חופשה עם המשפחה של אשתך אינה דבר שמומחים לבריאות הנפש ממליצים עליו. חופשה עם המשפחה של אשתך בחו"ל היא כבר אתגר שדורש מזל של זוכה בלוטו ואומץ של מאיר הר-ציון לפני עוד יציאה לפעולת תגמול. אבל אתגרים תמיד הדליקו אצלי במוח את השילוב הנורא בין אומץ לטיפשות ולכן עניתי בחיוב להצעה לבלות 10 ימים באיטליה עם כל המשפחה של חברתי דאז ואשתי היום. היה זה קיץ 2002 ואנחנו שכרנו שתי מכוניות ברומא בנסיון להגיע לוילה מקסימה בטוסקנה. על פניו המשימה נראתה פשוטה למדי. כמה שעות על הכביש, ניווט קליל באמצע מדינה מתוירת היטב במרכז אירופה, הפסקות קצרות ביקבים קסומים בדרך ובראש כבר דמיינתי את ארוחת הערב המעולה שתמתין לכולנו סמוך לכפר ראדה בקיאנטי.
המציאות לעומת זאת סירבה לשתף פעולה. המפה הייתה שגויה (אני באמת מאמין בזה), האוטו לא פנה במקומות הנכונים, הסבלנות התפוגגה בשעה החמישית לטיול הכפוי במרחבי איטליה ומשפחתה של אשתי החלה לצקצק בקול רם, את הטענות של בת הזוג בלתי אפשרי וסביר שאסור על פי חוק להעלות על הכתב מסיבות מובנות. כשהחלו להופיע על הכביש שלטים המלמדים על התקרבות לעיר בולוניה היה ברור שמישהו צריך לקחת מידיי את המפה בנסיון להספיק אולי לארוחת הבוקר. כדי להסביר את הקטסטרופה נספר שהתיקון לאחור בגלל השטויות שעשיתי בניווט עלה לכל המשפחה ב-4 שעות של ישיבה במכוניות. אין מה לעשות, ככה זה כשהמפה שגויה.
2008 אינה 2002
לכן ודאי לא תופתעו מההחלטה לקחת עמי מכשיר ניווט לנסיעה מתמשכת בדרומה של ציכיה. מכשיר GPS שינסה לתקן באמצעות קול סמכותי את חוסר היכולת המולד שלי להגיע מנקודה אחת לשניה מבלי לשרוף יום שלם מסביב לאיזה כנסיה חסרת ייחוד באמצע כפר נידח. Mio c520 נשלח למשימה הקשה וכבר בתחילת הביקורת אני רוצה לבשר לאלו מבין הקוראים שהיו במתח, הפעם לא הגעתי לבולוניה. בנמל התעופה של ברנו הוצמד המיו לשמשת החלון של המכונית השכורה, ואז הוצמד שוב, ואז הוצמד שוב. רק לאחר שימוש במעט רוק ולחץ ידני מתון שיכול להפוך פחם ליהלום הצליחה הזרוע להיצמד לחלון. ההתחלות תמיד קשות, אז לא התרגשתי. מיהרתי להכניס את כתובת המלון למכשיר. גם כאן המשימה לא פשוטה, בעלי אצבעות שמנמנות יאלצו להקליד בתשומת לב מופלגת כדי להימנע מלחיצה על כמה מקשים במקביל. בסוף הוקלדה הכתובת כראוי וקול סמכותי הביא אותי למלון במהירות ובדיוק. המום מכך שהגעתי למחוז חפצי מבלי למלא פעמיים מיכלי דלק מלאים החלטתי לאתגר את המיו במשימה קשה יותר.
למחרת שאלתי את הגברת הנחמדה בדלפק הקבלה מה מציע חבל מורביה למטייל הרכוב. מריה לא היססה ושלחה אותי לבקר באתר הקרב הידוע של נפוליון באוסטרליץ, שם הכחיד הצרפתי הנמוך את צבאות אוסטריה ורוסיה באחד הנצחונות הצבאיים המפורסמים בהיסטוריה. שמח וטוב לב חיפשתי את האתר המפורסם במכשיר שהחשבתי כבר כחבר הקרוב אבל המיו סירב להציג את אתר הקרבות. נחוש למצוא את המקום הקלדתי שם של כפר קרוב לאתר והתחלתי בנסיעה למקום. 20 דקות מאוחר יותר מצאתי את עצמי בכפר צ'כי ציורי, מרחק קטן לכאורה מאוסטרליץ. כל נסיון לשכנע את המיו לזהות את המקום ההיסטורי לא צלח ורק בעזרת תנועות ידיים של קשישות צ'כיות וציורי מפות של איכרים קשוחים הצלחתי להגיע לאנדרטה המרשימה ולמוזיאון המצוין. המסקנה, מה שלא מופיע על המפה כישוב מוגדר, לא מזוהה על ידי התוכנה כאתר אליו ניתן להביא אותך באמצעות המכשיר.
מיו נגד קומוניזם
ברגשות מעורבים החלטתי לבחון את המיו בניווט עירוני מורכב. מי שלא מכיר את המורכבות האורבנית של עיר קומוניסטית לשעבר, לא יבין את ההישג הגדול של המיו. ללא בעיות או קשיים הצליח המכשיר לזהות כל כתובת ולהתמודד עם כל כביש סגור בגלל עבודות תשתית. אף מדרחוב או פסטיבל לא עצר אותי מלהגיע לפאב עם הבירה הטובה ביותר בדרום צ'כיה ולא נאלצתי לשבור את השיניים עם שמות רחובות שאין איש מחוץ לצ'כיה שמצליח לבטא.
בצד הטכני הבסיסי בו המנווט ההדיוט מתיימר להבין דבר מה; המסך של המיו גדול ובהיר, המשתמש נהנה מתפריט בעברית בסיסית (זו מחמאה גדולה) בלי התחכמויות ובלי שטויות מיותרות. קל מאוד לנווט בין התפריטים השונים בתוכנה וגם השימושים הנוספים של המכשיר, נגן המדיה והדיבורית, עזרו לכותב לשרוד נהיגות מטורפות בכבישים אין סופיים במרכז אירופה.
המחמאה הגדולה ביותר לתוכנה במיו 520 היא כי באף שלב לא פתחתי את ספר ההוראות כדי להבין כיצד הוא עובד. קצת ניסוי וטעיה והכל מסתדר. בכל נסיעותיי הרבות לא נאבדתי בשום שלב ותמיד מצאתי את דרכי חזרה למלון מבלי להגיע למדינות סמוכות בטעות. האם זה שווה 3000 ש"ח? אם אתה טייל רציני, בוודאי. האם אשכור בעתיד רכב בחו"ל ללא מכשיר ניווט? חד משמעית לא. עכשיו נותר לי רק להמתין למכשיר ניווט שממליץ על מסעדות על פי טעם אישי ותקציב ואני מסודר.