2008 היתה השנה בה הוידאו הדיגיטלי יצא מהמרתף ועבר לגור בסלון. עד השנה, רוב האנשים השתמשו ברשת כדי לצרוך וידאו באחת משתי דרכים: וידאו ויראלי עצמאי, שאולי כולל חתולים מצחיקים ואולי לא, ווידאו פירטי, שבדרך כלל לא כלל חתולים מצחיקים.
אבל ב-2008 החלו להשתנות הרגלי הצפיה ברשת. המפתח לכך היה אתר שיצא מבטא בתחילת השנה: Hulu. הולו הוא המיזם המשותף של פוקס ו-NBC להפצה מקוונת של וידאו ברשת. הוא כולל מגוון עצום של תכנים, שכולם ניתנים לצפיה בחינם עם פרסומות. והוא מתחיל להתקרב לרווחיות.
הולו הוא אתר חשוב בפני עצמו, ולו היה ניתן לצפות בתכנים שלו בישראל, הוא גם היה אתר משמעותי כאן. אבל החשיבות האמיתית שלו היא כזרז, ובהשפעה שלו על יוטיוב ועל וידאו מקוון חוקי בכלל.
ההשפעה על יוטיוב
לקראת סוף השנה השיקו ביוטיוב את הפלטפורמה שתאפשר ליוצרים ולבעלי תוכן - כולל רשתות טלויזיה - להפיץ את התכנים שלהם באתר הוידאו הגדול בעולם באיכות של הפרדה גבוהה. יוטיוב HD הוא מהלך שחשיבותו תהדהד לדעתי במשך השנים הקרובות, ומהלך שמסמן את תחילת הסוף לוידאו שנראה ממש רע ברשת.
התקדמות הטכנולוגיה ודאי סייעה לגוגל בקבלת ההחלטה, אבל הזרז החשוב ביותר לדעתי הוא קיומו של מתחרה עם תוכן עשיר ונגן וידאו שאיכותו עלתה ללא שיעור על זו של יוטיוב. ללא הולו? מי יודע מתי זה היה קורה.
ההשפעה הנוראה
בסיכום שנת 2007 תהיתי מה תהיה ההשפעה של שביתת התסריטאים על יצירת וידאו ברשת. במשך השנה ראינו כמה סנוניות, אבל החשובה ביותר מביניהם היא ללא ספק Dr. Horrible, סדרת גיבורי העל בת שלוש הפרקים של ג'וס וידון שהופצה בהולו.
החשיבות של הולו כאן, כמובן, היא במתן פלטפורמה איכותית ואמינה. ד"ר נורא הוא פרויקט חשוב ממספר סיבות. הראשונה היא ההדגמה המוחשית לכך שאפשר להרוויח כסף מוידאו חינמי ברשת. ובמגוון אפיקים. שלושת פרקי הסדרה היו בצמרת מצעד המכירות של iTunes בעודם זמינים לצפיה בחינם. אנשים היו מוכנים לשלם כדי לצפות בפרקים בנגן האישי שלהם.
בעת כתיבת שורות אלה, ה-DVD של הדוקטור נמצא במקום הרביעי במצעד רבי המכר של אמזון בתחום הסרטים והטלויזיה. בעודו זמין לצפיה בחינם.
מעטים היוצרים שיש להם מאגר מעריצים זמין ופנאטי כמו זה של ג'וס ווידון, אבל אם ווידון היה מוציא DVD באורך 42 דקות של משהו שאנשים לא ראו, הוא לא היה מצליח באותה המידה. וידאו חינמי הוא קידום מכירות אפקטיבי, כשיודעים לעשות את זה נכון. מה שווידון וחבר מרעיו עשו היה לתת גרסה מוזרמת באיכות גבוהה בחינם, גרסה להורדה בכסף, וגרסת DVD שכוללת מגוון אקסטרות מגניבות, כולל תוכן גולשים ו"הערות היוצרים" מוזיקליות.
כתבנו כאן שוב ושוב שהדרך לנצח את הפירטים היא לתת מוצר טוב יותר, וד"ר הוריבל הוא ההוכחה לכך שזה עובד.
ההשפעה הישראלית
אין.
בסדר. עדיין אין.
טוב, נרחיב קצת. מצב הוידאו ברשת הישראלית השתפר בשנה האחרונה. אם יורשה לנו לרגע להעיד על עיסת חברינו לעבודה, הרי שאפשר לציין שאתר הוידאו הגדול בישראל הוא וואלה! yes, כפי שהיה בסוף השנה שעברה. באתר תכנים רבים, מהארץ ומחו"ל, כולל פרקים מלאים.
ולקראת סוף השנה הושק Orange Time, הגרסה של פרטנר ל-iTunes. גרסה שמאפשרת לשלם על וידאו ולראות אותו... נו, בעיקר במחשב. בסטרימינג.
בקרת קרקע לאתרי הוידאו בישראל: אנשים לא ישלמו על וידאו מוזרם. אם אנחנו לא יכולים לשים את זה ב-DVD, אם אנחנו לא יכולים להעביר את זה לנגן, אם אנחנו לא יכולים לעשות בזה מה שאנחנו רוצים, לא נשלם על זה.
ואף אתר וידאו גדול בארץ עדיין לא מספק קוד להטמעת התכנים שלו באתרים חיצוניים. זאת מכיוון שאף אחד לא השיק נגן פלאש נורמלי, ומכיוון שכולם עדיין מודאגים כל כך מהגנה על החומר היקר שלהם שהם מעדיפים שהוא ישב לו באתר מבלי שיצפו בו.
וידאו חינם, אם הוא טוב ואם יודעים להשתמש בו כמו שצריך, שווה כסף. אבל הוא שווה פחות כסף כשהוא יושב במקום אחד.
הוידאו בישראל עדיין נמצא ב-2007 במקרה הטוב. הגיע הזמן שהוא יתחיל להתקדם.
זה יקרה, אגב. גם בוואלה!, גם בפליקס, גם באורנג'. זה יקרה כי זה בלתי נמנע. זה יקרה כי בסופו של דבר ייאלצו האתרים בישראל להתחרות מול יוטיוב שיכלול יותר תוכן "רשמי" ומול הולו שבסופו של דבר יפתרו את בעיות הזכויות שכופות עליהם נעילה גיאוגרפית.
אבל זה כבר היה צריך לקרות. במיוחד בפרטנר, שבנו את האתר שלהם מאפס בזמן בו הטכנולוגיה ערוכה לגמרי לתת וידאו איכותי בפלאש עם פרסומות שניתן להטמיע בכל אתר.