ההמולה הייתה רבה. היא התחילה כשסוני הציגה לראשונה את Little Big Planet כותר קטן יחסית אותו היא העלתה באמצעות מתקפה מתוזמנת היטב של יחסי ציבור למעמד של משחק השנה. גיבורו הראשי אף הפך לקמע של פלייסטיישן 3. בסוני הבטיחו לנו משחק שמסמל את הקונסולה החדשה פשוט מאוד, מגוון מאוד ובנוי כולו על טהרת הקהילה.
אחרי מתקפה שכזו, קשה היה לבוא ל-Little Big Planet בלי ציפיות. הבעיה היא שהציפיות אותן פיתחה אצלי - ואצל כל שאר האנשים שעקבו אחרי הבליצקריג התקשורתי של LBP - חברת סוני, לא באמת הצליחו להתחבר אצלי למשחק אחד קוהרנטי.
בהתחלה חשבתי להאשים את מחלקת השיווק של סוני, אבל לאחר לא מעט שעות משחק הבנתי שהם לא אשמים המשחק הזה באמת לא מאוד הגיוני. הוא אמנם הורכב בקפידה, אבל מוחם של המפתחים עובד באופן מאוד שונה משלי, ואני לא בטוח שאני מקנא בהם.
הכי פשוט
ברמה הכי בסיסית, מדובר בכותר פלטפורמה הכי פשוט. הדמות שלכם Sackboy (ילד השק) יכולה לזוז שמאלה וימינה, לקפוץ, לעבור בין שלוש דרגות עומק של השלב ולתפוס דברים. גם המשימות שמוטלות עליו סוטות רק לעיתים מאוד רחוקות מהגעה אל סוף השלב. אבל זה, כאמור, רק הבסיס, וגדולתו כמו גם חסרונו הגדול במה שעוטף את המנגנונים הפשוטים.
לפני שנתרחק מהמשחקיות הבסיסית, הערה אחת: ברחבי השלבים של המשחק מפוזרות להן נקודות שמירה. בדרך כלל, מדובר בפיזור נדיב למדי, אבל לכל נקודה כזו יש מספר סופי של שימושים, ואם תמצו אותם, תצטרכו להתחיל הכל מהתחלה.
ארץ הדמיון
כשנתרחק קצת מהגרעין, נראה שאין דרך לתאר את עולם המשחק חוץ מלשחק ב -20 השלבים של המערכה לשחקן יחיד. Little Big Planet הוא המקום אליו מגיעים החלומות, ארץ הדמיון של האנושות. אין בו סגנון ויזואלי אחיד, אין גם חוויה אחידה.
בשלבים אותם בנו המפתחים אנחנו מטיילים ברחבי עולם הדמיון שלהם, שדומה למסע בין תרבויות ומקומות שונים. אלה מוצגים באמצעות המנוע הגרפי והפיזיקלי של המשחק, שגורם כל שלב להיראות כמו ציור של ילד על גזירי קרטון צבעוניים. הפיזיקה כאן לא באמת ריאליסטית, היא קצת איטית והרבה יותר "רכה" מאשר בארץ המציאות.
תעסוקה יצירתית
אם נתרחק עוד קצת, נבחין בכך שהמערכה לשחקן היחיד היא רק ההקדמה. גדולתו של המשחק היא בעורך השלבים שלו. כאן תוכלו ליצור כמעט כל מה שעולה לכם לראש. מדובר בתהליך ארוך וקשה למדי של לימוד הכלים ויצירה, אבל כשאתם מבזבזים 10 שעות על בניית שלב, תוכלו לדעת שבמרבית המקרים זה לא לחינם.
הסיבה לכך היא שאת השלבים שלכם, תוכלו להעלות לשרתים של סוני. כל עוד הם לא מפרים את תנאי השימוש (פורנו, הפרת זכויות יוצרים וכו...), הם יהיו זמינים לכל בעלי המשחק שמחוברים לרשת האינטרנט. הם יוכלו לשחק בשלבים האלה, ולהביע את דעתם עליהם באמצעות מנגנון מרשים של דירוג כוכבים ושיוך תגיות כמו "מרהיב", "מפחיד", "קשה" ו"ציורי".
כך, גם אם אין לכם כוח ליצור שלבים בעצמכם, מכונת השיווק של סוני הבטיחה שרבים מאלה שיש להם את הכוח, יקנו את המשחק ויתחילו ליצור. בתפריט הראשי של Little Big Planet, תוכלו לבקש מהכותר להציג "שלבים מגניבים", שיופיעו באופן רנדומלי כדי לעודד אתכם למצוא דברים חדשים על פני הכוכב. גם עכשיו, כחודש לאחר ההשקה הרשמית, הספקתי למצוא כבר עשרות שלבים לא פחות ממדהימים.
מרכז קהילתי
עוד התרחקות, ומבינים שחוץ מהפן היצירתי, יש ל-Little Big Planet גם פן קהילתי חזק מאוד. ה-Sackboy שלכם, שבהתחלה נראה כמו בובה שתפורה משק, מוצא ברחבי השלבים תחפושות וטפטים חדשים, שבאמצעותם ניתן לעצב את הדמות. אם אין לכם כוח אבל נמאס לכם מהעיצוב שבניתם, תמיד תוכלו לעשות תחפושת רנדומלית. לילד השק הנוכחי שלי, למשל, יש שפם, אזני ארנב ושמלה, אבל בעוד כמה דקות כנראה שהוא ייראה שונה לגמרי.
הכנסת הייחוד לתוך הדמות מקבלת משמעות רבה יותר בעקבות היכולת לשחק עם אנשים אחרים. עד ארבעה אנשים יכולים להתחבר לכל שלב במקביל. לעיתים המשחק השיתופי מתבטא בכך שיש אתגרים שדורשים שיתוף פעולה, לפעמים זה מיני-תחרויות ולפעמים סתם ערך קומי.
הדגש הזה, על קהילה יוצרת, הוא החידוש האמיתי כאן. אמנם אפשר להגיד שראינו דברים כאלה עוד ב-Counter Strike, אבל כאן מדובר באמת בחלק גדול מאוד, עיקרי אפילו, של המשחק. הפשטות והגיוון של הכלים מאפשרים ליצירתיות של אנשים באמת להתפרץ, וזה לא דבר של מה בכך.
קטן, אבל בכל זאת גדול
אבל אם נתרחק עוד קצת, בפעם האחרונה, הפעם אל הפן הביקורתי, נראה ש-Little Big Planet הוא לא משחק העשור, ולא משחק הדגל אותו סוני מנסה לשווק לכם. מבחינת משחקיות, הוא פשוט מדי עבור רבים, ומבחינת יצירתיות הוא תובעני מדי. הוא אמנם מסמל את הכיוון אליו הולך חלק לא קטן מתעשיית המשחקים השמת דגש על תוכן קהילתי ומשחקיות שמותאמת גם למי שלא מחשיב את עצמו לגיימר אבל החדשנות כאן היא במגוון הכלים ולאו דווקא ברעיונות ובהיקף הביצוע.
אבל אם אתם לא נרתעים מהמשחקיות הפשוטה ומהצורך לחקור את השלבים השונים על הכוכב הקטן-גדול כדי למצוא את אלה המבריקים, ואולי רוצים גם אתם ליצור שלב ולהרגיש חלק מהקהילה, המשחק הזה יוכל לספק לכם הנאה לעשרות, אם לא מאות, של שעות.