פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתנחלים בכיף

      Civilization IV: Colonization לא ממש קשור לסדרה ממנה הוא חלק, אבל זה לא מונע ממנו להיות משחק מצויין

      בשנת 1994 ביקש סיד מאוייר, אלוהי האסטרטגיה מבוססת התורות, לשחזר את ההתיישבות האירופאית ביבשת אמריקה, והוציא את Colonization (בתרגום לעברית – התנחלות), משחק שהציב את השחקן בתפקידו של מגלה ארצות הפועל מטעם המלך וליווה אותו במשך כ-300 שנה, מרגע הגילוי ועד לרגע הכרזת העצמאות הבלתי נמנעת שהובילה את הפיכת הקולוניות למדינות. 14 שנה לאחר מכן בחרה חברת Firaxis לחדש את המשחק הקלאסי ההוא, להרכיב אותו על המנוע של Civilization IV, להוסיף לו אפשרות למשחק מרובה משתתפים (עד 4 שחקנים במקביל) ולשלוח אותו אל שווקי העולם הישן והחדש.

      בארץ ישראל קם העם היהודי...

      המטרה של השחקן ב-Colonization היא פשוטה: להקים מושבה חדשה עבור אחת מן האימפריות הגדולות (הולנד, צרפת, ספרד ואנגליה – מוזר שהמפתחים בחרו להתעלם מתרומתם של הפורטוגזים והג'נובזים להתיישבות ביבשת החדשה) כאשר כל אימפריה מקבלת בונוסים שונים שמעודדים אסטרטגית משחק אחרת; לפתח את המדינה החדשה שלכם עד לנקודה בה היא חזקה מספיק לעמוד על רגליה שלה, ואז להכריז על התנתקות מן המלך השחצן שיושב באירופה ולהילחם עד המוות בכוחותיו במלחמת עצמאות. אם לא עמדתם ביעד העצמאות במסגרת 300 תורות – הפסדתם, חד וחלק.

      למען הסר ספק, ועל אף העובדה ששמו המלא של הכותר הוא Civilization IV: Colonization, הדברים היחידים שיש במשותף ל-Colonization ולסדרת האם שלו הם המנוע הגראפי ומערכת השליטה ביחידות. להוציא נקודות דמיון בודדות, מדובר בשני סוגים שונים לחלוטין של משחק אסטרטגיה מבוסס תורות, ולא בטוח ששחקני הסדרה הוותיקה ירגישו מיד בבית, על אף הגרפיקה המוכרת. בזמן ש-Civilization הוא מרוץ טכנולוגי סוריאליסטי שמוביל שחקנים לייצר טנקים ומטוסים כבר באמצע המאה ה-14, Colonization מקבע את השחקן בתקופת הזמן הקולוניאלית ומונע ממנו להתקדם טכנולוגית הלאה. התוצאה המיידית של שינוי זה היא שלא ניתן לנצח את האויב באמצעות מחקר מואץ של טכנולוגיות לחימה, אלא רק על ידי תכנון קפדני של כל מהלך ובניה חכמה של הכוח הצבאי.

      כסף, כסף, כסף

      בניגוד למשחקים אחרים בסדרת Civilization, השחקן לא מתחיל את המשחק כשהוא מופרד לחלוטין מיריביו, אלא כאשר הוא תלוי באופן מוחלט במלך של מדינת האם שלו.

      מקור ההכנסה העיקרי שלכם בשלבים הראשונים של המשחק הוא הסחר בין העולם החדש לעולם הישן – תדרשו להקים מושבות בתוך היבשת, לאסוף משאבים ולשנע אותם באמצעות יחידות הובלה אל ערי נמל, ומשם הלאה אל שווקי אירופה הממתינים בקוצר רוח לסחורה.

      אפיק סחר זה מניב לשחקן כסף רב איתו הוא יכול לקנות ספינות, תותחים ויחידות צבאיות אחרות – או למשוך מתיישבים חדשים מן העולם הישן באמצעות תשלום הוגן על מעבר לקולוניות. בשלבים מתקדמים ביותר, ניתן לעבד חלק מן המשאבים למוצרים מתקדמים יותר שמניבים רווח גבוה יותר – אך בו בזמן יקרים יותר לייצור ודורשים שדרוגים לערים שלכם. כך, המשחק מציב את השחקן בפני המשימה הקשה של ייעול הייצור המסחרי מבלי שיחשוף את עצמו לתקיפה של שבט אינדיאני זועם.

      על כל פעולות מסחר יושב ומפקח המלך - פטרון נאצל שמסייע במכירה של ציוד הכרחי להישרדות המתיישבים בעולם החדש. אך ככל שהשנים עוברות, הוא הופך לאגרסיבי יותר ויותר, ומתחיל לדרוש מיסים על כל הסחורות שמייצאים לאירופה, עד שמתפתחת אצלכם תחושת בוז אמיתית כלפי המלוכה האירופאית.

      צבא העם

      מסך מסחר ודיפלומטיה בו כל זה קורה מהווה את החלק העיקרי של שלב בניית הכוחות לקראת העצמאות, ועד שיוצרים קשרים טובים עם השבטים המקומיים – הוא גם אפיק ההכנסה העיקרי שלכם לכספים ומתיישבים, שיהפכו בעתיד לחיילים שלכם.המתיישבים מן העולם הישן הם היסודות של הקולוניות החדשות, שכן בניגוד למשחקי Civilization, המתיישבים הם לא רק מי שבונים את הערים – אלא גם מי שמגן עליהן.

      על מנת להקים כוח הגנה ראוי עבור היישובים שלכם תידרשו להסב את המקצוע של המתיישבים שלכם מאזרחי לצבאי, ולצייד אותם בנשק שאותו יהיה עליכם לייצר או לקנות מאירופה במסך המסחר. אם תבנו כוח צבאי גדול מדי, המלך יתחיל לחשוש שאתם מתחזקים ויתגבר את כוחותיו כדי להשתלט עליכם אם וכאשר תכריזו על עצמאות, אך אם לא תבנו צבא כלל – האימפריות האחרות והשבטים המקומיים ירקדו על הדם של המתיישבים הידידותיים שלכם. בניגוד ל-Civilization, כאן אין ברירה אלא להילחם.

      בנוסף על שליטה בדרכי המסחר ושמירה על הערים, על השחקן להקים פרלמנט קולוניאלי כהכנה לקראת הכרזת העצמאות. הפרלמנט יכול להיות מורכב ממספר דמויות היסטוריות חשובות (יש כ-50 הוגים, מצביאים או סוחרים גדולים שניתן לכנס) ושיעצבו את אופי המשחק של השחקן – חלק מן ה"אבות המייסדים" הללו יתנו בונוסים למסחר, חלק לכוחות הצבא, חלק מהבונוסים הם חד פעמיים ואחרים הם קבועים – הבחירה של מי לגייס היא קשה ועשויה להשפיע על גורל כל המשחק.

      עם הכרזת העצמאות נדרש השחקן לנסח חוקה חדשה לקולוניה שלו, כאשר צורת השלטון שתיבחר תשפיע רבות על מלחמתו הודאית אל מול המעצמה האירופאית שתפלוש לשטחו – האם השלטון החדש יתיר לכל האזרחים לשאת נשק במטרה לקבל בונוס קרבי, או שמא הוא יבחר בדרכים אחרות לנצח את האויב המלוכני?

      השורה התחתונה

      יש כמה דברים ש-Colonization הוא לא: הוא לא ידידותי למשתמש המתחיל, הוא לא משחק פשוט, הוא לא סלחני לטעויות ומעל לכל – הוא לא Civilization IV. מי שקונה את המשחק רק בגלל כותרתו, עלול להיות מאוכזב ממה שהוא יקבל.
      יחד עם זאת, עבור שחקנים שמחפשים משחק אסטרטגיה עמוק, אשר דורש מחשבה רצינית על כל מהלך; או עבור שחקני Colonization המקורי, מדובר באחד ממשחקי האסטרטגיה הטובים ביותר מסוגו שניתן למצוא בחנויות כיום.