים את היצורים שמולכם.

      כאן המקום להרחיב על מה שהופך את המשחק למיוחד כל כך – עורך הדמויות. אתם, כאמור, האבולוציה, וככזו נותנים לכם מפתחי המשחק חופש כמעט בלתי מוגבל בעיצוב ושינוי הגזע שלכם. הכלי הזה, שמופיע בתחילת השלב הזה בפעם הראשונה בצורתו התלת-ממדית המלאה, נותן לכם חלקי גוף שונים ומבקש מכם להרכיב מהם ייצור. כמעט כל חלק ניתן לשינוי בגודלו, צורתו וצבעו, ובמהלך השלבים הראשונים של המשחק תאספו מספיק חלקים כאלה כדי לבנות באמת כל מה שבא לכם, החל מדינוזאורים ועד ליצורים שנראים כמו לפטופ.

      אבל שוב, אתם האבולוציה, והאבולוציה אף פעם לא סתמית. לרבים מהחלקים בהם תשמשו יש ניקוד חברתי או מלחמתי, שמשפר את היכולות של הייצור בתחומים כמו לחימה, היכולת להרשים יצורים אחרים ומהירות. גם תהליך השינוי עצמו מתרחש מעצמו אלא באמצעות מציאת בןבת זוג וזיווג עמם (לא, זה לא חלק אינטראקטיבי), כשהילד שמתקבל הוא זה שרוכש את היכולות החדשות והוא גם הדמות החדשה עליה אתם שולטים.

      שלב הביניים

      השלב הבא הוא השלב השבטי – משחק אסטרטגיה בזמן אמת. ברגע שתעברו אליו, כבר לא תוכלו לשנות את צורתו של הייצור שלכם, כי האבולוציה הפיזית פסקה, אבל כן תוכלו להלביש עליו אביזרים שמשפרים יכולות בתחום מסוים. כמו כן, אתם כבר לא שולטים באדם אחד, אלא בכל השבט שלכם, והמטרה – כמו גם בשלב הקודם, לגלות את העולם שנפתח בפניכם ולתקשר עם הגזעים האחרים המאכלסים אותו.

      אם מסתכלים על השלב הזה כעל משחק אסטרטגיה, לא מדובר במשהו מתוחכם במיוחד. אמנם תצטרכו ללקט אוכל ולבנות מספר מבנים, אבל אין פה עומק. אני לא אומר, חס וחלילה, שלא מדובר בשלב מעניין, אבל יש הרגשה תמידית שזוהי רק ההתחלה, ובקרוב נקבל משהו גדול הרבה יותר. ואז מגיע שלב הציוויליזציה...

      האח הגדול הוא אתם

      ...ועדיין, המשחק מרגיש קטן. בשלב הזה, אתם כבר הגזע הדומיננטי על כוכב הלכת, אבל חלק מהיצורים שלכם הלכו והקימו תרבויות אחרות. גם כאן נכנס לפעולה העורך הכל-יכול, כשהפעם אתם מעצבים בניינים, כלי רכב, כלי טיס וכלי שיט. יש בשלב הזה אלמנט כלכלי הרבה יותר מובהק, עם מכרות אותם עליכם לבנות ובניית בניינים באופן בו העיר תהיה רווחית, אך שמחה. שוב, זה אולי נשמע מסובך, ואני לא באמת נכנס לפרטים של התהליך הזה, אבל בסך הכל מדובר במשהו פשוט יחסית.

      מה שכן, האופציה הצבאית היא לא היחידה שיש כאן. בהתבסס על המעשים שלכם, עומדת בפניכם גם אופציה דתית וכלכלית. תוכלו, למשל, לאחד את כל הערים על כוכב הלכת באמצעות בניית כלים דתיים שמגיעים לעיר האויב ומשדרים הולוגרמה ענקית שמשדרת ללבבותיהם של אויביכם פרופגנדה מתוקה שממירה את דתם. לחלופין, האופציה הכלכלית רואה אותם מצטרפים אליכם כי אתם הכי רווחיים.

      הגלקסיה בכף ידכם

      רק לאחר איחוד הכוכב מגיע החלק הבאמת-גדול של ספור, השלב האחרון, הגבול האחרון – החלל. כאן גדלים קנה המידה ורמת הקושי ברמה לא פרופורציונית למה שקרה קודם, ומתחיל בעצם משחק חדש לגמרי – מסע אל לב הגלקסיה. במסע הזה, אתם שולטים בחללית שנעה בין כוכב לכוכב, כשהיא פוגשת תרבויות אחרות ומבצעת משימות כמו חטיפת חיות ויצירת מושבות בכוכבי לכת אחרים.

      החללית שלכם מתפקדת כעורך כוכבי לכת, עם היכולת לייבש אוקיאנוסים, לצבוע את השמיים בכל צבע, לייבא צורות חיים ממקומות אחרים ולבנות ערים גם במקומות בהם אין אטמוספירה. אתם מיישמים כאן את כל מה שלמדתם בשלבים הקודמים, ולומדים גם דברים חדשים. השליטה פשוטה להפליא, גלגלת של העכבר מעלה ומורידה את החללית שלכם מרמת הקרקע ועד למבט על כל הגלקסיה, עם כל האפקטים המרהיבים של יצירת כוכבים חדשים ומטאורים שעפים להם ממקום למקום.

      כאן הזמן להגיד שהמבחינה הגרפית, ספור הוא לא המשחק הכי יפה בעולם, אבל הוא מתאים להרבה מאוד מחשבים שנקנו גם לפני 2008. הרצנו אותו אפילו על לפטופ בן שנה וחצי, בעל כרטיס מסך ייעודי ותיק, והוא הצליח לרוץ עליו בלי בעיות ובלי להיתקע. גם הצלילים ב-Spore מגוונים מאוד, ומצליחים להעביר הרגשה של עולם חי ושל יצורים מוזרים שמתקשרים בשפה שאמנם נשמעת זרה אבל הינה מאוד אמוציונאלית.

      משחק 2.0

      עם זאת, גדולתו של המשחק איננה בשלב החלל או בגרפיקה, אלא ביכולות המקוונות שלו. בעולם אידיאלי, היינו פוגשים בשלב החלל שחקנים אחרים ומתקשרים עמם, אבל מדובר היה במשימה גדולה מדי עבור המשחק הזה, ולכן קיבלנו את הדבר הטוב ביותר אחרי זה – ה-Sporepedia.

      מדובר באנציקלופדיה של יצורים, מבנים וכלים שנבנו הן על ידי המפתחים והן על ידי שחקנים אחרים. מעבר ליכולת להסתכל על מה שאחרים בנו, מאפשר לכם המשחק גם להכניס את כל אלה לתוך המשחק שלכם. אם תרשו לו, הוא יאכלס את רוב כוכבי הלכת בגלקסיה, כמו גם את הכוכב שלכם בשלבים המוקדמים של המשחק, ביצורים אותם בנו אנשים אחרים.

      האופציה הזו מרתקת. אין גבול לדמיון האנושי, וב-Spore אפשר לראות את זה טוב מאוד. גם אם מתעלמים מהספורן (ייצורים פורנוגרפיים), מקבלים יצירות אמנות מרשימות מאוד, חלקן מתרבות הפופ שלנו ואחרות מוזרות וחוצניות להפליא.

      היה אתה היוצר

      זאת, בעצם, הסיבה שספור הוא לא אכזבה. אם לוקחים את האלמנטים המשחקיים שלו, מקבלים מוצר סולידי ומעניין, אבל בוודאי שלא משהו אשר מצדיק את ההייפ שהיה סביבו. אבל היכולות היצירתיות שלו, אשר מעצבות את רוב רובו של המשחק לא באמצעות דמיון המפתחים אלא באמצעות דמיוננו ושל השחקנים האחרים, צריכות להיות בכל משחק ומשחק.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully