וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלוגים שמוגים

בוריס בולטיאנסקי

15.9.2008 / 12:31

החיבור בין עולם הפרסום הניב בשנה האחרונה מספר קמפיינים, אבל אף אחד מהם לא מתעלה על זה של זרובבלה

לפני קצת יותר משנה כתבתי בטור זה על הקמפיין של [[אליזרין וויסברג]], היא זרובבלה. אחרי וויסברג באו נסיונות רבים לקדם מוצרים באמצעות המדיה החדשה ששמה "בלוגים". לעניות דעתי, הפרס שמשרד הפרסום קצר בעקבות הקמפיין אינו מגיע להם – הביצוע והיישום ניתנו בידה החופשית של וויסברג. באותו טור הבעתי חשש מכך שהבלוגר שפועל כך עלול לאבד את אמון הקוראים שלו. מובן מאליו שלא מדובר בכל בלוגר שהוא. זרובבלה הציגה את הקמפיין בתור Side Project בבלוג שלה ולא בנתה את הבלוג במיוחד לצורך זה. חשוב לזכור כי נכון לרגע השקת הקמפיין הנ"ל, הבלוג של זרובבלה היה קיים כבר במשך כמה שנים.

ככה לא בונים חומה

בזמן שחלף מאז אותו קמפיין היינו עדים למספר רב של היתקלויות בין עולם הפרסום לבין הבלוגוספירה. בהחלט ייתכן שפספסתי חלק מן הנסיונות הללו, אבל קשה לי לזכור אפילו נסיון אחד שהצליח להתעלות על זה של זרובבלה. הקמפיין החדש של השוקו – "במיטה עם אניטה" בכיכובה של [[אניטה אוס]] אינו יוצא דופן. מה אנחנו מקבלים פה? בלוגים בתפוז ובישרא-בלוג אשר הוקמו לקראת הקמפיין (אף שמדובר בדמות אמיתית ולא פיקטיבית, קשה להאמין שהבלוגים ימשיכו להתעדכן תדיר לאחר תום הקמפיין) ונועדו להוסיף נדבך חברתי לקמפיין שנוי במחלוקת אשר סיסמתו נועדה להכניס את הנחשפים אליו למיטה עם נערה בת 17.

לא הייתי מרחיק לכת וטוען לפורנוגרפיה רכה שמטרתה למשוך את העין כפי שסבורים [[גל מור]] ו[[יהונתן קלינגר]] בפוסטים שכתבו, ואני נוטה להאמין לתגובה של משרד הפרסום האחראי על הקמפיין בבלוג של מור, שהם נוקטים בכל האמצעים על-מנת למנוע כל הקשר מיני ושהקמפיין אכן מדבר לבני הנוער שחלומם הוא לא לצאת מן המיטה (ולא חס וחלילה ללכת לבית הספר). עם זאת, לא מדובר בניסיון להכניס את השוקו לבתי הספר באמצעות פרזנטרים חמושים בארגזי שוקו וסגוויאים (ראיתי במו עיני בכניסה לבית הספר התיכון שלי) – הקמפיין הזה באינטרנט, והוא מספיק ויראלי כדי שידברו עליו, ולא רק אותם ילדים שלא רוצים לצאת מן המיטה.

הסכם השימוש בישרא-בלוג אינו מתיר בלוגים פרסומיים, אבל קשה להאמין שהבלוג הנ"ל ייסגר, שכן באמת מדובר בבלוג אישי, גם אם הוא חלק מן הקמפיין. דווקא הסכם השימוש בבלוגיה של תפוז אינו אוסר במפורש על תכנים פרסומיים, אבל דואג להתנער מן האחריות ומעביר מלוא כובדה על הגולשים.

רשת חברתית למרגלים

אני לא אוהב להתחיל פסקאות בציטוטים, אך הפעם אני לא יכול להמנע מלהשחיל את דבריו של קהלת ולהזכיר ש[[אין חדש תחת השמש]]. לפני כחצי שנה כעסתי בטור זה על בזבוז הכספים שאני מעביר בתור מס על בלוגים פרסומיים שהוקמו לחטיבה הטכנולוגית של שירות הבטחון הכללי. אף אחד מעולם לא הסתיר שהבלוגים הללו נועדו למטרה אחת ויחידה – למשוך אנשים לעבודה בשב"כ. חודשיים לאחר פתיחתם, הפסיק האחרון שבהם להתעדכן. ייתכן והמשרות הדרושות אויישו, ייתכן גם שכל הקמפיין נחל כשלון חרוץ.

בשבוע שעבר שמעתי על עוד רשת חברתית חדשה אשר עתידה לעלות באופן רשמי ב-22 לספטמבר. מדובר ברשת החברתית של המעריכים בסוכנויות אכיפת החוק והמודיעין של ארצות הברית. ארגונים דוגמת ה-CIA וה-FBI, סה"כ כשישה עשר סוכנויות שונות אשר לפי החזון עתידות להשתמש ברשת הנ"ל לא רק לצורכי תקשורת פרטית אלא גם במטרה לשתף מידע ביניהן. אני מסוגל לראות את הצורך ברשת חברתית ייעודית למקומות עבודה מן הסוג הזה – בראש ובראשונה היא הרי תפעל כמו המסנג'ר של צה"לנט, ככלי לתקשורת פנימית ותחליף לכלים דומים שאינם זמינים בשל אופי הפעילות הארגונית.

השימוש ברשת חברתית כאמצעי לשיתוף מידע בין-ארגוני הוא לא רעיון חדש במיוחד, אבל לעניות דעתי מדובר יותר בגימיק שיוויקי מאשר בכלי פרקטי, ולו מן הסיבה שמתוקף העבודה החופפת והסמכויות החופפות על הסכוניות הנ"ל לשתף מידע וללא ספק קיימים ממשקים למטרה זו גם מבלי הצורך ברשת החברתית החדשה. מעבר לכך, הרצון זהה לזה של רשויות צה"ל שדורשות לא לחשוף בפייסבוק פרטים רגישים – גם ה-CIA לא היה מעוניין לחשוף פרטים או אפילו שמות של עובדים, ואילו עכשיו נוצרת אלטרנטיבה שבאה לענות על הצורך.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully