ביצים כחולות

בארוע המקבוקים של אפל שנערך השבוע, הסביר סטיב ג'ובס את היעדר הבלוריי מהליינאפ של אפל בכך ש"בלוריי הוא שק של כאב". לדבריו של ג'ובס, דמי הזכיון שיש לשלם על מנת להתקין כונן בלוריי הנם גבוהים מדי, ולכן אפל לא מעוניינת להיכנס לעניין ולהעביר את העלות ללקוחות.

כשאפל, חברה שמוצריה יקרים יותר באופן עקבי ממוצרי המתחרים, מסרבת להיכנס למשהו כי הוא יקר מדי, זה אומר דרשני. וזאת בשורה רעה נוספת לטכנולוגיית בלוריי, אחרי שנשמעו תחזיות שמחירי הסרטים והמכשירים לא ירדו כי "אנשים לא קונים מספיק".

בעבר הגדרתי את הקרב בין HD-DVD ובלוריי כקרב על הזכות להיות הלייזר דיסק הבא. ואני מאמין יותר מאי פעם שזה נכון. בלו-ריי ניצח; הפורמט המתחרה לא קיים יותר; זאת אמורה להיות התקופה שבה הפורמט המנצח מתבסס ומחליף את ה-DVD המיושן. וזה לא קורה. נתוני המכירות של בלוריי עדיין לא קרובים לציפיות שפורסמו. יש לכך מספר סיבות.

כשג'ובס מתלונן על בלוריי, הוא מתלונן בעצם על כמה קשה לעבוד עם סוני. אין לדעת בשלב זה כמה מהעניין הוא באמת דמי הזכיינות, ואיזה חלק נובע מחוסר הרצון של ג'ובס ואפל לתמוך בסוני, שבנתה הפעם קואליציה רחבה של חברות (בניגוד לימי הבטאמקס). אבל עדיין נשארה חברה שידועה לשמצה כשותפה לא קלה. יש לה דרישות רבות משותפותיה לעסקים, עוינות כלפי פורמטים פתוחים, ובאופן כללי מהווה סוני כאב ראש פוטנציאלי לא קטן.

בשילוב עם טלויזיית HD, בלוריי מספק חוויית צפיה טובה יותר במידה משמעותית מ-DVD, אבל הפער לא מתקרב לפער האיכות שהיה בין קלטות וידאו לבין הדיוידי בזמנו. כפי שנכתב כאן, ובמקומות רבים אחרים בעבר, האויב הנורא ביותר של "הטוב ביותר" הוא "טוב מספיק". כדי ליהנות מהאיכות הטובה יותר היום, צריך אדם להשקיע סכום לא מבוטל על רכישת מסך טוב מספיק ונגן, שהסרטים שעובדים בו יקרים יותר. מדובר במשהו שהיה קשה למכור גם בתקופה של שפע.

והתקופה אינה תקופה של שפע. אם בלוריי היה מצליח להתבסס לפני המשבר הכלכלי, היה לו סיכוי. אבל הוא נכשל במשימה הזו. וכיום, מעטים מוכנים להשקיע את הסכום הגבוה-מאוד שדרוש לבניית ספריה חדשה. דבר אחד שאולי היה גורם לאנשים להשקיע את הכסף היה האמונה שבלוריי יהיה הסטנדרט למשך שנים רבות. אבל הוא לא.

הורדת סרטים מהרשת היא משהו שצרכנים רבים עושים גם כיום, בין אם באמצעים חוקיים או פירטיים. החלופה הדיגיטלית עובדת עם הציוד הקיים, ותעבוד טוב יותר עם שדרוגים עתידיים בטכנולוגיית הצפייה מחד וברוחב הפס האינטרנטי מאידך. החלופה הדיגיטלית הייתה בבירור העתיד עוד כשבלוריי הושק, וכיום העתיד הזה מתגשם. בלוריי מצטרף ל-CD ול-DVD כמדיות אופטיות שהופכות לא רלוונטיות במהירות. תנו לי כונן קשיח לאחסון, אינטרנט וכונני פלאש ניידים לתעבורה, ואוכל להנות מסרטים באיכות גבוהה גם בלי להשקיע כסף בנגן חדש ויקר. ואם אני צופה בהם במחשב, גם אין צורך להשקיע כסף במסך חדש. כשהמסכים הישנים של אנשים יזדקנו, הם יוחלפו במסכים חדישים יותר, אבל בשלב זה משתפרת האיכות בהורדות הדיגיטליות ברמה כזאת שבקרוב יוכל אדם להוריד סרטים באיכות בלוריי ולנגן אותם בטלויזיה, גם בלי לחכות זמן רב להורדה.

ביפן, זה כבר המצב. קישוריות האינטרנט ביפן מגיעה למהירויות שגורמות לדור הנוכחי שיש אצלנו ובאמריקה להיראות כמו בדיחה עצובה. אבל זה ישתנה גם אצלנו וגם שם. ואז באמת לא יהיה טעם לרכוש את הלייזר דיסק של העשור הנוכחי.