לצמד המילים "מפגש העשרה" אין סקס אפיל. מי כבר הולך לדברים האלה? פנסיונרים? מובטלים? אנשים "שזמנם בידם"? מאחר ומספר האנשים החברים בשלוש הקבוצות האלה (בין אם מבחירה או שלא) עולה בהתמדה ולאור המצב הביטחוני-כלכלי המזעזע שנפל עלינו בשלהי השנה כדאי אולי לשקול מחדש את רמת הנחשקות של אירועים שנועדו "להעשיר" אותנו ולתת צ'אנס למפגשים כמו זה שקיים אתמול איגוד האינטרנט הישראלי.
את ערבי ההעשרה עורך איגוד האינטרנט הישראלי אחת לתקופה, ואתמול היתה היה זה שנקר שתפקד כאכסניה לאירוע שהוקדש ל"עיצוב באינטרנט". נושא טיפה'לה רחב, הייתי אומרת. כי מהו בעצם האינטרנט ללא עיצוב? האם בכלל אפשר להפריד בין תוכן אינטרנטי והאופן בו הוא מוצג ו/או מגיע אלינו? במיוחד כשמדובר בממשקים? שני הדוברים שהציגו אתמול ומיקומו של האירוע בשנקר הצליחו למלא את האולם ולהביא קהל מגוון. ראשון עלה לבמה רונאל מור, מנכ"ל חברת מנטיס, והדובר השני היה עידו דן שעבד בעבר כמעצב ב- eBay והיום מלמד עיצוב בשנקר. הנושא הרחב אפשר לדוברים בעצם להציג את ה"אני מאמין" שלהם ואת העקרונות המנחים אותם כשהם חושבים על מיתוג ועיצוב מוצרים, לאו דוקא ברשת. ואכן, "עיצוב באינטרנט" לא ממש היה הנושא המרכזי של שתי ההרצאות. ההנחיה שהם קיבלו מהאיגוד היתה דוקא לדבר על ה-iPhone - מה שהביא את שני מעצבי העל לדבר גם על גוגל, על שימושיות, על מה גורם לנו לאהוב או לשנוא מוצרים (ברמת העיצוב והמיתוג). המעצבים שבקהל, כמו גם תלמידי שנקר שלמדו בעבר עם דן, אולי יצאו מאוכזבים כי הם לא למדו הרבה דברים חדשים. ההרצאות שמפיק האיגוד מיועדות לקהל הרחב כולל את אותם פנסיונרים, מובטלים ואלו "שזמנם בידם" ולכן הערך המוסף של שתי ההרצאות עבור "המתקדמים" שבקהל הן יותר ברמת האנקדוטות, והפינג-פונג שניהלו המרצים עם הקהל.
ההרצאה של מור - "מיתוג ומשמעות" שמה, הייתה מעין מסע טעימות, היכרות עם עולם העיצוב באינטרנט עם עצירות קצרות בפרוייקטים שעיצבו מנטיס. מור הציג מספר עקרונות מיתוג בסיסיים ובעיקר חזר על האני מאמין שלו בנושא ממשקים דיגיטאליים בין אם המשתמש הוא הגולש או עורך התוכן. הציפיה לשמוע קצת סודות על תהליך המידע, לקבל מידע פנימי או לזכות להצצה ל"פספוסים" או ל"מאחורי הקלעים" של המגה-פרוייקט של קשת התבדתה במהרה. מור הלך על בטוח: הממשק הוא עוד טריגר ליצירת חוויה ולהנעת הגולש לפעולה. בין אם האתר מציע גימיק או מציג ממשק לא שימושי אבל מגניב (לדוגמא - FAUXFIRE.COM), בין אם מדובר באתר מכוער או לא נוח כמו קרייג'ס ליסט (שמשדר לפיו אמינות). ואם כבר ממשקים - למה לא לדבר על חווית המשתמש של ה- iPhone, על הסלולרי החדש של חברת פורש, ועל גוגל שקו העיצוב המינימלי שלהם כל כך מובהק עד שחלק מערכות נושא החדשות שהם מציעים לג'ימייל משנים את הלוגו, צעד שכמעט שווה ערך להתאבדות בעולם המותגים.
ההרצאה של עידו דן, מומחה לחוויית משתמש שכיום מרצה במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, עסקה בעיצוב מוצרים שאנו אוהבים. על היחס בין ציפיות לשמחה או שביעות רצון, על המלכוד שטמון בחופש הבחירה (שפע של אפשרויות משמעו מאמץ כי אנחנו צריכים לחשוב ולקחת החלטות). ריבוי האופציות מביא לעליה ברמת החרדה שעוד עלולה להביא לסוג של שיתוק. מה הפתרון? פחות זה יותר. חשוב לתעדף, לבחור רק בארבע התכונות או הפיצ'רים הראשונים ברשימה. יותר מזה דן הפציר במעצבים שבקהל - תחליטו בשביל הלקוחות שלכם ותכללו בהומפייג' רק פיצ'רים שהתגלו כחשובים לגולשים (ההיפך המוחלט מהגישה בה בחרו עורכי ומעצבי MAKO, אגב).
מה שמביא אותנו שוב לאפל, הנוסעת הסמויה של הערב. לפי דן ביום ההשקה של האייפוד היו כבר 13 מותגים של נגנים. בעוד המתחרים רק הוסיפו פיצ'רים, אפל כללו בנגן שלהם פחות מחצי מהפיצ'רים של המתחרה הכי נחות. מה שכן? הגאוניות של המוצר היא גם בחווית המשתמש הטקטילית והחדשנית שהוא הציע וגם בעיצוב - הקלות בה ניתן לזהות את האייפוד מכל זוית ממנה מתבוננים עליו (עד 90 אחוז) גם אם רואים רק את החוט או את האוזניות, המשתמש הופך לפרסומת מהלכת. טקטיליות (יצירת תחושת מגע) משחקת תפקיד חשוב כמובן גם ב-Wii קונסולת המשחקים של נינטנדו, אבל מוקדם עדין לדבר עליה בהקשר אינטרנטי. מסכי מגע ותלת מימד רק מתחילים להכנס למשחק בחווית המשתמש שלנו ברשת חוש הראיה עדין שולט, אבל המעצבים שבקהל יכולים לנסות ליישם בממשקים ובעיצובי אתרים ברשת את העקרונות האלה. לפי דן, התפקיד של המעצבים והמאפיינים של הדור הבא הוא לתרגם את הטקטיליות לעולם של הרשת.
איך עושים את זה? האם זה יצליח? ימים יגידו. בינתיים אפשר גם להסתפק באתרים שמישים שלא מכבידים על העין ובחווית משתמש רעשנית ומקושקשת פחות (ותודו שאין אדם אחד שמספיד את היעלמם של מסכי הפלאש המיותרים שקפצצו בזמנו על כל אתר שהחשיב את עצמו ל"מעוצב").