תשכחו מהפיקסלים

בחודשים האחרונים הכריזו רבות מחברות הסלולר הגדולות על מצלמות סלולריות עתידיות עם חיישנים של 8MP – מרשים מאוד על הנייר, אבל אם ניסיון העבר מלמד אותנו משהו, הרי זה שגם המצלמות האלה לא תתחרנה באמת במצלמה ניידת סבירה שעולה פחות מ-1,000 ש"ח. למה? כי נראה שהחברות עסוקות כל כך במרדף אחר המגה-פיקסל (מרדף שיווקי לרוב, שנועד לגרום לכם לחשוב שהמצלמה שלכם מיושנת) עד שהן לא עוצרות לטפל בבעיות האחרות שבמצלמות שלהן.

כמעט כל מצלמה סלולרית בעלת חיישן של 3 מגה-פיקסל ומעלה, מפיקה אחלה תמונות. בצהריים. בחוץ. אם אין צל. הבעיה היא שברגע שתנאי התאורה מעט מתדרדרים, איכות התמונות נופלת דרמטית. במצלמות הפחות טובות, התוצאה בלתי שמישה בעליל. אבל גם במצלמות הסלולר הטובות ביותר שיצא לנו לבדוק כאן, לא תקבלו תמונה טובה בתנאי תאורה לקויים. זה פשוט לא קורה.

לכן, הגיע הזמן שתעשיית הסלולר תתחיל לטפל בשלוש סוגיות בוערות. הראשונה היא אופטיקה: חברות שמחות לנפנף בכך שיש במצלמות שלהן אופטיקה של יצרנים מצוינים כמו קרל זייס. אבל גם בחברות הנ"ל לא כל העדשות נבראו שוות, ודי ברור מהתוצאה שברוב הסלולריים אנחנו מקבלים אופטיקה שנופלת ממה שניקון וקנון שמות גם במצלמות הזולות יותר שלהן.

האופטיקה קשורה גם לסוגיה אחרת: זום אופטי. מאז נוקיה N90, שהייתה למיטב זכרוני המצלמה הסלולרית הראשונה עם זום אופטי, נראו מעט מאד מצלמות סלולריות המצוידות בפיצ'ר הבסיסי הזה. אם יש דבר אחד שכל אדם שאי פעם שיחק קצת במצלמה דיגיטלית יודע, הרי זה שאיכות הצילום כשמשתמשים בזום דיגיטלי נחותה משמעותית מאיכות הצילום עם זום אופטי. לאחרונה סייעתי לחברה לעבודה לרכוש מצלמה, והדבר הראשון שעשיתי היה לבטל את הזום הדיגיטלי.

בעוד באופטיקה נעשה מאמץ, הרי שהפלאש הוא נקודה כואבת באמת. סוני אריקסון, שהייתה החלוצה בשימוש בפלאש קסנון אמיתי במכשיריה, עברה לאחרונה בחלק מהמכשירים לשימוש בנורות LED. אלה אמנם מפיקות אור חזק יחסית, אבל נחות לעומת פלאש "אמיתי". היתרון בנורות ברור: הן גם זולות יותר, גם קומפקטיות יותר וגם מרוקנות פחות את הסוללה. אבל הן לא עושות את העבודה בצורה טובה מספיק. ורוב החברות האחרות שמות כמעט תמיד נורות - שרובן פחות טובות מה-LEDים של סוני אריקסון. אני מציין כאן את סוני אריקסון במיוחד, כי זאת החברה שהעלתה את הציפיות יותר מכל חברה אחרת כששמה על מכשיריה את התווית "סייברשוט" - אותה תווית של המצלמות הדיגיטליות הטובות של סוני. זאת הייתה הצהרה על כך שהמצלמות הסלולריות שלה ראויות לעמוד בשורה אחת עם המצלמות ה"רגילות" שלה, והמציאות היא שהן ראויות בעיקר לעמוד בשורה אחת עם המצלמות הסלולריות של נוקיה, LG וסמסונג.

הסוגיה האחרונה היא סוגיית מעבדי התמונה. צילום במצלמה דיגיטלית הוא תוצר של עדשות ומעבדים, וגם כאן נראה שהחברות חוסכות עלינו.

יש כאן שתי תת-סוגיות שונות: כסף וצורה. כל הדברים עליהם כתבתי עולים כסף, וכולם גם דורשים מקום. במיוחד האופטיקה והמעבדים. במכשירים סלולריים כיום, מקום הוא עניין חשוב, כי כולם הולכים על מכשיר דק יותר, יפה יותר, מעוצב יותר. אבל יש כאן גם עניין של השקעה בערך נתפס לעומת השקעה בערך אמיתי. קל לומר "8 מגה-פיקסל". כולם יודעים מה זה אומר. אבל אופטיקה טובה יותר, אפילו משהו כמו פלאש, זה לא משהו שברור לכל צרכן. ובכל זאת, אם יצרני הסלולר רוצים להתקדם בתחום הצילום – והם בהחלט רוצים, אלה הכיוונים בהם הם צריכים ללכת.

תכלס, אם אתם לא מדפיסים פוסטר מהתמונות שלכם, הערך האמיתי של המגפיקסל הוא ביכולת להקטין את התמונה במידה שתסתיר את הפגמים. אבל ההקטנה לא מסתירה אותם מספיק. תנו לי מצלמת 3 מגה-פיקסל סלולרית שמצלמת טוב בערב, ואבחר בה ולא במצלמת 8 מגה-פיקסל שמצלמת תמונות גדולות יותר ביום.