בלוגים שמוגים

זה קורה כבר כמה שנים רצופות. עשרות אנשים בכל רחבי העולם מעלים לאינטרנט את הסודות הכי כמוסים שלהם. את כל אותם הדברים שהם מעולם לא העזו לגלות לסובבים אותם הם משרבטים על גלויות, מדביקים בול ומשלשלים לתיבת הדואר שלהם. הכתובת היא תמיד אותה הכתובת – PostSecret, הבלוג שהתחיל כפרוייקט סטודנטיאלי והפך לאחת מתופעות הרשת המוכרות ביותר וללא ספק לאחד הבלוגים הפופולאריים ביותר באינטרנט. כמו כל יציר אינטרנטי כיום, גם ל-PostSecret ישנם עמודים משלו ברשתות חברתיות פופולאריות – כך למשל, לפני שבוע בדיוק, ביום שני היה הפרופיל של PostSecret לנצפה ביותר מבין כלל הפרופילים ברשת החברתית MySpace עם למעלה ממאה אלף צפיות.

נראה שמאה אלף צפיות היו קצת יותר מידי עבור MySpace ויום למחרת הם החליטו להסיר את כל הגלויות והתגובות מן הבלוג של PostSecret – ללא התראה מראש וללא גיבוי, לפחות נכון לרגע ההסרה עצמה. הדיון שהתפתח סביב הנושא באתר הקהילה מציג בעיקר תדהמה של אנשים מן המהלך כמו גם ביקורת כלפי מדיניות הסרת התכנים של MySpace. בנתיים התוכן שוחזר אך עתה החשבון של PostSecret זמין לצפיה לחברים בלבד.

לא ברור מה הייתה הסיבה הרשמית לאקט הצנזורה הזה. ייתכן ומדובר בתכנים שעברו על תנאי השימוש של MySpace, אפשר שהאשמה היא על מפעילי הפרופיל ששלחו בקשת חברות לאנשים שאינם חבריהם באמת. כך או אחרת, ההתנהלות הזו אינה מבשרת טובות למנויי האתר ואינה מעודדת את הישארותם בו. אפילו בקפה דה-מארקר דואגים לעדכן את המשתמש באופן אישי לפני מחיקת תכנים שהתקבלו תלונות לגביהם או שאינם עומדים בתנאי השימוש.

חשוב שתלכו להצביע מחר בבחירות המקומיות, כי הרבה קולות קטנים הם שיביאו בסופו של דבר את השינוי הגדול. והפעם, נראה כאילו לאינטרנט הולכת להיות השפעה מסויימת בבחירות הללו, בייחוד בתל-אביב, ירושלים, מודיעין, חיפה ואפשר שגם הרצליה – על שום הבלוגרים האורבניים מן הערים הללו וכמובן שגם בשל המאבק העיקש בין תומכי חולדאי ותומכי דב חנין בתל-אביב. כבר כתבתי זאת בעבר, אבל אם שופטים אך ורק לפי קורא הרסס שלי, אז התחושה היא שאף אחד לא הולך להצביע לחולדאי, כי כולם נהיו התומכים של דב חנין.

בשבועיים האחרונים באמת התחיל להשבר לי. כאשר מתוך מעל 400 הפוסטים החדשים ליום, ומעל 150 מהם בעברית, קרוב ל-50 עוסקים במערכת הבחירות בתל-אביב, זה באמת מציק, ומה שהכי גרוע, ממש לא רלוונטי עבורי בתור קורא בלוגים מצוי. מובן מאליו שאני לא היחיד שהדבר הציק לו. מזה שבועיים שאוסף הפריטים המשותפים בעברית שנוצר ע"י [[שרון גפן]] עבר הסבה קטנה ומציע זרם אשר משתדל לסנן החוצה את מערכת הבחירות הקרובה. את מה שאנשים אחרים לא יכלו לעשות עבורי, נאלצתי לעשות בעצמי ולהסיר מספר בלוגרים מקורא הרסס שלי, עד יעבור הזעם, שלי, על כך שהם מפציצים אותי במידע לא רלוונטי בתדירות גבוהה. מדובר בבלוגרים שאני נהנה לקרוא בדרך כלל, אבל את המנוי שלי עליהם אחדש רק לאחר שהבחירות תתקיימנה והתוצאות תפורסמנה.

אפשר לומר דברים רבים על גרפיטי. יש שיתארו ריסוס גרפיטי או כל ציור קיר כפעולה ונדליסטית ויש כאלה שיראו בדבר מעשה אמנות. דעתי האישית היא שיש בו מזה וגם מזה – חלק מן האמנות האורבנית הוא שינוי הסביבה הקיימת תחת עינו של האמן ובראייתו. דבר שפעמים רבות גובל או אף חורג מן התחום החוקי. אבל זהו דיון פילוסופי-משפטי בעיקרו. בתור צרכן אומנות, גם אם אני לא בהכרח מסכים עם הדרך, אין הדבר פוסל אותי מלאהוב את התוצאה.

אני רחוק מלהיות היחיד, יש רבים כמותי שלא רק צורכים את הגרפיטי ואת ציורי הקירות בערים השונות אלא גם מתעדים אותו למען כולם. [[מיכאל זילברמן]] הקים בלוג המוקדש לגרפיטי התל-אביבי. זהו אחד המקרים האלה בהם אני באמת לא רואה טעם רב להרבות במילים – את זה אתם צריכים ללכת ולראות בעיניים שלכם.

זה כבר הפך למאין מסורת שאני עוקב בדריכות אחרי הבלוג "עומדים בשער" וגלגוליו השונים. בפעם שעברה, כאשר הגלגול הקודם של הבלוג נסגר, הזדרזתי להודיע לא על אחד כי אם על שני יורשים שקמו לו. למרבה הצער רק אחד מהם באמת סיפק את הסחורה ובעיני היה לאחד הכותבים האיכותיים ביותר שעסקו בביקורת תקשורת הספורט בארץ ואף הרחיקו לכת לביקורת על בנושאים שאיכשהו נדחקו לשוליים של התקשורת הממוסדת.

לאחר מספר חודשים בתפקיד, החליט colorabi, שהחליף את themis, לפרוש אף הוא, תוך כדי שהוא מזכיר כי מראש לא התכוון לעסוק בבלוג לתקופה ממושכת. כנראה שהאיום לא ממש עבר, וגם ככל הנראה הרצון לכתוב ולשפוך את הביקורת היה חזק מן הרצון לפרוש וכך הוא משך עוד מספר פוסטים עד קבלת החלטת הפרישה הסופית. על היורש שקם, באותו הבלוג ממש יכולתי לכתוב כבר לפני שבועיים. החלטתי לחכות מעט. העומד בשער החדש מתקרא "שושו השועל", וכבר בפוסט הפתיחה שלו הוא כתב כי אינו מצפה ל-100 ימי חסד. 100 ימים לא התכוונתי לתת לו, אבל אחרי שבועיים של פוסטים מעניינים ונוקבים, אני יכול לומר שאת המבחן שלי הוא עבר ולפחות לפי שעה מדובר ביורש ראוי.