בחירות ברחוב הרוסי

אוי, הרוסים האלה. העלייה מברית המועצות מחזיקה כיום בכ-20 אחוז מהקולות האלקטוראליים, אבל מה אתם – 80 האחוזים שאינם דוברי רוסית – יודעים על הרגלי ההצבעה של דוברי הרוסית? ומה אתם – דוברי הרוסית – יודעים על ההצבעות של "העלייה הנהדרת מברית המועצות"? רוב הסיכויים הם שבשני המקרים התשובה זהה: אתם יודעים שהקול הרוסי (הכללה גסה, ברית המועצות היא לא רק רוסיה) הולך לליברמן.

זה לא מפתיע – חלק גדול מאוד מבעלי זכות הבחירה דוברי הרוסית מצביעים, באופן היסטורי למפלגת ישראל ביתנו, ולפני כן הצביעו ל"ישראל בעליה" שזכתה בשיאה לשבעה מנדטים. הסיבות לכך רבות ומגוונות, החל ממספר המועמדים יוצאי ברית המועצות (8 מתוך 11 ח"כים בכנסת ה-17), דרך הבטחות רבות לפעילות למען העולים ועד למצע המדיני הנציונליסטי.

מעלעול בשני העיתונים הגדולים שיוצאים ברוסית בסופי השבוע – "וסטי" ו"נובוסטי נידיילי" עולה תמונה מעניינת של נסיון – או היעדר של כזה - לשנות את המגמה הזו באמצעות תעמולה של מפלגות האחרות. החלק המפתיע ביותר הוא היעדר מוחלט לגמרי של פרסומות מפלגת העבודה. אף לא פעם אחת הסתכל אהוד ברק לעיניי במבטו הנוגה ואמר לי ברוסית שברגע האמת רק הוא יכול.

בנימין נתניהו דווקא הופיע בשני העיתונים, בפרסומת זהה לגמרי, שזהה בתוכנה גם לפרסומת המיועדת עבור קוראי עברית: מסר אמורפי על כך שראש הממשלה זה בטחון, ראש הממשלה זה כלכלה, ראש הממשלה זה נתניהו. שום נסיון להתאמת פרסומות, אף לא מקרה אחד של פניה אישית. גם שאר בכירי הליכוד, כמו בני בגין ודן מרידור, לא הופיעו. מה שכן, באחד העיתונים הופיע ראיון עם נתניהו, אך זה כלל מעט מאוד התייחסות למגזר העולים בפרט, ועסק ברובו בכלכלה.

שתי המפלגות הבולטות ביותר בעיתונות הרוסית – באופן לא מפתיע – קדימה וישראל ביתנו. אצל קדימה זה התאפיין לא רק במודעות, אלא גם בצירוף עיתון צבע פרסומי בן 8 עמודים, בו הייתה חלוקה שווה בערך של האדרת קדימה ושל הכפשת בנימין נתניהו. בניגוד לשתי המפלגות הגדולות האחרות (ליכוד ועבודה), יש גם התייחסות לא מבוטלת לחברי הכנסת יוצאי ברית המועצות.

במקרה של ישראל ביתנו, מדובר היה במודעה שהיא העתק של פלייר אשר חולק ב"רחוב הרוסי", אודות תיק ליברמן. לא מדובר בתיק העדכני, אלא בציון המקרים בהם קידמה ישראל ביתנו את האינטרסים של העלייה: ביטול משטר ויזות בין ישראל לרוסיה, הנחות בתשלום על חשמל לגמלאים, תמיכה בתרבות עולים ועוד. כמו כן, מפרסם "נובוסטי נדיילי" גם מאמר דיעה עם הפרדה לא מאוד ברורה מתוכן חדשותי, בו נטען כי תזמון ההתפתחויות בחקירה נגד ליברמן איננו מקרי ומדובר ב"אתם יודעים מה".

מפלגות קטנות יותר, או כאלה שמזוהות עם מגזרים אחרים, כלל לא מנסות לקבל את הקול הרוסי באמצעות מודעות בעיתוני סוף השבוע. אם צפיתם בתעמולת בחירות בטלוויזיה אתמול, אולי שמתם לב לכך שמפלגות כמו יהדות התורה, האיחוד הלאומי (מפלגתו הראשונה של ליברמן) וש"ס לא שמו כתוביות ברוסית במשדרים שלהן.

יוצא הדופן כאן הוא ד"ר אפרים סנה ומפלגתו "ישראל חזקה", שפרסמה מודעה בעמוד 8 של וסטי. בעמוד 2 של אותו העיתון התפרסם גם ראיון עם סנה, שאמר כי גם הרחוב הרוסי רוצה ישראל חזקה.