קוואלקום היא החברה שאחראית לאחד משני ערוצי ההתפתחות הגדולים של תעשיית הסלולר, CDMA. למעשה, שני ערוצי הפיתוח המרכזיים של קישוריות סלולרית מהדור השלישי (WCDMA/UMTS ו-EV-DO) מבוססים במידה זו או אחרת על טכנולוגיית של ענקית השבבים והפטנטים.
במאבק בין שתי הקואליציות המפתחות טכנולוגיות לדור הרביעי, ניסתה קוואלקום עד כה ליצור חלופה שלישית, עם Ultra Mobile Broadband. אבל ביום חמישי השבוע הודיע מנכ"ל החברה פול ג'ייקובס שקוואלקום נוטשת את UMB ותשקיע את מאמציה בפיתוח LTE, אחת משתי הטכנולוגיות המתחרות לדור הרביעי.
מדובר בהשלמה של מהלך שהחל בתחילת השנה, אז הודיעה החברה שתתחיל לייצר בשנה הבאה שבבים התומכים ב-UMTS, EV-DO, HSPA ו-LTE. המהלך מחזק את שורות קואליציית החברות התומכות ב-LTE, המורכבת מרוב יצרניות התשתית הגדולות בעולם הסלולר. ההחלטה של קוואלקום עשויה גם לזרז את הליך הפיתוח של LTE, המבוסס ממילא במידה רבה על טכנולוגיות ופטנטים של החברה, ובכך לחזק את העמדה של ערוץ הפיתוח כנגד WiMAX, טכנולוגיה ששורשיה בעולם הקישוריות האלחוטית וחברת אינטל.
פרשנות: סוללים את הדרך
כתבנו כאן בעבר שהקואליציה מאחורי LTE חזקה משמעותית מזו שתומכת ב-WiMAX, וזה נכון עוד יותר כעת. בהחלט יש סיכוי סביר שנראה שידור חוזר של המאבק בין GSM ו-CDMA, בו עמדה חברה אחת (אז קוואלקום, היום אינטל) עם פורמט סגור ושליטה מלאה בערוץ הפיתוח כנגד מגוון חברות המתאגדות סביב סטנדרטים פתוחים יחסית.
צרכנים רבים תומכים ב-WiMAX מכיוון שהם רואים בטכנולוגיה אפיק שישחרר אותם מכבלי חברות הסלולר, אבל מישהו צריך להקים מגדלי תקשורת ותחנות בסיס גם ל-WiMAX, ורוב הסיכויים שמי שיעשה זאת יהיה חברות סלולר או ספקיות אינטרנט.
יהיו ודאי שווקים בהם WiMAX היא הטכנולוגיה הדומיננטית, כפי ש-CDMA הפכה לדומיננטית בארה"ב וקוריאה. אבל ברוב ארצות העולם, וגם בישראל, סביר יותר שהפורמט הדומיננטי, עם הפרישה הרחבה יותר ומגוון המכשירים הגדול יותר, יהיה LTE. המעבר של פלאפון לטכנולוגיית HSPA בשנה הבאה שם את שלושת חברות הסלולר המקומיות בערוץ הפיתוח שמוביל ל-LTE, בעוד כל החברות הישראליות שהביעו רצון או כוונה להקים רשת WiMAX נתקלות בקשיים מסוגים שונים, טכנולוגיים וכלכליים.