פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הוירוס הוא אנחנו

      השמועה על חילוץ גלעד שליט אתמול היא עוד דוגמה לכך ששמועות באינטרנט הן סוג של וירוס

      אתמול, ב-2:24 אחר הצהריים, כתב Big Joe - מהמגיבים הותיקים והמוכרים באתר רוטר.נט - הודעה בפורום חדשות ואקטואליה. כותרת ההודעה היתה: "אני מהמר בכבודי בגלל מקור מהימן". טקסט ההודעה: "צפויה בשורה טובה".

      מגיבים אחרים השלימו את התמונה. מה יכולה להיות בשורה טובה בימים אלה פרט למבצע נועז ומוצלח לשחרורו של גלעד שליט?

      תוך זמן קצר מאד, נפוצה השמועה כאש בשדה קוצים. מרוטר, היא הגיעה לפורומים אחרים. מהפורומים האחרים, היא הגיעה למיילים וסמסים ושיחות טלפון. אדם אחד במערכת וואלה! דיווח על שטף בלתי פוסק של שיחות של אנשים שרוצים לדעת: "זה קרה?"

      השמועות המשיכו להסתובב עד שצה"ל נאלץ להגיב ולהכחישן.

      במבה ופיצה שרגא

      זאת לא הפעם הראשונה בתקופה האחרונה בה נפוצה שמועה שהחלה ברשת. סיפור הבמבה, בו נטען במייל כי סופר פארם מסירים מהמדפים את מוצרי במבה מכיוון שהמוצר גורם למות ילדים, זכה לתפוצה גדולה לא פחות.

      לפני כן, היה זה הסיפור של פיצה שרגא, שכמו הבמבה החל במייל יחיד. כאן לא מדובר היה בשמועה, כי אם בסיפור אישי על בעל פיצריה שהתנהג בגסות רוח כלפי ילד הסובל מאוטיזם. הסיפור הופץ במיילים, בפורומים ובבלוגים. מבחינת העסק, ההשפעה היתה חמורה באותה המידה כמו תחקיר שלילי במיוחד של כלבוטק.

      עניין של רגש

      המכנה המשותף בין שלושת הסיפורים האלה הוא שבכולם מדובר על הודעה אחת שעוררה רגש חזק. במקרה של שמועת שליט, מדובר היה בתקווה. במקרה של הבמבה, הרגש היה פחד. במקרה של פיצה שרגא, כעס היה מנוע ההפצה.

      כולנו מקבלים לעתים קרובות הודעות מחברים ומכרים, במייל או בפייסבוק. רבים מאיתנו גם מעבירים את המיילים לרשימת התפוצה שלנו. זה קורה מספיק כדי שיהיה לנושא אתר בדיקת עובדות ישראלי - "לא רלוונטי" - שפועל על פי המודל של אתר אמריקאי ותיק בשם Snopes. באתרים אלה ניתן לבדוק את אמיתות הטענות במיילים הנפוצים, ובדרך כלל לגלות שלא רק שהטענה לא נכונה, היא בעצם גרסה של טענה לא נכונה דומה שמופצת ברשת מ-99.

      הוירוס האנושי

      מסתבר שהסוכן סמית' ב"מטריקס" צדק. בערך. האנושות היא אכן סוג של וירוס. אחרי הכל, מה צריכה תוכנה להיות כדי שתוגדר כוירוס? לשכפל את עצמה ולהפיץ את עצמה. מבחינת ההתנהגות שלהן, השמועות האלה זהות לוירוס. מישהו יצר אותן והפיץ אותן. אדם אחד, בדרך כלל. ומשם הן משכפלות את עצמן. מכיוון שכפי שמחשבים "מאמינים" לוירוס כשהוא אומר להם שהדבר הנכון לעשות הוא לשלוח עותקים שלו לכל רשימת התפוצה שלהם, כך גם מקבלי השמועות מאמינים מספיק כדי לשלוח העתקים. לשכפל את הוירוס.

      בדרך כלל נדרש מאמץ על מנת לגרום לשכפול. במקרה של הבמבה, הסיפור היה מפורט וגובה ב"עובדות" כגון "דוד שלי עובד בסופר פארם והתקשר לספר לי". במקרה של פיצה שרגא, מדובר היה בסיפור כה מרגיז ונוגע ללב, שילוב של אכזריות עם ילד קטן ותמים. ברור שאנשים העבירו אותו.

      במקרה של שמועת גלעד שליט, לא נדרש מאמץ. הרצון בהחזרתו של החייל החטוף חזק כל כך שלא נדרשה אפילו טענה מפורשת. רמז הספיק. תקווה, כך מסתבר, היא הוירוס החזק ביותר.

      למה זה רע?

      רבים אומרים, "עדיף לשלוח. אולי זה לא נכון, אבל מה אם כן?" ובכן, מעבר לנזק המובנה בהפצת מידע שגוי, לעתים יכול להיגרם נזק אמיתי. כאשר נפוצה השמועה שיש אדם מסתורי שמפזר זכוכית שבורה בכיסאות בתי קולנוע – שמועה שהופצה מספר פעמים במשך השנים בנוסח זהה – נפגעו הכנסות בתי הקולנוע במקומות בהם היא הופצה. אוסם, בתביעתם כנגד מפיצת מייל הבמבה, טוענים שנפגעו מהותית, ולהערכתי יש ממש בכך. בסוף השבוע לאחר אותו מייל, בשיחה עם חבר, נאמר לי ש"אני עדיין חושב שיש שם משהו. זה לא הגיוני שסיפור כזה מופץ סתם". אבל זה כן הגיוני. כי סיפורים שגויים, כאמור, מופצים כל הזמן.

      איך תימנעו מהוירוס השמועתי?

      ראשית, אל תאמינו. ברוב המקרים, יגיע אליכם המייל מאדם שאינו המקור. וברוב המקרים, לא מדובר בשמועה שנולדה היום. לכן, ברוב המקרים ניתן יהיה לבדוק אותה ב-Snopes ו/או ב"לא רלוונטי".

      אם השמועה לא מופיעה באתרים אלה, זה לא אומר שאתם צריכים להעביר את המייל. זה שלא כתבתם אותו לא פוטר אתכם מאחריות. האם הייתם כותבים דבר מה ללא כל ודאות שהוא נכון ושולחים אותו לכל מכריכם? אם לא, הרי שאין שום סיבה שתעשו את זה רק כי ה"מידע" הגיע אליכם מאדם שאתם מכירים, ולא משנה כמה אתם מעריכים אותו או אותה. השמועות המטופשות והכוזבות ביותר מגיעות לעתים מאנשים שבדרך כלל ניתן לסמוך עליהם לחלוטין.

      במקרה הנדיר בו מגיע אליכם המייל מהאדם שכתב אותו, תשאלו לפני שאתם מעבירים. "את בטוחה?" "המידע שאתה מעביר לי מבוסס?" אלה לא שאלות בלתי סבירות.

      הגיון פשוט הוא הנשק הטוב ביותר שלכם כנגד הפצת מידע לא נכון. השתמשו בו.