בלתי ניתנים לעצירה?

פייסבוק הכריזה אתמול על תכונות חדשות לעמוד הבית שהופכות אותה לדומה מאי פעם לרשתות מתחרות - וקטנות בהרבה - כמו טוויטר ופרינדפיד. במקביל, שמועות - מוכחשות - אומרות שמיקרוסופט עומדת לשנות שוב את שם מנוע החיפוש שלה, הפעם ל-Kumo.

המהלך של פייסבוק הוא נסיון לנצל את מאסת המשתמשים האדירה שלה על מנת לבלום מתחרה שלא הצליחה לרכוש ואשר זוכה לפופולריות רבה יותר מיום ליום. המהלך של מיקרוסופט הוא עוד צעד בשורה של נסיונות - כושלים עד כה - לגזול נתח שוק בתחום החיפוש מגוגל (או לפחות מיאהו!).

מומנטום הוא דבר רב עוצמה בתחום הטכנולוגיה. ראינו כבר איך מומנטום הפך את אפל לכוח בלתי ניתן לעצירה בתחום הנגנים, כאשר האייפוד הפך לברירת המחדל של רוב מכריע של הרוכשים ברחבי העולם - זאת למרות שבמשך רוב שנות קיומו היו לו מתחרים שהציעו יותר בפחות כסף.

אבל האם מומנטום של מובילת שוק הוא רק יתרון? גוגל ופייסבוק עומדות בפני דילמת החדשנים. כחברות המובילות והגדולות בתחומן, יש מגבלה טבעית ליכולת שלהן לחדש. לא רק ברמה המעשית, של שינוי במוצר קיים ומצליח, כי אם גם ברמה הפסיכולוגית. חברות שנמצאות במקום הזה מתקשות לראות את השוק מזווית שמאפשרת להן להביא לתוכו חידושים שישנו אותו.

גוגל ניסו לפתור את הבעיה הזאת באמצעות כלל 20 האחוז המפורסם, במסגרתו מתבקשים המהנדסים של החברה לעבוד על פרויקטים משלהם במשך 20 אחוז מזמן. החברה מאמינה כי משם יבואו הטכנולוגיות החדשות שלה. ובמידה רבה היא הצליחה בכך. רבים מהמוצרים שהשיקה בשנים האחרונות - כולל ג'ימייל, גוגל טוק וגוגל רידר - הם תוצר של הכלל הזה. אבל רבים מהאנשים שהמציאו את החידושים האלה כבר לא נמצאים בחברה. כי גוגל אמנם הוכיחה שהיא יכולה לקדם רעיונות חדשניים שצמחו מתוכה, אבל הוגיהם זוכים לקידומים ולבונוסים, לא יותר. זה לא מקרה שהמייסדים של טוויטר הם יוצאי גוגל, וכמותם גם מייסדי פרינדפיד. בגוגל, הם יכלו להיות מנהלי מוצר, או מקסימום סמנכ"ל. בטוויטר, הם מייסדים ובעלי החברה.

גם פייסבוק מנסה לחדש, אבל הגירסה הנוכחית שלה ל"חידוש" היא לקיחת רעיונות של מתחרים ונסיון ליישם אותם אצלה. וכלל לא בטוח שזה יעבוד. טוויטר מצליח כי הוא פשוט, וכי הוא דמוקרטי במידה בה פייסבוק לעולם לא יוכל להיות. אם אדם מפורסם חבר בפייסבוק, הוא בדרך כלל לא חושף את זהותו, כי הוא לא רוצה שהמעריצים שלו יראו את התמונות האישיות שלו. פייסבוק אישי מדי, פרטי מדי.

טוויטר, לעומת זאת, הפך לבימה אישית אמיתית למפורסמים רבים, שמשתמשים במודל הפשוט מאד של הרשת להביע את דעתם. הם לא חושפים שם יותר ממה שהם רוצים. והאנשים שעוקבים אחרי העדכונים שלהם הם לא בהכרח חברים שלהם, אפילו לא "חברי פייסבוק" שלהם.

בגלל זה, הנסיונות של פייסבוק להיות טוויטר מספקים סיבה לדאגה, ומרמזים על מחסור ברעיונות חדשים ברשת החברתית הגדולה בעולם. ובאינטרנט, רעיונות חדשים הם הכרח.

וגם בתחום מנועי החיפוש, מעמדה של גוגל לא מובטח. בשנה שעברה, זכה מנוע החיפוש Cuil להד תקשורתי עצום בזכות ההבטחה לתחרות אמיתית מול גוגל. קול כשל מסיבה פשוטה מאד: הוא היה גרוע. אבל יש צמא אמיתי בשוק למתחרה לגוגל. לחלופה אמיתית.

זאת כנראה לא תהיה מיקרוסופט. לרוב האנשים אין אמון במיקרוסופט בכל הנוגע לחיפוש. החברה השיקה גרסה אחר גרסה של מנוע החיפוש שלה, והן תמיד היו לא טובות מספיק. זאת כנראה לא תהיה גם יאהו!, למרות שמנוע החיפוש שלה טוב מאד כיום ומחזיק בנתח שוק מכובד ויציב.

החברה שתפיל את גוגל תהיה חברה שאנחנו לא מכירים כיום, או אחת החברות הקטנות שידוע שמפתחות מנוע חיפוש. היא תהיה חברה שתביא פרדיגמה חדשה לחיפוש. האם בטוח שזה יקרה? לא. אבל אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שכן.