פעם שלישית DS

בימים האחרונים, נרשמת ברשת האינטרנט התלהבות רבתי מה-DSi – הגרסה החדשה של קונסולת ה-DS מבית נינטנדו. לא מדובר, חס וחלילה, במוצר חדשני, אלא בעוד גרסה משופרת של DS, שכוללת הפעם דברים מגניבים(!) כמו מצלמה פשוטה(!!), תמיכה בכרטיסי זכרון (!!!) והיעדר חריץ GBA שהופך את מרבית האביזרים שהושקו ל-DS ללא-שמישים (!!!!).

אני יכול להבין למה אנשים שעד כה לא קנו את ה-DS ירצו לקנות כיום את הגרסה החדשה, אבל למה שאנשים יחליפו את ה-DS וה-DS Lite הישנות שלהם? הבשורה היחידה שהקונסולה הזו מביאה היא מאגר משחקים אותם ניתן יהיה לקנות ולהוריד מהרשת, אך אלה הם רק חלק קטן מאוד מהקטלוג הזמין לקונסולה, ואף מפיצה גדולה לא אמרה כי היא מפסיקה להשיק משחקים בקלטות הרגילות. והקונסולה החדשה עולה גם יותר מה-DS Lite. אבל בכל זאת, על פי GfK-ChartTrack הבריטית הפכה ה-DSi לקונסולה עם ההשקה הרביעית הכי מוצלחת, כשמעליה רק ה-PSP, PS3 ו-Wii. ועל כך נאמר: מוזר, מוזר מאוד.

מיקרוסופט הודיעה היום כי מאז שהושקה הקונסולה בסוף 2005, חולקו במשחקיה 2.5 מיליארד "הישגים" – כ-150 לכל מנוי באקס-בוקס לייב. "הישג" (Achievement) הוא פרס וירטואלי שניתן למשתמש על ביצוע מטרות מסויימות בתוך המשחק, ולכל אחד מהם מצורפות גם נקודות. מדובר בדבר נטול ערך כספי, בו ניתן רק להתרברב בפני חבריכם.

ובכל זאת, המערכת הזאת עובדת. אנשים מקדישים שעות למשחק בכותרים אותם היו זונחים מזמן רק כדי להגיע לאותו ההישג הנכסף שדורש מהם להביס את הבוס האחרון כשהם חמושים רק במזלג ועין שמאל שלהם מסתובבת במעגלים בלי שום דרך לעצור אותה. המכורים למערכת הזו גם קונים משחקים בהם לא היו נוגעים ככה, רק כי הם שמעו שיש במשחק "הישג" שיביא להם הרבה נקודות. וזה מרשים.

סוני התעשתה מאוחר מאוד בכל התחום הזה, והשיקה מערכת מתחרה רק בשנה שעברה, כשמספר מועט של משחקים שכבר יצאו אז זכו לטלאים אשר התאימו אותם למערכת. גם כיום, המערכת של סוני הרבה פחות מתוחכמת, ולא מאפשרת לכם לשאוב את התוצאות של הישגיכם החוצה, אבל גם זה בטח יגיע.

חברת קונאמי הכריזה היום על משחק שעתיד, כנראה, לעורר לא מעט מחלוקת. "6 ימים בפאלוג'ה" עוקב אחר אחד הקרבות הקשים ביותר של מלחמת העירק השנייה, ומנסה להכניס אתכם לתוך הקרב תוך שהוא מסתמך על עדויות של "עשרות" נחתים שהשתתפו בו.

נשיא החברה שמפתחת את המשחק, Atomic Games (קונאמי היא המפיצה) אמר שהמטרה היא לשרטט קו זמן של הקרב, לעקוב אחר מספר יחידות ולראות מה קרה להן בכל יום. ובו בזמן, הוא מפיל את הפצצה באומרו "אנחנו לא מנסים ליצור פרשנות חברתית. אנחנו לא בעד המלחמה. אנחנו לא מנסים לגרום לאנשים להרגיש לא נעים. אנחנו רק רוצים להביא חוויה בידורית טובה. בסופו של יום, זהו רק משחק".

זו אמירה מעניינת כי אם המשחק אכן יהיה בידורי גרידא, נטול כל מימד היסטורי או פרשני, הוא דווקא יצליח לעצבן לא מעט אנשים. המלחמה בעירק, להזכירכם, עדיין נמשכת והטראומה הלאומית האמריקאית אפילו לא החלה להגליד. מפתחי "6 ימים בפאלוג'ה" יצטרכו ללכת על קו דק מאוד שבין זלזול לבין ריאליזם לא בידורי בעליל, והתוצאה – שתגיע בשנה הבאה, צפויה להיות לכל הפחות מעניינת בזכות התגובות אותן היא תגרור.