AP על פי כן

סוכנות הידיעות AP יוצאת במהלך גדול כנגד אגרגטורים, מנועי חיפוש, וכל מי שמקשר לתוכן שלה מבלי לבקש ממנה רשות ולשלם לה, כפי שדיווחנו היום.

יש כאן שתי סוגיות, ובשתיהן עושה AP טעות עצומה. הסוגיה הראשונה היא חוקית. AP יוצאת נגד פעולות שהן בגדר שימוש הוגן ומקובלות לחלוטין ברשת. אני לא צריך לבקש רשות כדי לצטט כותרת ולתת קישור. זה לגיטימי וחוקי. שימוש הוגן הוא אזור אפור בחוק, אבל הוא כן אמור לספק הגנה כנגד תביעות קטנוניות שנועדו בעיקר לזרוע פחד ולהגן על מודל עסקי שאבד עליו הכלח.

אבל העובדה שאין לטענות של סוכנות הידיעות בסיס חוקי היא החלק הפחות בעייתי. חברות גדולות משתמשות לרעה בחוקי זכויות יוצרים כל הזמן. הבעיה האמיתית היא שמדובר בירייה ברגל. קישורים הם החמצן שזורם בעורקי הרשת. כל עוד מקשרים אליך, אתה קיים.

הבה נחשוב מה יקרה אם כל האתרים ברשת ייכנעו ל-AP ולא יקשרו לטקסטים שלה מבלי לקבל ממנה רשות או לשלם לה. מעשית, משמעות הדבר היא שהאתרים יוותרו על הקישור ב-99.9 אחוז של המקרים. הם יחפשו מקור אחר. כי זאת טרחה גדולה מדי לפנות למישהו בקצב המטורף של האינטרנט, וכי הרשת פשוט לא עובדת ככה. אף אחד לא הולך לשלם כסף למישהו כדי לתת לו קישור.

ואם לא יקשרו ל-AP, בעולם שבו כוחם של עיתונים וסוכנויות ידיעות דועך כל הזמן, יעדיפו לקשר לרויטרס, לניו יורק טיימס ולאתרי חדשות אחרים. האתרים האלה יקבלו את התנועה, את הגולשים ובעיקר יוכלו להציג תוצאות טובות יותר למפרסמים. הידיעות של מקורות המידע האחרים יהיו חלק מהשיח האינטרנטי. הן יהיו קיימות במודעות של אנשים.

והידיעות של AP? לא ממש. חוץ מבמקרים בהם יהיו לה סיפורים אקסלוסיביים בעלי חשיבות עליונה - וכמה כאלה כבר יש כיום, כאשר המקור הראשוני לידיעות נמצא לעתים כה רבות במקומות כמו טוויטר וכשתוחלת החיים של ידיעה בלעדית הוא לא יום שלם כי אם שתי דקות? הידיעות של AP ישבו אצלה ואצל שותפי התוכן האנכרוניסטיים שלה. AP לא מתקיימת בואקום. יש לה מתחרים, ורובם שפויים ממנה.

החשש של AP מאגרגטורים הוא לא המצאה שלה. כשגוגל ניוז הושק בעולם, היו גופי תקשורת שלא רצו לשבת בו. כשהוא הושק בארץ, וואלה! בחרה - ועדיין בוחרת - שלא להיות בו. זאת שגיאה, אבל לא בסדר הגודל של הטעות של AP. וואלה! בוחרת שלא להיות באגרטור חדשות אחד של חברה מתחרה. AP בוחרת שלא להיות בשום מקום. זאת לא הגנה על התוכן, זאת התאבדות.