לילות סוערים

חבילות הרחבה משמשות בדרך כלל להוספת תוכן לפלטפורמה ידועה. איזורים חדשים, דמויות חדשות, קווסטים חדשים - אלה הדברים שחבילות הרחבה אמורות לספק.

Storm of Zehir, חבילת ההרחבה החדשה יחסית של משחק התפקידים Neverwinter Nights 2, מספקת את הדברים האלה - אם כי לא באופן מוצלח מאד, כפי שנדון בהמשך - אבל זה לא העיקר בה.

חבילת ההרחבה הזאת, השניה שיוצאת למשחק לאחר Mask of the Betrayer המבריקה אך הפגומה, עושה משהו אחר: היא משנה את אחד המרכיבים העיקריים במשחק, ובסה"כ, זה שינוי חיובי.

הקמפיין המקורי ו-MotB כללו סיפורים רחבי יריעה, אותם יכלו שחקנים לשחק לצד מגוון של דמויות מובנות שנוצרו על ידי המפתחים. לדמויות האלה היה סיפור משלהן - מי יותר, מי פחות - והן הגיעו בזמנים קבועים מראש.

ב-Storm of Zehir יש דמויות כאלה, אבל הן תופסות סלוט אחד בחבורה. הן הדמות החמישית. את שאר הדמויות יכול השחקן לבנות. תהליך בניית הדמויות הוא אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר של משחקי תפקידים, מקוונים, ממוחשבים וקלאסיים. כאן, ניתן לעשות את התהליך הזה שוב ושוב במהלך המשחק. ואם אתם לא מרוצים מהדמויות שבניתם, ניתן להחליף אותן בכל פונדק במשחק.

הבחירה הזאת של המפתחים נותנת לשחקנים את החופש לשחק עם חבורה שמתאימה לסגנון המשחק שלהם. רוצים לשחק עם ארבעה קוסמים? אין בעיה. סביר להניח שתמותו לעתים קרובות כי יש סיבה לכך שהמבנה הקלאסי כולל לוחם, קוסם ומרפא. אבל הבחירה נתונה בידיכם.

מנגנון בניית החבורה מוסיף עושר רב למשחק, וזה עוזר במיוחד בגלל הפגם המרכזי של חבילת ההרחבה: הסיפור. בקמפיין המקורי הבעיה היתה שהשליש הראשון של הסיפור משעמם רצח והסוף מבאס, אבל הסיפור הבסיסי היה טוב. בחבילת ההרחבה הראשונה מנגנון ה"רעב" הוציא את שמחת החיים מהמשחק, אבל הסיפור הבסיסי היה מעולה.

כאן? הסיפור מאעפן. אתם נשכרים על ידי מנהלת חברת סחר לעזור לשקם את הכלכלה של אזור נוורוינטר אחרי נזקי המלחמה מהמשחק המקורי. יש גם סיפור מעניין יותר שמסתתר מאחורי הסיפור הזה, וכולל פנאטים דתיים ואל רשע, אבל גם הוא לא ממש מעניין.

אחוזים נרחבים מהמשחק עוברים בניהול חברת סחר ובקרבות אקראיים. הסיפור המרכזי ורוב הקווסטים לא מתקרבים למידת המורכבות אליה התרגלו שחקני המשחק המקורי.

ויש גם חסרון משמעותי אחד למבנה בניית החבורה: בדרך, שכחו המפתחים את דמויות המשנה. במיוחד במשחק המקורי, דמויות המשנה, אופיין והמריבות שלהן, סיפקו נתח משמעותי מהכיף. הן היו מעניינות. הן היו קשורות לסיפור המרכזי.

כאן, בחיפוש אחר חופש בניית הדמויות, אבד האלמנט הזה כליל. דמויות המשנה הקיימות לא מעניינות, ולא מוסיפות כלום חוץ מעוד חרב, או קשת, או ספר קסמים בעיתות קרב.

אי שם בין החבורה הבנויה לגמרי של שני המשחקים הראשונים לבין החבורה חסרת האופי של חבילת ההרחבה הנוכחית, קיים איזון אותו ייטיבו חברת בת'סדה למצוא. אם יוכלו לשים את החופש של בניית החבורה בסיפור טוב ועם יותר דמויות משנה שגם מספקות עניין משלהן, חבילת ההרחבה הבאה תהיה מוצלחת מאד.

ואם יוכלו למצוא דרך להביא - ולו במידה חלקית - את החופש בבניית החבורה לסיפורים המקוריים, גם אז יספקו לשחקנים שירות שראוי לשלם עליו.

כרגע, המשחק לא מומלץ למי שאינו בונה דמויות כפייתי.