תנו לבאטמן לנצח

בתחילת שנות התשעים, כשהרבה ילדים מערביים תהו מי ינצח – סופרמן או באטמן, אני תהיתי אם לנין וסטאלין היו טובים או רעים. ככה זה, ברוסיה לא היו גיבורי על, רק גיבורי מפלגה. כשעליתי לארץ ונחשפתי לתרבות המערבית, היה זה אמצע שנות ה-90 ומורטאל קומבאט היה בשי הפופולאריות שלו. כיוון שמעמד הסדרה הזו היה שווה מבחינתי לזה של סדרות קומיקס ותיקות, מעולם לא חשבתי שזה מוזר לתהות אם באטמן יכול לנצח דווקא את ריידן.

חברת Midway, יצרנית Mortal Kombat, נמצאת בצרות בשנים האחרונות. שום דבר לא הולך להם, והמשחקים לא נמכרים. בניסיון להחיות את הסדרה, החליטו המפתחים כי הם צריכים שיתוף פעולה גדול שיעלה להם את המכירות ויכיר את מורטאל קומבאט לדור חדש. הפתרון הגיע בדמות שיתוף פעולה עם DC Comics – אחת משתי חברות הקומיקס הגדולות והחשובות בעולם, לה ארסנל גיבורים שכולל בין השאר את סופרמן, באטמן, אשת חיל, הפלאש ורבים אחרים, כשגם נבלי על לא חסרים להם. האם זה שילוב מוצלח? בטח. האם היישום שלו טוב? אממ, נו, אתם יודעים, בסדר כזה. הסיבות לכך בהמשך.

העלילה שנועדה לחבר בין היקום של DC לזה של מורטאל קומבאט מפתיעה באיכותה. הסיפור אמנם מטומטם יחסית, וכולל שני ייקומים שנמצאים בדרך לחיבור בעקבות טיפשותו של סופרמן – גיבור העל המעאפן מכולם, אבל הוא כתוב לא רע בכלל. את רוב הדמויות של DC תכירו, גם אם לא קראתם את הקומיקס, מאזכורים רבים בתרבות הפופ, כמו גם את אלה של מורטאל קומבאט.

בתחילת המערכה העלילתית תתבקשו לבחור בין שני היקומים, ולעבור מספר פרקים – בכל אחד מהם כמה קרבות – שיגללו את הסיפור מנקודת המבט של גיבורי היקום הנבחר. בין קרב לקרב יש לא מעט סרטוני מעבר שמצטברים לכ-60-70 אחוז מהזמן אותו תשקיעו במצב העלילתי. כמו כן, מדי כמה קרבות הדמות אחריה אתם עוקבים מתחלפת, כך שזה המצב הטוב ביותר בו תוכלו ללמוד את רזי השליטה והיכולות המיוחדות של הגיבורים השונים.

אחת הטענות כלפי המשחקים האחרונים בסדרת Mortal Kombat נגעה לאי-הנוחות של הקרבות. מאז שהסדרה עברה לתלת מימד, משהו בה לא הרגיש נכון. היא הייתה מגושמת מדי, התבססה באופן מאסיבי מדי על סוגי קומבואים שונים והאפשרות לשנות את העמדה כדי להתאים אותה לסוגי קרב שונים לא עבדה טוב.

Mortal Kombat VS. DC Universe הרבה יותר פשוט מהבחינה הזו. הקומבואים נוחים יותר, השליטה פשוטה יותר וגם שחקנים שלא מכורים למשחקי מכות יוכלו להשתפר בלי יותר מדי תסכול. הבעיה היא שהקרבות כוללים גם מיני-משחקים טיפשיים שהורסים את מהלכו, וכוללים בעיקר לחיצות מתוזמנות על כפתורי הפנים.

כמו כן, בכל קרב יש לדמויות מד זעם, שמתמלא עם ביצוע קומבואים מורכבים וספיגת מכות. ברגע שהמד הזה מגיע לחצי, תוכלו לשבור קומבו של יריב, ואם תתנו לו להתמלא עד הסוף, תכנסו למצב הזעם, עיניכם ייצבעו בצהוב ותהיו בלתי ניתנים לעצירה לכמה שניות.

האפשרות הזו, שיכולה להיות מתגמלת מאוד אם אתם עומדים להפסיד בקרב מול מחשב, הופך למעצבן ברגע שמשחקים מול יריב אנושי, במיוחד אם זה לא שמע על המושג "הגינות" מימיו. שימוש נבון בזעם יכול להציל מהפסד בטוח, וזה לא ממש הוגן.

חוץ מהמערכה העלילתית, שתעביר לכם 6-7 שעות, יש גם את המצבים הרגילים של מורטאל קומבאט, כולל פירמידת אויבים נוסטלגית ואפשרות של קרבות מהירים. כמו כן, יש כאן גם משחק רשת, אבל משהו לא טוב עובר על השרתים של Midway בזמן האחרון (אולי הם שמעו ש-87 אחוזים מהחברה נמכרו ב-100,000 דולרים), אז יש שם כמעט תמיד בעיות חיבור.

כל המצבים האלה עטופים בגרפיקה סבירה לדור השביעי של הקונסולות, עם מודלים משכנעים של הדמויות. הבעיה היא האלימות. חברת DC לא הייתה מסכימה למשחק עם דירוג למבוגרים בלבד, אז המורטאל קומבאט הזה הוא מדמם-לייט. יש עדיין דם והחליפות נקרעות, אבל אין שום נזק ניכר לגיבורים ולנבלים. מה עוד, שגיבורי העל הגדולים לא יכולים כלל להרוג את אויביהם במהלכי Fatality, ואילו נבלי על, כמו גם הדמויות של מורטאל קומבאט, עושות את זה בצורה קצת תפלה ומשעממת ביחס למשחקים הקודמים.

Mortal Kombat VS. DC Universe הוא לא משחק רע, וגם לא משחק יוצא מהכלל. היחידים שיוכלו באמת לאהוב אותו הם המעריצים של אחת משתי הסדרות שנפגשות בו, ועבור כל האחרים לא מדובר ברכישת חובה, אלא במשחק שאפשר לקנות אם פתאום יש לכם חשק להוכיח לאחרים פעם אחת ולתמיד שבאטמן מכסח את סופרמן במכות.