בלוגים שמוגים

כנראה שתמיד תהיה אצלי שמורה פינה חמה בלב לאתר שאחסן את הבלוג הראשון שלי בתקופה בה כבר ידעתי שככה קוראים לזה. מעל ארבע שנים כתבתי בישרא-בלוג וכמה שזה ישמע מוזר, הפיצ'ר שהכי אהבתי באתר הוא היכולת לקפוץ לביקור בבלוג אקראי בלחיצת כפתור. יש אינספור סוגים ותתי סוגים של בלוגים, אבל יש סוגים עיקריים המתבלטים מעל כל השאר. בישרא-בלוג היו אלה הבלוגים האישיים – סיפורים מחייהם של אנשים שאיני מכיר ואולי לעולם גם לא אכיר, רשמים משתפכים מתוך מחיים בדיוניים ועם זאת אמיתיים לגמרי לכותבים שלהם.

אחרי שקראתי את הפוסט של [[ריקי כהן]] (באיחור של שבועיים, תודות להפנייה מן הבלוג של [[גל מור]]) על הצפת הקפה בפוסטים אישיים ורגשניים, הרגשתי צורך עז לבחון את תחושות העבר שלי לפוסטים אלה. במשך קרוב לשעה הקלקלתי לסירוגין על קישור הבלוג הרנדומלי ששמור אצל בסרגל המועדפים. ישרא-בלוג כהרגלו לא הכזיב אותי ומרבית הפוסטים שעברתי עליהם בשעה הזו עסקו בעניינים אישיים.

אינני מסכים לחלוטין עם דבריה של כהן על כך ש-"לא כולם צריכים לחשוף". אפשר להיעלב בשם הבלוגרים שכותבים בלוג אישי ולומר בפשטות "לא רוצה – אל תקראי, אבל אל תגידי לנו מה לעשות". אבל הסוגייה הזאת עמוקה בהרבה בעיני. לא פעם כתבתי על כך שרצוי ליצור כללים מוסכמים להתנהלות בבלוגוספירה. בעיני כל זה טוב ויפה, עד שמגיעים לתוכן שאינו עובר על החוק. הסייג על התוכן הוא הסייג שאין להציב ואין לשאוף אליו. לא כולם ניחנו בכשרון כתיבה יוצא דופן – למעשה הרוב המוחלט חוטא ב[[בוריינות]], אך הוא פונה לקהל היעד שלו ומה שהכי חשוב, רק ככה הוא יודע, ורק אם יהיו לו החופש, הוא יוכל להצמיח מתוכו את האליטה.

בעיני טקסט משתפך של נערה בת 19 החווה את הפרידה הראשונה שלה ומבטאת את רגשותיה במילים פשוטות בהחלט יכול להתעלות על מאמר של איש אקדמיה המחווה את דעתו הפילוסופית האישית על המצב הערכי של המדינה שלו. היופי הוא בעיני המתבונן – אל תקחו לנו את היכולת להתפעל.

אולי זאת תהיה הערכה איומה, אבל אני מאמין שלפחות פעם אחת ביום בלוגר כלשהו משתף את קוראיו (בהנחה ויש לו כאלה) בכך שהוא החליט לשים קץ לחייו. אחת הדרכים להסתכל על ניהול בלוג היא הצורך האנושי בתשומת הלב. הצהרה על נטיה אובדנית בהכרח תמשוך את תשומת הלב שלנו לאדם שמאיים בכך. למרבה המזל, מרבית האנשים הללו יסתפקו בתשומת הלב המרוכזת הזו, אבל אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמו לקחת את הסיכון שהדבר יהיה נכון עבור כל אחת מן ההצהרות הללו.

משטרת ישראל, כך מתברר, מפעילה מוקד טלפוני מיוחד למניעת התאבדות. מן הפוסט האחרון של [[איתן כספי]] למדתי לגלות שהמספר הזה קיים, אבל גם למצוא אותו זה עניין של מה בכך. למרבה הצער, הבעיה אינה מסתיימת כאן – מוקד זה מיועד למתן מענה מיידי ואם, כמו במקרה שכספי נתקל בו, הפנייה אינה מתבצעת בסמוך להצהרת הכוונה, אין המוקד הנ"ל מטפל באירוע. אחת הדרכים בכל זאת להביא לטיפול באירוע היא פשוט להכיר את המספר ולהיות מודע לכך שמדובר בבעיה אמיתית. עבור המיעוט הזעיר של אנשים שאכן מתכוונים לממש את איומם, זה שווה את זה.

במהלך השנים האחרונות, ככל שגדל גם מספר הבלוגים, גדל באופן טבעי גם הצורך לקטלג ולדרגם אותם. רק לפני כמה שבועות כתבתי כאן על תחרות הבלוגים הבינלאומית Best Of Blogs והנה מגיע גם תורה של תחרות הבלוגים העצמאיים בעברית. כמו בשנה שעברה, גם הפעם התחרות מתקיימת בחסות האתר [[בלוגרים.נט]], בשש קטגוריות שונות: בלוג אישי, בלוג טכנולוגיה ואינטרנט, בלוג טכני, בלוג ניהול תוכן, קידום ושיווק אתרים, בלוג פוליטיקה קהילה וחברה, בלוג תרבות ובלוג אחר עבור בלוגים שאינם מתאימים לאף אחת מן הקטגוריות הללו. כיוצא משם התחרות, היא פתוחה רק לבעלי בלוגים עצמאיים – מה שאומר שמשתמשי הבלוגיה של תפוז וישרא-בלוג לא יוכלו להציג מועמדות. עם זאת, כל באי האתר של התחרות יכולים להשתתף בהצבעה שתיפתח ביום רביעי, ה-1 באוקטובר ותימשך חודש ימים. התאריך האחרון לרשום את הבלוג שלכם הוא מחר, יום שלישי ה-30 לספטמבר. מהרו להרשם ואולי תוכלו לזכות בתואר הבלוג העצמאי הטוב ביותר!