בחירות וירטואליות

בשבועות האחרונים ניתן היה למצוא ברשת מספר רב של סרטונים בגנותו של יו"ר האופיזיציה בנימין נתניהו. חלקם סוקרו במסגרת סדרת הכתבות הללו ומחלקן בחרתי להתעלם כי הם נוטים לחזור על עצמם ולא לחדש משהו לקהל הגולשים שצופה בהם.

השבוע נתקלתי בסרטון חדש שנראה כאילו נוצר ע"י תומך אותנטי של נתניהו ואינו חלק מתעמולת הבחירות הרשמית של הליכוד. יוצר הסרטון עורך לנו היכרות עם בנימין נתניהו, האיש ופועלו תוך כדי סקירה של הישגיו בתחומי הבטחון, הכלכלה והרווחה. בנוסף, הוא מציג ביוגרפיה מקוצרת של ביבי ואף מגדיל ונותן מענה לנקודות העיקריות שמתנגדיו יכולים לתקוף.

8 מתוך 10 על כמות המידע שמרוכזת בסרטון אחד ומחולקת לפי תחומים ברורים. 4 מתוך 10 על העברת מידע סלקטיבית בחלק מן המקרים ועל גופן בהיר ומטושטש במקצת המקשה על קריאת המלל שבסרטון.

אהוד מנור כתב את המילים וקורין אלאל הלחינה את השיר הנהדר "אין לי ארץ אחרת" אשר מתנגן ברקע של סרטון זה. בסקירה הקודמת הזכרתי את קמפיין "קול אחד" שקורא להעלאת אחוז ההצבעה בבחירות ויוצא למעשה נגד האדישות שמאפיינת את הבוחר הישראלי בדרכו אל הקלפי. בסרטון הנוכחי אפשר לראות אנשים המוגדרים ע"י יוצריו כקיצוניים – אנשים אשר יגיע לשלטון אם אנחנו לא נדאג להצביע ולמנוע מהם צבירת כוח.

9 מתוך 10 על איכות הסרטון והעברת המסר. 3 מתוך 10 על כך שהסרטון אומנם נוטה באופן ברור למדי לשמאל אך אינו חתום ע"י אף מפלגה אלא מופץ ע"י משתמש היוצא נגד ביבי נתניהו והליכוד.

המשתמש הרשמי של קמפיין ציפי לבני 2009 העלה מצגת שככל הנראה מועברת במייל בימים האחרונים. במצגת ניתן לראות את פניה של ציפי לבני מודבקים על מגוון דמויות ומקומות כאשר כל הדבקה כזאת מציינת ומלווה באיזשהי מעלה אשר יוצרי המצגת מייחסים ללבני.

חלק מהמעלות הללו הן למעשה דעות שלבני מחזיקה בהן וחלקן האחר מהוות את מצע הבחירות שהיא ומפלגתה מקדמים.

7 מתוך 10 על הויזואליזציה של מצע הבחירות. 4 מתוך 10 על הגופן המזעזע ועל האפקטים של – Power Point.

בשנת 2009 הפך אהוד מנור לפזמונאי כוכב בשמי תעמולת הבחירות באינטרנט. הפעם מלווה בשיר "הלוואי" שהולחן ע"י בועז שרעבי מוצגים אל מול עינינו נתונים של הסקרים האחרונים אשר מצביעים על נצחון גורף למפלגת הליכוד בבחירות הבאות.

8 מתוך 10 על ריבוי הנתונים והמקורות. 2 מתוך 10 על כך שהשימוש בתוצאות סקר לא באמת מצביע על מגמה כללית כלשהי אלא רק על מגמה בקרב קבוצת הנשאלים ומכאן שאפשר ומדובר בנתונים שלא מחזיקים במשקל המציאות.