פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טרשת נפוצה

      בכל שבוע קורים דברים שעולים לדידי חנוך על העצבים. ובכל שבוע הוא פורק את העצבים בכתב

      בשבוע שעבר היה יום "דבר כמו פירט", אחת המסורות המוצלחות ביותר ברשת בשנים האחרונות. אבל היום החגיגי השתלב במוחי עם ארועים מתחום הפוליטיקה, וכך נולד הטור של השבוע.

      מה במילה?

      שמעתם שהאקר פרץ למייל של המועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית שרה פיילין? בטח ששמעתם. "האקר" הפכה להיות מילת קוד למיליון דברים, שרבים מהם אינם קשורים להאקינג. שימוש בפיצ'ר "שכחתי את הססמה" זה לא האקינג, זאת הנדסה חברתית.

      במידה רבה, הקרב על משמעות המילה "האקר" (אדם שפורץ למערכות מחשב על מנת להשיג מידע), ומשמעות המילה "קראקר" (אדם שמנצל חולשות במערכות מחשב/טלפוניה על מנת להשיג הטבות) וההבדלים ביניהם הוא קרב אבוד. כיום, כולם האקרים.

      בעייתי לא פחות הוא השימוש במילה "פירט". גם אם נעזוב בצד את שודדי הים (שעדיין קיימים), ונתרכז בעולם שעל היבשה, השימוש במילה פירט בעייתי מכיוון שהיא מגדירה שני דברים שונים לגמרי.

      הפירט ה"מסורתי" מעתיק חומר שיש עליו זכויות יוצרים ומוכר אותו. אלה האנשים שמוכרים דיסקים מזויפים, לדוגמה. האנשים האלה הם פושעים, ועל כך אין ויכוח. הם מרוויחים כסף מעמלם של אחרים. אדם שקנה דיסק מזויף, לא סביר שיקנה אחר כך את הדבר האמיתי.

      הפירט הדיגיטלי בדרך כלל לא מוכר דבר. הוא מעלה את זה לרשת. אין כאן רווח כספי, ברוב הגדול של המקרים (וכשיש, במקרים כמו של האדיוטים שמוכרים וקונים הורדות באיביי, מדובר פשוט בגרסה דיגיטלית של הפירט מהסוג הראשון). האנשים האלה הם, במקרים רבים, חובבים אמיתיים של התכנים, וגם רבים מהמורידים הם חובבים או חובבים פוטנציאליים. וחשוב מכך, הם לקוחות פוטנציאליים.

      היחידות שלפחות חושבות שיש להן מה להרוויח מהבלבול בין שני המושגים הן חברות המדיה (הן טועות, אבל על זה כתבתי כבר בעבר). הן זוכות לכרוך פושעים עם מעריצים כמקשה אחת. אבל אולי כדאי שנמצא שם אחר לפירטים דיגיטליים.

      מסריח

      יש רעיונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב ותמיד מתבררים כרעיונות רעים. רעים מאד. אחד מהם הוא להוסיף ריח לדברים שלא צריך להיות להם ריח. אבל זה לא עוצר את חברת אסוס מהשקת F6V-C1, מחשב נייד שהכיסוי שלו מפיץ ריח. לא ממש אכפת לי שזה אמור להיות ריח דשא רענן. זה ריח במשהו שלא אמור להפיץ ריח. במקרה הטוב, הריח ידהה עם הזמן. במקרה הרע, הוא יתקלקל, ועל כך באמת שלא נעים לחשוב. ריח טוב זה נחמד במוצרים נידפים ומתכלים שנמרחים או מוזלפים על הגוף. הוא לא משהו בטלויזיה או בקולנוע ובטח לא על המחשב האישי. אסוס היא חברה שעברה עליה שנה מדהימה בה הפכה מיצרנית חומרה אפורה למותג. יש מצב שזה עלה לה לראש.