בחירות וירטואליות

גלעד שליט נמצא בשבי כבר יותר מ-900 ימים. בבחירות שהתקיימו לא מזמן לרשיות המקומיות אזרחים רבים שלשלו לקלפי פתק עם שמו של גלעד שליט כאות מחאה. עושה רושם שזו הייתה חזרה גנרלית לקראת הבחירות הקרובות לכנסת.

שני סרטונים שנמצאים במעמקי היוטיוב ואתרי הווידאו החברתי האחרים מציגים את שני צידי הקמפיין למען החייל החטוף. האחד מפרט מדוע לא להצביע לביבי נתניהו, אהוד ברק וציפי לבני (בסדר הזה) ואילו השני מפרט את הסיבות, לדעתם של יוצרי הסרטון, מדוע יש להצביע לגלעד שליט. הסיבות הללו מוצגות בתור המצע של גלעד.

לאור מה שמתחולל בטוקבקים בוואלה!, הסרטונים הללו הם המשך מאוד טבעי למגמת השארת גלעד שליט בתודעה. הבעיה היא שבעיני רבים, הקמפיין משיג את המטרה ההפוכה. 10 מתוך 10 על התמדה, 1 מתוך 10 על התועלת והמאסת הקמפיין על הגולשים.

אפשר לומר הרבה דברים על שיטת הדמוקרטיה הנהוגה במדינת ישראל, חלקם אפילו לא בגנותה. כך לדוגמה, בניגוד למדינות רבות בעולם, כבר לפני 40 שנה מילאה כאן אשה את המשרה הציבורית הגבוהה ביותר. העומדת בראש מפלגת קדימה, ציפי לבני סוקרת עבורנו נשים שונות שנשאו במשרות ציבוריות גבוהות במדינות העולם, החל ממרגרט תאצ'ר וכלה בקונדוליסה רייס והכל תחת הכותרת שבכדי להוביל שינוי צריך אומץ.

8 מתוך 10 על הרשימה הארוכה של נשים בשלטון מדינותיהן. 3 מתוך 10 על שימוש מוגזם בפוטושופ בדיוקנה של לבני ועל היעדר הפרגון לגולדה מאיר, גם אם היא לא מהמפלגה שלה ולמרות המלחמה הארורה שבה הסתבכה.

האנונימיות היחסית של האינטרנט מאפשרת פעמים רבות להציג דברי תעמולה שונים ללא גילוי נאות וללא לקיחת אחריות על הסרטונים. אולי בהשראת הקמפיין של קדימה "ביבי? אני לא מאמין לו" או שמא כהמשך ישיר אליו ניתן למצוא מספר רב של סרטונים קצרים המציגים באור שלילי את יושב ראש מפלגת הליכוד – בנימין נתניהו.

אני רוצה להתמקד בשני סרטונים. האחד שמציג את כל אותם אנשים מפוקפקים שיקבלו ייצוג או יכנסו לכנסת אם ביבי יסחוף אחריו כוח אלקטורלי רב והשני נועד לעורר פלאשבקים מהעבר תחת האמירה שביבי זה אותו הביבי ופעם אחת כבר הספיקה לנו (ליוצרי הסרטון? לציבור הישראלי?).

רמת ההשקעה בסרטונים ראויה להערצה – באמת לא מדובר באקט חובבני –ולפיכך נעניק להם 9 מתוך 10 על השקעה. מנגד, 4 מתוך 10 על היעדר הגילוי הנאות.

אסף נחום עוסק לפרנסתו בשיווק רשתי. במידה מועטה אפשר לראות בסרטון שלו פרסומת לשירותיו, אך זה לא החלק העיקרי והחשוב במסר שהוא מנסה להעביר. נחום מתלונן על הבלוג של ציפי לבני. הבעיה היא שאין הוא מתפקד כיומן רשת אישי, אלא עוסק בעיקר בריכוז כל האזכורים העוסקים בפוליטיקאי.
נחום רוצה להכיר את לבני יותר טוב, רוצה לקרוא אותה כותבת על המשפחה שלה ועל עצמה ולא רק מעמיסה על הגולש המזדמן ערימה של סרטונים.

10 מתוך 10 על דברי הטעם החשובים. 5 מתוך 10 על הפרסום העצמי ועל תפיסת הטרמפ.