לא רק רוח וצלצולים

את הלפטופ הראשון שלי קיבלתי לפני כ-4 שנים. היה זה מחשב ענקי - 15.4 אינץ' גודלו ו-3.2 קילוגרם משקלו. את המפלצת ההיא גררתי איתי לכל מקום, כשבעצם כל מה שעשיתי היה לגלוש באינטרנט, לכתוב כתבות ומדי פעם גם לשחק או לראות סרט. הלפטופ השני, הנוכחי, היה כבר במשקל קרוב יותר ל-2 קילוגרמים, עם מסך בגודל 12.1 אינץ' ועם הרבה פחות עומס על הכתפיים שלי. לפני שתי הרכישות, הסתכלתי בקנאה על המפרטים של המחשבים הקטנים והקלים, דוגמת Vaio של סוני, תוך שאני מבין כי אין לי את הסכום הגבוה להחריד אותו צריך לשלם עליהם.

הסיבה לכך שאני מייגע אתכם עם הסיפור הזה, היא שאנשים אשר מתלבטים היום אם לקנות מחשב, כבר לא צריכים להיות מיליונרים כדי לבחור באופציה שלא שוברת את הגב ועם זאת גם לא שוברת את הכיס. הסיבה לכך היא ה-Netbook – קטגוריה חדשה של מחשבים נישאים, אשר צמחה תוך פחות משנה, ותופסת בימים אלה תאוצה. הנטבוקים קלים מאוד, קטנים מאוד וזולים מאוד, כשמטרתם המפורשת היא שימוש ארעי ביישומים פשוטים כמו אופיס ודפדפני אינטרנט.

מושא הביקורת הזו הוא מחשב ה-Wind מבית MSI – אחד המתחרים הבולטים בקטגוריה כיום. שמו המלא של הדגם הוא U100, והמפרט שלו כולל מעבד Intel Atom N270 במהירות של 1.6 גיגההרץ, 1 גיגהבייט של זכרון, מסך בגודל 10 אינץ' (1024x600), כונן קשיח של 80 גיגהבייט, שלוש יציאות USB, יציאת VGA, קורא כרטיסים ובקאם עם מיקרופון, רשת אלחוטית, בלוטות' וחלונות XP . כל זה באריזה ששוקלת 1.3 קילוגרמים.

אחרי כשבועיים של עבודה, אני יכול להגיד שאני כמעט-מאוהב ב-Wind. חייבים להבהיר – הוא לא נועד להיות מחשב ראשי. המסך שלו קטן מדי והמעבד שלו חלש מדי כדי שהוא יוכל להחליף מחשב נייח או מחשב נישא גדול יותר. גם בתחום המולטימדיה אין מה לסמוך על רמקול המונו שלו ועל המסך הלא-צבעוני-מספיק עבור סרטים. אבל זו, כפי שהזכרתי קודם, לא המטרה של ה-Netbook.

העיצוב של המחשב שחור ופשוט, כשהבעיה הגדולה בו היא הפלסטיק על החלק החיצוני של המסך – הוא תופס טביעות אצבע ומתלכלך ממש בקלות. לטובה אציין שהוא לרגע לא נראה זול ואיכות ההרכבה שלו טובה, שום דבר לא חורק או מרגיש פלסטיקי מדי. באופן מפתיע, המחשב גם כמעט לא מתחמם, לפחות לא לרמה בה מתחילים להרגיש את זה, והמאוורר שלו שקט מאוד. זמן הסוללה עמד על שעתיים וחצי עם שימוש ב-WiFi ועל בהירות המסך הנמוכה ביותר, ועל שעתיים כשהפעלתי גם את הבלוטות' והעליתי את רמת הבהירות

המבחן הגדול של ה-Wind אצלי הגיע כשסחבתי אותו איתי לארבעה ימים בחו"ל, שכללו 3 טיסות, נסיעת רכבת של 7 שעות, חיפוש רשתות אלחוטיות זמינות בערים מזרח אירופאיות וכנס עבודה אחד. במקרים כאלה, בהם המחשב הזה נמצא איתכם כמעט 24 שעות ביממה, הוא מראה את הצדדים הכי טובים שלו.

המשקל הזניח לא מקשה עליכם לסחוב אותו איתכם בתיק צד, והמקלדת – שנראית במבט ראשון קטנה מדי, התאימה טוב מאוד לאצבעות הגדולות שלי. אחרי יומיים התרגלתי אפילו לכך שכפתור ה-Function לא נמצא בין הקונטרול לאלט, אלא הנו הכפתור השמאלי ביותר בשורה התחתונה – סטייה מוזרה של כמה יצרני מחשבים.

כששבעה חלונות של וורד 2007 היו פתוחים יחד עם עשרה טאבים של פיירפוקס, חלון אקספלורר (שהראה וידאו) ותוכנת המסרים המיידיים דיגסבי לקינוח, המחשב לא הראה קשיי התמודדות. וזה כל מה שאפשר, וצריך, לדרוש ממחשב שכזה – שייתן לנו את החומרים של המשרד מחוץ למשרד בלי להעמיס על הגב.

הבעיה הכי גדולה של ה-Wind הוכנסה לתוכו רק בדגמים החדשים. מדובר במשטח המגע. במקום המשטח הרגיל של חברת Synaptic, שמאפשר גלילה באמצעות הזזת אצבע בצד המשטח, מגיע המחשב עם משטח של Sentilic – שדורש מכם ללחוץ על הצד של המשטח כדי לגלול ולא מאפשר ביטול של פונקציית הדאבל-קליק. המשטח הזה מירר לי את החיים מדי פעם, והוא הגורם העיקרי לכך שרק כמעט-התאהבתי.

אבל מעבר לכך, ה-Wind מרשים מאוד, במיוחד כשמבינים שהמחיר שלו הוא רק 2,280 ¤. אם אתם צריכים מחשב עבודה קל, זול וכזה שיוכל לבוא אתכם לכל מקום, זו אחת האופציות הטובות ביותר שראיתי בשוק בימים אלה.

המכשיר מיובא לארץ על ידי אייבורי מחשבים.