פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלוגים שמוגים

      בכנס ה-Wordcamp הישראלי השני דיברו לא רק על מערכת הוורדפרס אלא גם על נושאים חברתיים הקשורים לבלוגים

      השבוע יוקדש הטור רק לנושא אחד – כנס הוורדקמפ 2008 ישראל, שהתקיים אמש בבית ציוני אמריקה שבתל-אביב. אף שמדובר בכנס המוקדש למערכת הבלוגים וורדפרס, תוכן וקהילה שהתפתחו סביבה, מספר הנושאים בהם הכנס נגע בפועל היה גבוה הרבה יותר. זוהי כבר השנה השנייה בה הכנס מתקיים בישראל, כאשר השנה הוחלט לחלק אותו למספר פאנלים שרצים במקביל ולמעשה נותנים מענה לאוכלוסיות יעד שונות שיכולות לעשות שימוש (ואף עושות שימוש) במערכת הוורדפרס. על אף שרבים מבין הנרשמים לא הגיעו בסופו של דבר, בשיאו אירח הכנס כ-275 אנשים. מדובר בגידול ביחס לשנה הקודמת, בה ביקרו בוורדקמפ קרוב ל-200 משתתפים.

      מערכת אחת, אפיקים שונים

      שני אפיקים עיקריים שהיו לכנס כוונו האחד למשתמשים הרגילים והמתקדמים והאחר לארגונים ולעמותות. למרות החלוקה בתוכניה, לא דובר על הפרדה מוחלטת וכל קבוצת יעד יכלה בהחלט לשאוב ידע נוסף מן ההרצאות שכוונו יותר לקבוצה האחרת.

      לפחות בעיני, גולת הכותרת של הכנס הייתה הפאנל בנושא מעורבות חברתית באמצעות בלוגים בהנחיית עורך הדין [[יהונתן קלינגר]]. מלבדו, השתתפו בפאנל חבר הכנסת [[מיכאל איתן]], [[צביקה בשור]], [[יואב לרמן]] ו[[יוחאי עילם]]. איתן הוא כנראה חבר הכנסת הראשון שהתחיל לכתוב בלוג, בשור ניהל את "האתר הלא רשמי הרשמי של מצביעי דב חנין לראשות עירית תל-אביב", לרמן הוא עוד בלוגר תל-אביבי וכנראה הבלוגר האורבני הפופולארי ביותר בעברית ועילם הוא ממקימי וממנהלי אתר "עבודה שחורה". המשותף לכל הארבעה הוא השימוש ברשת האינטרנט ובבלוגים שהם מפעילים במטרה ליצור שינוי – בין אם מדובר בשינוי תפיסה או בקריאה לפעולה, הבלוג הוא הכלי העיקרי שבאמצעותו הם פועלים להגשמת מטרותיהם.

      קהילה במימון

      השיקול של כל אחד מהמשתתפים בפאנל לשימוש בוורדפרס בפרט ובמערכות קוד פתוח בכלל היה כלכלי בחלקו, בעוד שחלקו השני היה פשטות השימוש. אחד הדברים החשובים ביותר שנאמרו בפאנל הם דבריו של צביקה בשור בנושא קידום האג'נדה באמצעות הבלוג. "לא מספיק לנהל בלוג, אם הבלוג אינו חלק אינטגרלי בשיחה ואינו מתקיים בתוך ספירה אינטרנטית של תגובות שבלעדיה הבלוג הוא סתם עוד לוח מודעות". לאור הדברים הללו, הבלוג של חבר הכנסת מיכאל איתן הוא יוצא דופן במקצת – איתן עצמו אינו כותב את הפוסטים (אך מאשר אותם לפני פרסומם ומכניס בהם שינויים), לא ממש משתתף בשיח שבתגובות ולא באמת מכיר את המגיבים שלו ומתקשר איתם.

      בסופו של הפאנל התקיים חלק של שאלות ותשובות. [[שוקי גלילי]], שנטל בשבועות האחרונים חלק פעיל בקמפיין לבחירתו של דב חנין לראשות עיריית תל-אביב העלה את סוגיית התגובות הממומנות ודרש לדעת מדוע אין לחייב בחוק את סימונן כחומר תעמולה כפי שהדבר מעוגן בחוק במסגרת התקשורת הממוסדת. מיכאל איתן סירב לקבל את הדרישה לחקיקה בנושא והזכיר את תוצאות חוק הטוקבקים של [[ישראל חסון]], שהביא להחלטה כי אין להתערב בשיח ואת הבעיה יש לפתור באמצעות הסדרה עצמית. לדבריו של איתן, אותם טוקבקטיסטים בשכר גלויים לכל והקהילה שסביב הבלוג מסוגלת לזהות אותם ולהחליט כיצד לנהוג בהם והאם לתת להם את הבמה כחלק מהזכות לחופש הביטוי, אף שידוע שהם מייצגים אינטרסים מסויימים מבלי להציג גילוי נאות.

      סוגיה נוספת שהועלתה בעקבות שאלתו של [[דרור פויר]] היא העובדה שאתרים של פוליטיקאים ומפלגות נוטים לגווע בדרך כלל לאחר הבחירות תוך התעלמות מן העובדה שהבלוג הוא גם מקור למידע שוטף עבור הגולשים, שמגיעים אליו ויכולים לקרוא בו את דעתו העדכנית של הפוליטיקאי. עם זאת, לדבריו של איתן, הוא בספק אם יש כיום יותר מ-5 חברי כנסת שכותבים את הבלוג שלהם לבד, וגם אלה כנראה לא היו עושים זאת אם לא היינו נמצאים בתקופת בחירות.

      פעילויות נוספות שראויות לציון היו ההרצאה של [[חנן כהן]] "האתר הבא שלכם יהיה בלוג" שמתקשרת היטב לפאנל בהנחיית קלינגר ו"הזירה" בהנחייתו של [[תומר ליכטש]] אשר במהלכה יצרו באי הבלוג שחפצו בכך תבנית וורדפרס חדשה.

      בעייתי, אך מעניין

      קשה לומר שהכנס עבר בצורה מושלמת העובדה שהכנס פונה בעיקר לבלוגרים (או לבלוגרים פוטנציאליים) מבטיחה ריבוי בעלי לפטופים העוסקים בלייב-בלוגינג, עדכון הסטטוס שלהם בפייסבוק, ציוצים בטוויטר והעלאת תמונות לפליקר. כל אלה יצרו כמובן עומס על הרשת האלחוטית שנפרסה בכנס והפריעו למנחים להעביר הרצאות שנשמרו באינטרנט או להדגים על בסיס אתרים קיימים. חלוקת רוחב הפס לשניים, עבור הקהל ועבור המנחים, הייתה יכולה להוות פתרון טוב לבעיה. מעבר לכך, החסרון שבפאנלים מקבילים הוא בכך שפעמים רבות היה על באי הכנס לבחור בין שתי הרצאות מקבילות כאשר שתיהן מעיינות ורלוונטיות עבורם באותה המידה.

      אבל הבעיה העיקרית שראיתי בכנס הייתה דווקא בדבר אחר. היות ולפחות בחלקו היה וורדקמפ 2008 מוכוון עמותות וארגונים, לא נהנו משתתפים אחרים, ובמיוחד משתמשים מתקדמים, ממגוון רחב של הרצאות שיכלו להעשיר את הידע שלהם. כמו כן, "היידפארק העמותות" שהתקיים בהפסקה ואשר בתאוריה היה אמור להפגיש בין עמותות ומתנדבים כדי לפעול יחדיו בתחום הוורדפרס, נראה יותר כמו שוק. אומנם נצפתה החלפה ערה של כרטיסי ביקור, אך עם זאת, נדמה לי שבפעם הבאה עדיף לעשות זאת במתכונת של דוכנים ולא באמצעות מיקרופון יחיד וניסיון להתגבר על הרעש של כמעט 300 איש שיצאו להפסקה.

      לסיכום, ועל אף כל הבעיות המוזכרות למעלה, אני נוטה להכתיר את הכנס כמוצלח. וורדקמפ ישראל 2008 כלל הרצאות במגוון רמות, ולעניות דעתי כל אחד מבאי הכנס הצליח למצוא את ההרצאות והתחומים הרלוונטיים לו, והרחיב את אופקיו בתחום הבלוגינג בכלל, ווורדפרס בפרט. מתישהו בזמן הקרוב אמורות לעלות לאינטנרט הקלטות הוידאו של הכנס ובנתיים ניתן לקרוא את סיכומי הכנס בבלוגים של המשתתפים כפי שרוכזו לאגרגטור אחד ע"י חנן כהן