פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מיקרוסופט צודקת

      כולנו רגילים להאשמות מונופוליזם כנגד מיקרוסופט. אבל הפעם, האיחוד האירופי, גוגל, מוזילה ואופרה הם הצד הפוגעני

      גוגל הצטרפה השבוע כצד שלישי לחקירה של האיחוד האירופי נגד מיקרוסופט בטענות על מונופוליזם הנובעות מכך שאינטרנט אקספלורר הוא חלק בלתי נפרד ממערכות ההפעלה של החברה.

      לכאורה, מדובר בסיבוב שני של מיקרוסופט נגד נטסקייפ. אז, החלטתה של מיקרוסופט להציע את הדפדפן שלה בחינם כחלק ממערכת ההפעלה הביאה לחיסולו של הדפדפן שהיה בזמנו המוביל בשוק. כתוצאה מכך, נתבעה מיקרוסופט הן על ידי משרד המשפטים האמריקאי והן על ידי נטסקייפ. לנטסקייפ (ליתר דיוק, ל-AOL, שהיתה הבעלים של נטסקייפ בשלב זה) היא שילמה 750 מיליון דולר. למשרד המשפטים היא התחייבה לאפשר תחרותיות מול מוצרים שלה על גבי מערכות ההפעלה שלה.

      והראיות בשטח בהחלט מראות שהיא עשתה זאת. ב-2002, עם תום מלחמת הדפדפנים הקודמת, היה לאינטרנט אקספלורר נתח שוק של מעל 90 אחוז. כיום, נתח השוק שלו הוא פחות מ-68 אחוז. פיירפוקס, ספארי וכרום נוגסים בנתח השוק של הדפדפן של מיקרוסופט כל הזמן. הם גדלים, הוא קטן.

      כי החלק שאנשים נוטים לשכוח בנוגע לניצחון המוחץ של אקספלורר נגד נטסקייפ הוא שהיו לו גורמים נוספים. ראשית, נטסקייפ עלה כסף. קשה לזכור את זה כיום, אבל באותה התקופה זה נראה כמו רעיון סביר. למעשה, חלק מהביקורת שנמתחה אז על מיקרוסופט עסקה בכך שהיא נותנת בחינם מוצר מתחרה למוצר שנמכר בכסף. כיום, כמובן, כל הדפדפנים המשמעותיים בשוק ניתנים חינם, ולכולם מודל רווחים אחר.

      הגורם השני הוא שבזמן שמיקרוסופט הציעו את אינטרנט אקספלורר בחינם, נטסקייפ הפך לדפדפן גרוע, והמצב רק החמיר. נטסקייפ היה דוגמה קלאסית ל-Bloatware, תוכנה שהוסיפו לה עוד ועוד פיצ'רים בלי לעצור ולחשוב על חוויית המשתמש. לקח לו שנים לעלות, והשימוש בו היה סבל. כשאני עברתי לאקספלורר, זה נעשה בצער - כי התנגדתי עקרונית לדורסנות של מיקרוסופט - אבל זה נעשה גם בתחושה של חוסר ברירה. המוצר שלהם פשוט היה הרבה יותר טוב.

      כיום, אינטרנט אקספלורר אינו הדפדפן הטוב ביותר בשוק. ואולי חשוב מכך, בקרב אנשים שמודעים לכך שיש דפדפנים שונים בשוק - ומספרם של אלה גדל כל הזמן - הוא לא נחשב לדפדפן הטוב ביותר בשוק. כיום, אם יש אינטרסים מפוקפקים בסיפור, הרי שהם נמצאים בצד החוקר.

      ארבעת המוסקטרים המפוקפקים

      מי הם, הגורמים שמאחורי החקירה? ראשית, יש את האיחוד האירופי. הגוף שגבה ממיקרוסופט כבר סכומי עתק בטענת מונופול על נגן המדיה הכלול בחלונות ועל אי-גילוי של ממשקי גישה לכמה מתוכנות השרתים. הודות להסדר של מיקרוסופט עם האיחוד מהתביעה הקודמת, ניתן לרכוש באירופה גרסה של חלונות בלי נגן מדיה. כמובן, אף אחד לא קונה אותה. לאיחוד יש את האינטרס הפשוט בעולם: כסף וכוח. אם מיקרוסופט תציית, הרי שהיתה כאן הפגנת שרירים מרשימה. אם לא, היא תאלץ לשלם.

      הגוף השני שיש לציין הוא שהגיש את התלונה מלכתחילה: אופרה. כן, אופרה. החברה שהיתה האחרונה שניסתה להמשיך לגבות כסף על הדפדפן שלה. החברה היחידה - חוץ ממיקרוסופט - שהדפדפן שלה לא שיפר את נתח השוק שלו בשנה האחרונה. לאופרה נתח שוק של 0.7 אחוז. לפני שנה, היה לה נתח שוק של 0.69 אחוז. אופרה לא נכשלת בגלל שמיקרוסופט כוללת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה. היא נכשלת כי היא לא מצליחה לשווק את הדפדפן שלה בהצלחה. וכל החידושים שהחלו אצלה ועברו ממנה למתחרים לא יעזרו לה אם היא נכשלת מול הצרכנים.

      הגוף השלישי הוא מוזילה. מכל הגופים המעורבים, הם היו היחידים שמהם היו לי ציפיות כלשהן. קרן מוזילה הוקמה כדי לקדם שימוש בסטנדרטים המקובלים. הדפדפן שלה כבש נתח שוק מעבר לכל מה שניתן היה לקוות, והוא רק ממשיך לגדול. אבל מעבר לכך, המטרה המקורית שלה כבר הוגשמה. כל הרשת - כולל האתר בו אתם קוראים את הטור הזה - נעים לכיוון הסטנדרטים המקובלים. ההחלטה לתמוך בתלונה של אופרה ובחקירה של האיחוד האירופי נובעת לדעתי מיצר נקמנות יותר מכל דבר אחר. הם, בניגוד לאופרה, יודעים שהם מסוגלים להתחרות בהצלחה בתנאי השוק הקיימים.

      הגוף הרביעי הוא גוגל. וכאן האינטרס הוא הבולט ביותר. לכרום של גוגל עדיין יש נתח שוק קטן מאד - 1.12 אחוז, יותר מאופרה - אבל יש לחברה תוכניות גדולות. מאז השקת הדפדפן, נשמעו דיווחים חוזרים ונשנים שהחברה מנהלת משא ומתן עם יצרניות מחשבים כדי שיכללו את כרום במחשבים שלהם כדפדפן ברירת מחדל. כניעה של מיקרוסופט לאיחוד במקרה הזה תביא לאפשרות שמיקרוסופט עצמה תאלץ להציע את מערכת ההפעלה שלה עם מבחר של דפדפנים - כולל זה של גוגל. אם התלונה של אופרה היא קנטרנית וזו של מוזילה היא נקמנית, הרי שההצטרפות של גוגל למעגל היא אינטרסנטית גרידא.

      כולי תקווה שהחוקרים שמינה האיחוד האירופי לנושא ישימו לב למניעים של החברות שמיהרו להציע עזרה, וישקלו את המציאות החדשה שנוצרה בעולם הדפדפנים. השוק הזה לא זקוק להתערבות ממשלתית, ובזמנים כלכליים אלה, אולי כדאי שהאיחוד יפנה את משאביו לסיוע לאזרחי המדינות החברות בו במקום לציד מכשפות.