אתם יודעים מה יהיה שבוע טוב? שבוע בו אתקשה למצוא נושאים לטור הזה. זה יהיה נחמד. מתסכל, כמובן, כי המדור צריך לעלות, אבל משמח. ובכן, השבוע אינו השבוע התיאורטי ההוא. השבוע, היו דברים שיש ללעוג להם.
נבג מוגן מדי
מעטים המשחקים בהיסטוריה להם ציפו זמן כה רב ובהתלהבות רבה כמו Spore, משחק האבולוציה של ויל רייט. מעטים גם המשחקים שהשקתם עוררה זעם כמו Spore. כפי שדניס ויטצ'בסקי פירט כאן בשבוע שעבר, ההגנה של התוכנה מאפשרת להתקין אותה 3 פעמים בלבד. ואם אתם גיימרים שמחליפים מחשב כל שנה? באסה לכם, שכרתם את המשחק לשלוש שנים במחיר של רכישה.
ומה התוצאה של הזעם הזה? מעבר לגל עצום של ביקורות שליליות במקומות בעלי נראות גבוהה כמו אמזון, המשחק גם נפרץ והורד מעל חצי מיליון פעמים ברשתות שיתוף הקבצים. אמרתי את זה בעבר, ואני אומר את זה שוב: נז"ק לא מונע פירטיות. נז"ק מעודד פירטיות. כשחוויית המשתמש של המוריד הפירטי טובה יותר מזו של הרוכש בכסף מלא, חברות יורות לעצמן ברגל.
הדרך להילחם בפירטיות היא לתת תמורה מלאה לכסף, ולתת ערך מוסף אמיתי לרוכשים. גיימרים יודעים שלמפתחי המשחקים אין אמצעי חלופי להכנסות כמו לתעשיית המוזיקה. גיימרים שאוהבים משחקים גם קונה אותם, כי הם יודעים שאחרת לא תהיה תעשייה (אני מדבר כאן על העולם, לא על ישראל היכן שאחוזי הפירטיות של המשחקים גבוהים מאד, בין השאר מכיוון שמעולם לא שווקו בארץ קונסולות לקהל הרחב, ומכיוון שמחירי המשחקים גבוהים מאד יחסית). דוגמה מצוינת לכך היא Sins of a Solar Empire, משחק אסטרטגיה עצמאי שיצא ללא נז"ק ומכר מעל חצי מיליון עותקים. כן, גם אותו הורידו הפירטים, אבל הרבה פחות מ-Spore, והיחס בין המכירות להורדות הפירטיות היה טוב בהרבה מאשר במשחקים גדולים שצוידו במגוון מגננות.
אבל גם גיימרים שרוצים לתמוך בתעשייה לא יוציאו כסף על משחק שיפסיק יום אחד לעבוד ככה סתם. משחקים גדולים באמת הם משחקים ששחקנים חוזרים אליהם שוב ושוב, שנה אחר שנה. ולמה לקנות שוב משחק כי התקנת אותו יותר מדי פעמים? אני מקווה מאד ש-EA תלמד לקח כלשהו מסופת החרא בה היא נתונה כרגע סביב העניין הזה. הלקח שהייתי רוצה שילמדו הוא זה: לא משנה כמה נז"ק תשימו, הפירטים יפיצו את המשחקים שלכם, ומי שיידפק הם השחקנים שקנו אותם.
עוד מסמר בארון
קשה לי מאד בימים אלה להיות תומך נלהב של רשתות חברתיות. כפי שציינתי לפני מספר שבועות, אני מאמין ברשתות חברתיות נישתיות, ובשימושים יצירתיים של כלים חברתיים. אבל Footnote, האתר שרוצה להיות "הפייסבוק של המתים", פשוט מלחיץ אותי. זה אפילו לא התוכן. תכלס, אתר שמאפשר בקלות ונוחות יחסית לספר על חייו של אדם קרוב שנפטר, או של גיבור אישי, זה לא דבר רע. אבל אתר גיניאולוגי כמו Ancestry.com עושה את זה בלי להיות מצבה. ועוד מצבה לא באמת קבועה, כי מדובר בסטארט אפ עם מיליוני עמודים. זה לא נראה לי כמו המקום הבטוח ביותר להנציח מישהו.
כפי שמציינים ב-Webware, מדובר במשהו שאפשר בהחלט להוסיף כפיצ'ר לרשתות חברתיות קיימות. לדוגמה, בהנחה שפייסבוק ישרוד עד שאמות, לא אתנגד אם אנשים יוסיפו לעמוד שלי זיכרונות ותמונות אחרי שאמות. אבל לשים את זה באתר מצבות זה מורבידי נורא בעיני.
CDM-מה?
אני יודע שפלאפון עוברת בקרוב לרשת בטכנולוגיית GSM, התואמת את הרשתות של סלקום ואורנג', אבל זה יקרה בשנה הבאה, ובינתיים יוצאים מכשירים די מעניינים בעולם לטכנולוגיית CDMA בה עובדת הרשת הנוכחית של החברה. לאחרונה קראתי שיצאה, לדוגמה, גרסת CDMA של הטאץ' דיאמונד של HTC, אחד המכשירים הטובים ביותר שיצאו השנה - בארץ ובעולם. יהיה נחמד לראות את המכשיר - או מכשיר חשוב כלשהו אחר - בפלאפון גם לפני פברואר 2009.