פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בר כוח

      דניס ויטצ'בסקי יצא לבדוק מי צריך את נטבוק העל N10J מבית אסוס, שכולל כרטיס מסך ייעודי ו-2 גיגהבייטים של זכרון

      בר כוח

      צילום: איתי לנדאו
      עריכה: יאיר דניאל
      קריינות: דידי חנוך


      מחשב ה-N10J של חברת Asus טורף את הקלפים עליהם כתובה ההגדרה המקובלת – עלי לפחות – של מחשבי הנטבוק. לפי מיטב הבנתי, אמורים אלה להיות מחשבים קלים וקטנים שמותאמים לעבודה משרדית ושימוש ביישומים אינטרנטיים. רובם משתמשים במעבד ה-Atom הזול של אינטל, ושיקולי המחיר מאוד חשובים בקביעת המפרט שלהם.

      ה-N10J נצמד לכמה מהעקרונות האלה: יש לו מסך בגודל 10 אינץ', מקלדת כמעט-מלאה ומעבד N270 מסדרת אטום. אבל בו בזמן, יש כאן גם כרטיס גרפי ייעודי של Nvidia, כונן קשיח של 250 גיגהבייטים, יציאת HDMI ותג מחיר של 4099 ש"ח – גבוה מאוד ביחס לבני משפחתו. אך האם הם בכלל אחים בדם, או שמא מדובר באח חורג שכלל לא נחשב לנטבוק?

      למה ויסטה, למה?

      התשובה היא ש-N10J, למרות המפרט היוצא מגדר הרגיל שלו, הוא עדיין נטבוק. הסיבה לכך היא המעבד שלו. עם כל הכבוד לכרטיס מסך ייעודי ולשני גיגהבייטים של זיכרון, המעבד הוא חלק מאוד משמעותי מהחבילה, והביצועים של מעבד ה-Atom בעל מהירות 1.6 גיגההרץ מגבילים מאוד את כוח החישוב של המחשב הזה.

      הדוגמה הכי טובה לכך היא הגול העצמי אותו הבקיעה אסוס כשכללה את מערכת ההפעלה ויסטה בגרסתה העסקית במחשב הזה. אי אפשר להגיד שהויסטה לא פועלת, אבל מהירות הפעולה ומהירות ההתעוררות של המחשב משינה משאירות לא פעם זמן כדי ללכת ולהכין כוס קפה. כמו כן, האנימציות הנחמדות הנותנות חיווי על שינוי במצבו של המחשב (שינוי עוצמת הצליל, חיבור לחשמל וכו..) עובדות היטב כשאף תוכנה לא מופעלת, אבל כשהמחשב עמוס הן איטיות ומציקות.

      סורקים ונהנים

      מבחינת העיצוב, המחשב הזה מקפיד על הקו העסקי שתואם את השיווק שלו. המכסה הכסוף-קרמי והמקלדת השחורה אינם צעקניים או מושכי תשומת לב. המקלדת עצמה לא צפופה, ומספיק טובה גם עבור אצבעות גדולות. היוצא מהכלל כאן הוא החלק הימני-תחתון, בו ממוקמים מקשי החיצים הקטנטנים ונמצא כפתור fn (Function), המשני לזה הרגיל - שנמצא בין הקונטרול למקש החלונות מצד שמאל. ברור שהכפתור הזה נמצא שם כדי שתוכלו לגשת לפונקציות המשניות של החיצים בקלות, אך בפועל הוא רק מסבך את העניינים ודורש מכם זמן התאקלמות ארוך יחסית למקלדת.

      דבר נוסף אליו אנחנו לא רגילים במחשבי הנטבוק הוא סורק טביעות האצבע, שנמצא כאן בין מקשי העכבר. אם ביום-יומיים הראשונים קיבלתי אינסוף התרעות על סריקה לא טובה כשבכלל לא ניסיתי לסרוק את אצבעותיי, אחרי שבוע כבר התרגלתי. אני בכל זאת גורס כי זהו פתרון טוב יותר ממיקום הסורק על המשטח בו נחות בדרך כלל הידיים שלכם (המיקום הרגיל שלו בניידים עסקיים).

      משחקים, אך לא נהנים

      נקודות האור הבולטות ביותר של המחשב הזה הן הסוללה, שנותנת עד 4 שעות כשאתם לא משתמשים בג'יפורס (ניתן לכבותו באמצעות מתג, והדבר דורש הפעלה מחדש של המחשב) או בנגן/צורב הדיסקים הנייד. הנגן הזה הוא נקודת האור השניה, כיוון שהוא מגיע בחינם עם המחשב.

      כמו כן, צריך להתייחס לטענת היצרן, כאילו מדובר בין השאר גם בנטבוק שמתאים למשחקי מחשב. תשמעו, הכללת Geforce 9300M זה צעד חשוב לכיוון היותו של המחשב תואם-משחקים, אבל המעבד הוא עדיין אותו ה-Atom, וזה פוגע בביצועים של משחקים חדשים יחסית. לא תוכלו ליהנות בעזרת N10J מפאר קריי 2 או קול אוף דיוטי 5 אלא אם תשנו את כל הנתונים הגרפיים למינימום, וגם אז המשחקים לא עובדים בצורה טובה.

      מי צריך את זה?

      כפי שכבר אמרתי בהתחלה, ה-N10J הוא עוף מוזר בתחום הנטבוקים. העניין הוא שגם אחרי שבועיים של שימוש, אני לא מרגיש כי התוספות שיש בו הן עניין עקרוני עבור מרבית המשתמשים במחשבים אולטרה-ניידים. הן פשוט נוגדות את האופי הפשוט של המחשבים האלה, זאת תוך השארת המעבד החלש שבעייתי ליישומים באמת תובעניים.

      אם אתם צריכים נטבוק, אך לא יכולים בלי ה-HDMI והכרטיס הגרפי הייעודי, ועם זאת לא אכפת לכם מכוח החישוב שיש למעבד, המחשב הזה הוא בערך הדגם היחיד שנמצא כיום בשוק ויכול להתאים לכם. ואם לא, שווה לציין שחוץ מה-N10J אותו בדקתי, יש לאסוס גם את N10E – דגם חלש יותר, ללא כרטיס גרפי ייעודי ועם פחות זכרון ונפח אחסון, שגם עולה אלף שקל פחות מה-J.