בחירות מקוונות או בחירה ברגלים?

אם לשפוט לפי מספר הנוכחים בפאנל "בחירות מקוונות" בכינוס איגוד האינטרנט הישראלי השנתי, שהתקיים השבוע באבניו שבאיירפורט סיטי, אולי סביר יותר ששיטת ההצבעה בישראל תחזור לשימוש בפיסות החרס שהיו נהוגות ביוון העתיקה מאשר להצבעה אלקטרונית מקוונת.

הרצאות המומחים האורחים בפאנל התרכזו רובן ככולן בממשל מקוון וכן בטכנולוגיות המשמשות בבחירות והבעיות הטמונות בהן במקום לדבר על איך ומה ניתן לעשות בכדי לממש את חזון ההצבעה מנוחות הספה הביתית. בועז דולב, מנהל ממשל זמין במשרד האוצר התפאר בהשגים כגון סיום המכרז על הפקת תעודות זהות חכמות ועל הצלחת הקמפיין של עו"ז עבור תושבי מערב הנגב בתקופת הלחימה בעזה, אבל לא גילה לנו מה הוא בעיני האזרח ממשל זמין, ולא באמת דיבר לעומק על איך הוא רואה את יישום הבחירות המקוונות בעתיד בישראל. לטענתו, הדרך לקרב את האזרח לממשל ולקדם את הדמוקרטיה בישראל הוא לאפשר לאזרח "לטקבק" על הצעות חוק ולשכנע חברי כנסת לכתוב בלוגים. גם השרותים בהם התפאר דולב, כגון מאגר תזכירי חוק עליהם ניתן להגיב באתר משרד המשפטים, אינם מצדיקים את סכומי העתק שהמדינה השקיעה בפרסום אתר הממשלה gov.il. פרסום כתובת הדוא"ל של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בענייני חקיקה, לא יכול להקרא ממשל מקוון.
על אף שדולב טען שבעוד כ-15 שנה תשתנה שיטת ההצבעה בכל העולם באופן מוחלט, לא נראה שבארץ ממהרים אפילו לנסות לשפר וליעל את שיטת הבחירות. דווקא בישראל, אחת המדינות ה"קולניות" בעולם ואולי אחת היחידות בה כמות התוים בטוקבקים עולה לרוב על כמות התוים בכתבה באתרי החדשות הגדולים, נושא הממשל המקוון נמצא בחיתוליו והבחירות הממוחשבות הן בגדר מדע בדיוני, על אף שמבחינה טכנולוגית, אין שום סיבה שלא לעשות זאת, בעצם. אם רוצים אין זו אגדה.
בועז דולב רמז על תהליך הדרגתי בו מתכננים למחשב את הבחירות לכנסת (החל ממחשוב ועדת הקלפי ועד להצבעה עצמאית לחלוטין באמצעות האינטרנט) אך הוא לא ממהר לפרגן לניסיונות היישום של בחירות ממוחשבות. דולב אף ציין שצוות שבחן את מערכת המחשוב שהופעלה השנה בבחירות המקדימות לכמה מהמפלגות הגדולות, מצא שניתן לשנות את תוצאות הבחירות על ידי פריצה לשרת המרכזי. העניין נעשה מעניין במיוחד כשאחד הצופים בקהל, שהזדהה כעובד מל"ם, החברה שפיתחה את המערכת המדוברת, טען שהעובדות במצגתו של דולב בכל הקשור למערכת אינן מדוייקות. בועז דולב בתגובה, ביקש שהאיש יעביר למנכ"ל החברה מסר, ויאמר לו שיש לו הרבה מה להגיד לו וכן שהניסוי של מל"ם בבחירות מקוונות החזיר את הממשל המקוון בישראל לאחור בעשור.

אך האם כך הדבר? נכון, מתכנני מערכות ההצבעה בפריימריז לא יכולים שלא להיות מודעים לחסרונות והתקלות של המערכת אך ניתן לקוות שלמדו דבר או שניים לכל הפחות מהניסיון. אולי שימוש במסקנות אלו יכול להביא אותנו צעד אחד קרוב יותר להצבעה מקוונת?

יש אלו שישאלו, מדוע לתקן את מה שאינו שבור? הרי שיטת ההצבעה בישראל דומה מאוד לזו ברוב המדינות בעולם ולא מעט נאמר אודות כישלון המערכות בבחירות הפריימריז השנה ועם זאת, דווקא בישראל יש צורך בשינוי השיטה וכתבת זו השתכנעה סופית בקיום צורך זה כאשר הסביר בועז דולב לאחד הצופים בפאנל על מהי שיטת "גלגול המעטפות" לרכישת קולות מצביעים. ישראל, המגדירה עצמה מעצמת טכנולוגיה ובה נולדים מדי יום רעיונות טכנולוגיים חדשניים ומרתקים צריכה לאמץ את היכולות האלו לבחירת הממשל ולא רק זוכי תוכניות ריאליטי באופן נוח וקל. הרי דווקא אנחנו יכולים להביא את הקדמה לעולם ולקפוץ עשור קדימה וכל זאת לפני שעוד אפילו אמרנו מילה על דמוקרטיה "אמיתית", בה כל אחד מאיתנו יכול היה להשתתף בישיבת כנסת באמצעות המחשב הביתי.