בשנים האחרונות יצאו לשוק כמה וכמה משחקי תפקידים שאפתניים, כאלה בהם יש בחירות מוסריות, עלילה מושקעת, דמויות מעוגלות ומראות בלתי נשכחים. המפתחים של ספייס סיג' שיחקו, כנראה, במשחקים האלה, וברבים אחרים, אך לא ממש הבינו שצריך גם להוסיף משהו חדש. זאת, ככל הנראה, הסיבה לכך ש-Space Siege הוא אחד מאוספי הקלישאות והחיקויים המעייפים ביותר בהם יצא לי לשחק לאחרונה.
עלילה - אדם בעקבות גורלו
לקראת סוף המאה ה-21, יצאה האנשות ליישב את החלל. טעות גדולה, יש לומר, כי חיש מהר נתקלו האנשים בגזע חייזרי עויין, כשרק ספינה אנושית אחת נמלטת מהקרב על כדור הארץ. שבעה שבועות לאחר מכן, מתעורר סת' ווקר, ומגלה שהגז ששוחרר ברחבי הספינה לא הרג את החייזרים. הם עדיין שם. וכמותם גם סייברים, שילובי אדם מכונה שיורים בו כל הזמן. סת' בונה לעצמו רובוט שיסייע לו ויוצא למגוון - לא באמת מגוון - משימות, על מנת להציל את הספינה - ואיתה, את האנושות.
אבל המפתחים רצו להוסיף גם מימד של בחירה מוסרית, ולכן יש במשחק דילמה מתמשכת: האם לשדרג את הדמות שלכם בתחליפים קיברנטיים, ובכך לאבד את האנושיות? דמויות שונות יציקו לכם במהלך המשחק עם אופציות בעניין זה, והבעיה היא היעדר השלכות ארוכות טווח. כן, היכולות של דמות משתנות, אבל לא במידה משמעותית, וניתן לסיים את המשחק בלי בעיה בכל מקרה. הבחירה המשמעותית האחת מגיעה לקראת סוף המשחק, והיא לא מפצה על כל מה שקרה לפניה.
לא יפה
עוד תחום שבו המשחק הזה מאכזב הוא זה הויזואלי. המשחק נראה בסדר, אבל הטקסטורות חוזרות על עצמן, הגרפיקה בסיסית ובאופן כללי לא נראה שהושקעו המון מחשבה או כישרון בצד החזותי.
זה מצער במיוחד מכיוון שהיה כאן פוטנציאל גדול מהבחינה הזאת. לא ברמת הסביבה - ספינה בחלל אינה מקום בו ניתן לצפות למגוון רחב של אזורים שונים אחד מהשני - אבל כן ברמת הדמויות. חייזרים, כמו גם שילובים שונים של אדם ומכונה, מספקים פוטנציאל לעיצוב מרתק. אבל אני מנחש המפתחים אולי חששו שעיצוב יתר של הדמויות יהפוך את המשחק למפחיד מדי, ולא ידידותי לכל המשפחה.
קצת על משחקיות
אם שיחקתם ב-Dungeon Siege - האב הרוחני של Space Siege (או בכל כותר תפקידים ג'נרי אחר), הרי שאתם מכירים את סגנון המשחקיות: הולכים, הורגים את האויבים, משיגים פריטים שעוזרים להרוג עוד אויבים, וחוזר חלילה. אין באמת מגוון במשימות, ופרט לשלושת קרבות הבוסים הגדולים גם אין ממש אתגר. במקרה הנדיר בו האויבים מצליחים להרוג את גיבורנו, הוא שב לחיים לא רחוק מהמקום בו מת, וחוזר לחסל את מי שנשאר.
הכישורים - שחלקם תלויים בהחלטה על השתלים הקיברנטיים - לא מורכבים במיוחד, ואין הרבה אופציות לבניית הדמות. בכל מקרה תהיה לכם דמות שיורה באויבים, ומשתמשת בכישורים הנדסיים לבניית פצצות, רימונים ורובוטים קטנים. גם שדרוג כלי הנשק מוגבל מאד. בעולם של מדע בדיוני קשה יותר לשים פריטים "מיוחדים", אבל זה לא בלתי אפשרי. וחבל שזה לא נעשה, כי בסה"כ מדובר במשחק של חיסול אויבים ואיסוף שלל. וכשהשלל לא מעניין, גם ההתעניינות במשחק עצמו יורדת.
הקרבות, ברובם, דורשים בעיקר שתכוונו את העכבר על המטרות ותלחצו הרבה על הכפתור הימני. מדי פעם אפשר לשלב יכולות מיוחדות, אבל זה לא באמת מעניין, והתוצאות לא מרשימות - הן גרפית והן מבחינת האפקטיביות. זה לא שמכניזם הקרב גרוע, הוא פשוט תפל.
בינוניות, שמך הוא Space Siege
עברנו סקירה מלאה בלי לדבר על הילדה המצחקקת שרצה ברחבי הספינה, מכיוון שפרט לסצנה באורך - ואני לא מגזים - 5 שניות, גם במשחק אין סיום משמעותי לעניין הזה. וזה די סימבולי. יש בו, ב-Space Siege, הרבה רעיונות מעניינים - כולם באו ממשחקים אחרים, אבל הם עדיין מעניינים - אך הביצוע לוקה בחסר בכל היבט. Space Siege הוא לא משחק נורא, הוא פשוט משחק מאד בינוני. ובניגוד ל-Dungeon Siege, זה גם לא משחק בו אני צופה שאשחק שוב.