לאן זורמת המדיה?

מה המגמות העתידיות במדיה במחשב, ואיך ישפיע השיפור הצפוי ברוחב הפס? אילנה ניז'ניק חזרה מכנס האינטרנט עם מסקנות

אילנה ניז'ניק

פעם, כשהדינוזאורים עוד שוטטו ברחובות ארצנו וחיבור לאינטרנט היה במקרה הטוב ברוחב פס של 56K, אני זוכרת איך הייתי שומרת על דיסקטים תמונות של שחקנים אהובים, קבצי צליל קצרצרים של ציטוטים מסרטים והדבר הקרוב ביותר שהיה לסרטונים – קבצי AVI פצפונים באיכות איומה שהיו ברובם טריילרים או קליפים שהועתקו מאדם לאדם על דיסקטים קטנים. לא היה לנו מושג מה זה זכויות יוצרים ועוד חיפשנו דרך להסתגל למדיום החדש והמתפתח - האינטרנט.

היום מורידים קבצים בנפחים עצומים במספר דקות, רואים סרטים וסדרות אונליין, קונים מוסיקה ומקבלים מיד, מקשיבים לרדיו ומה לא והכל באמצעות הרשת העולמית שמקבלת עם הזמן מקום יותר ויותר מרכזי באופן בו אנו צורכים סוגים שונים של מדיה ובידור. עם הזמן המחשב והטלוויזיה מתמזגים, סוחפים בדרך גם אמצעי אחסון מדיה שהופכים אט-אט לפחות רלוונטיים (מישהו עוד בכלל משתמש ב-VHS או זוכר איך נראה לייזר-דיסק?) והשאלה היא, איך כל זה משפיע על הצרכן והעדפותיו?

עוד בוואלה!

איך אסי שיכנע את עדי בוזגלו להביא עוד ילדה לעולם?

לכתבה המלאה

בועידת האינטרנט השנתית של TheMarker שנערכה היום, התקיים פאנל בנושא עתיד צריכת המדיה בדור הרשת המהירה. עם הבטחתה של בזק, השותפה של The Marker בכנס, לספק מהירויות שיא של עד 50Mbps למשתמש הביתי, שאלת אופן צריכת המדיה של המשתמש הביתי הופכת לרלוונטית מתמיד.

אילן שילוח, מנכ"ל מקאן אריקסון, אמר בפאנל שבימים אלו ממש עובר המדיום הטלוויזיוני מהפך מסוים והשפעת מעבר התכנים הנצפים מהטלוויזיה לרשת ישפיע על הטלוויזיה באופן דומה לו השפיעה אפל על האופן בו צרכנים רבים רוכשים כיום מוסיקה ואמזון השפיעה על האופן בו אנשים קונים ספרים. לטענתו, המושג "פריים טיים" שמקורו הוא בשעות השיא של צפייה בטלוויזיה, יפוג בקרוב ויפנה מקום לאופן מדידה שונה לחלוטין לרייטינג בעולם בו שעת השידור של התכנית או הסרט לא חשובים והמשתמש יכול לצרוך אותם בזמן, במקום ובאופן שנוח לו. המודלים העסקיים של יצרני התכנים הטלוויזיוניים צפויים להשתנות מהמודל הליניארי בו הם משתמשים כעת לאחד סימולטני. כלומר, במקום שיצירה תגיע תחילה לערוצי הכבלים ואז תמצא את דרכה למדיה אחרת, יצרני התוכן יפיצו אותו במקביל בכל דרך אפשרית - טלוויזיה, אינטרנט וגם אינטרנט סלולארי. אבי בר, מנכ"ל ערוץ הספורט הוסיף ואמר כי האינטרנט כבר מאפשר אינטראקטיביות גדולה הרבה יותר של הצופה עם התוכן המשודר ומשנה את המוצר שמציע ספק התוכן.

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום גורס שלא רק העלאת המהירות היא שתשנה את האופן בו אנחנו צורכים תוכן. הוא אומר, ובצדק, שהמגמה הניידת שולטת בשוק יותר ויותר. “אין לי ספק שבעתיד הלקוחות לא יהיו מחוברים לקיר,” אמר שפירא. ואכן, הגידול במכירה של מחשבים ניידים על חשבון נייחים ושימוש נרחב בטלפונים סלולאריים למגוון יישומים מראה שהלקוח מחפש חופש מהחיבור הקבוע ואפשרות לצרוך את התוכן שמעניין אותו בכל מקום וזמן שנוח לו.

העתיד שיוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, צופה לתוכן טלוויזיוני הוא כזה בו התוכן יהיה זמין ללקוח בכל ערוץ בו יבחר לצרוך אותו. אם את סרט הקולנוע באיכות גבוהה יעדיף לראות על הפלזמה בסלון, את החדשות בסלולארי ברכבת והסדרות האהובות במחשב, אחרי שהילדים הלכו לישון אז הרי שספקי התוכן צריכים לאפשר זאת באמצעות האגרגטורים, ערוצי אספקת התוכן השונים תוך שימוש בטכנולוגיה הזמינה.

אז האם 50 המגה של רוחב פס שמבטיחה בזק - והשיפורים הטכנולוגיים המקבילים ברוחב הפס בסלולר ובכבלים - אכן ישנו באופן מהותי את אופן צריכת המדיה שלנו ובהתאם אספקתה? אולי כן, אבל קל לראות שזה תלוי בעיקר בספקי התוכן ויצריך שינוי מהותי באופן בו הם חושבים בבואם להפיק יצירה עבור הקהל הרחב, ההופך מפונק מדור לדור בנוגע למה, איך ומתי הם מקבלים את מה שהם רוצים לראות על מסך זה או אחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully