השחור היה שחור מאד

בתחילת 2007, נראה היה כאילו הקרב בין מסכי הפלזמה לבין ה-LCD הולך לכיוון ההכרעה, ו-LCD היא המנצחת. חידושים טכנולוגיים אפשרו ליצור פאנלים גדולים יותר ויותר בטכנולוגיה הזו, ולפלזמות לא היו מספיק יתרונות כדי להחזיק את התחום בחיים. השקת המותג Kuro קצת שינתה את התמונה. ליין המסכים של חברת פיוניר התהדר בצבעים חדים יותר וטכנולוגיה שאפשרה להציג צבעים אמיתיים יותר – בייחוד גוונים של הצבע השחור, שתמיד היו בעייתיים עקב בעיות זליגת אור מהמסך.

לפני מספר חודשים הוצג דור חדש של מסכי Kuro, ואחד מהם הגיע אלינו לביקורת. מדובר בדגם PDP-LX5090 – מסך 50 אינץ' ברזולוציית 1920x1080 (Full HD). הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת על המסך הזה הוא שמדובר במוצר יקר – הוא יעלה לכם כ-25 אלף שקל, זאת כשניתן למצוא מסכים אחרים באותו הגודל שעולים 15-16 אלף וכוללים רמקולים מובנים.

אי-הימצאות הרמקולים במסך הזה מסכמת, בעצם, את מה שהוא. בחברת פיוניר בטוחים שאם אתם הולכים לקנות את המסך הזה, יש לכם כבר מערכת קולנוע ביתית חיצונית ואתם לא צריכים רמקולים מובנים. ה-LX5090 הוא מוצר פרימיום מארץ הפרימיום. וכדי באמת להיות כזה, הוא צריך לקבל ציון גבוה מאוד לפחות באחד משני הקריטריונים העיקריים שמאפיינים מוצרים כאלה: איכות ועיצוב.

מבחינה עיצובית, פיוניר לא מביאה בשורות כלשהן. המסגרת של המסך שחורה מבריקה, ללא גימיקים כלל, רק עם נורה שמראה לכם אם המסך עובד או לא – את עוצמתה תוכלו לקבוע דרך תפריט ההגדרות. כמעט כל המחברים של המסך נמצאים מאחורה, עם פאנל צדדי עליו כניסת RCA אחת וכפתורי שליטה, יחד עם חיבור USB עבור כוננים ניידים מהם תרצו להראות תמונות.

הבעיה העיצובית העיקרית, מבחינתי, ב-LX5090, היא היעדר חיבור HDMI קדמי והצבתם של כל החיבורים מאחורה, כשהם מחוברים מהצד ולא מלמטה. אם אתם רוצים לתלות את המסך הזה, צורת החיבור הזו עלולה להוות בעיה, וגם כשהטלוויזיה נמצאת על מעמד לא תמיד הכי נוח להגיע אל החיבורים האלה.

באשר לאיכות – אני רוצה להחזיר אתכם כמה שורות אחורה, אל הנורה שמסמנת אם המסך דולק או לא. בדרך כלל, הנורה הזו די מיותרת, כיוון שגם בתאורת שמש אתם יכולים לראות שהמסך עובד גם אם מקור הוידאו כבוי, זאת בעקבות זליגת אור. ב-LX5090 אתם חייבים, אבל באמת חייבים, להסתכל על הנורה, כי גם כשהמסך דולק, הוא שחור לגמרי. לא פעם קמתי בבוקר ושמתי לב שהמסך דלק כל הלילה. הדבר משליך גם על חווית הצפייה בסרטים, בהם כמעט ולא שמים לב לפסים הצדדיים, שמתמזגים עם הצבע של המסגרת.

אך לא רק על הצבע השחור באנו לדבר כאן, אלא גם על הצבעים האחרים. והם – בהתאם למעמד – חדים מאוד, ברורים מאוד ואמיתיים מאוד. המסך הזה כולל מספר הגדרות שמתאימות את הצבעים לצפייה בחומרים שונים, ואתם צריכים להיות מוכנים להשתמש בהם כדי להשיג את התמונה הכי טובה, כיוון שכמה מהפילטרים פוגמים בתמונה שלא מתאימה עבורם.

חוץ מתוכן כמו סרטי בלו-ריי ומשחקי פלייסטיישן 3, נאלץ המסך שהיה אצלי להתמודד גם עם שידורים בהפרדה רגילה שהגיעו ממיר הטלוויזיה. אני מכתיר את הניסיון הזה כהצלחה חלקית – במבט ממרחק של 2 מטרים עדיין רואים פגמים בתמונה, אבל אם מתרחקים קצת, הכל נראה מאוד טבעי ולא מכוער. כהערת צד, אבקש מכל מי שקונה את המסך לא להתעצל ולקרוא את מדריך ההפעלה שבא איתו – יש לא מעט אפשרויות מועילות בתפריט, כמו מתן האפשרות למסך לקבוע בעצמו את גודל התמונה והתאמת השוליים על מנת להימנע ממריחה.

Kuro LX-5090 הוא אחד המסכים המרשימים ביותר אותם בדקתי, אין לי ספק בכך. קטגוריית המחיר שלו הופכת אותו לאטרקטיבי כמעט ורק עבור אנשים שלא מתחשבים במחיר כשהם קונים מסך, אבל בכל זאת נראה לי שהוא שווה את הסכום הזה. ואם כסף הוא באמת לא בעיה, יש לו גם אח חכם יותר, שיכול להתחבר לרשת הביתית ולנגן חומרים ישירות מהמחשב שלכם.