האם פירטים הם פושעים?

לקראת המשפט של אתר הטורנטים הפופולרי מפרץ הפירטים בשוודיה, טוענים מקימי האתר שהסיבה שתעשיית המדיה רודפת אותם אינה שהם גנבים, כי אם מכיוון שהם מתחרים המספקים מודל חלופי. האם יש צדק בדבריהם, או שמדובר בחבורה של גנבים שמנסים להתחמק מאשמה? שתי עמדות, ותשובה אחת: שלכם.

כל נסיון להגדיר את הפירטים כלוחמי חופש, או כבעלי מודל חלופי, מתעלם מעובדה אחת ברורה: הפרת זכויות יוצרים היא פשע. האם השיטה הקיימת מושלמת? ודאי שלא. אבל הדרך לשנות אותה אינה הפרת חוק. האם זאת גניבה? אם הם מרוויחים כסף מקניין רוחני ששייך למישהו אחר, התשובה היא כן. וגם אם הם לא מרוויחים כסף, אבל עקב מעשיהם נגרם הפסד לבעלי הקניין הרוחני, התשובה היא עדיין כן. כאשר אמנים בוחרים להשתמש בשיתוף קבצים כדי להפיץ את היצירות שלהם, זה אחלה. אבל ההחלטה צריכה להיות בידי האמן ובידי החברה שעזרה לו ליצור את האלבום ולהפיץ ולפרסם אותו.

נתחיל בכך שלא ברור כלל האם מה שמפרץ הפירטים עשו אינו חוקי, לפחות במדינה בה הם גרים. טכנית, הקבצים הלא חוקיים לא נמצאים אצלם כלל, או לפחות לא חייבים להיות אצלם. ככה ביטורנט עובד. אבל זאת לא הסוגיה כאן. הסוגיה היא שחברות המדיה - במיוחד המוזיקה - עושקות שיטתית את היוצרים ואת הצרכנים במשך עשרות שנים. הטכנולוגיה החדשה מספקת לאמנים אמצעי לקדם את עצמם ולצרכנים אמצעי להיחשף למדיה שאולי לא היו מכירים אחרת. כיום, אמנים יכולים ליצור את המוזיקה שלהם גם ללא אולפני החברה, ואת ההפצה והפרסום הם עושים ביוטיוב וברשתות שיתוף הקבצים. זה העתיד.