שוב מפחידים אתכם

לעתים אני תוהה האם, כשהאדם הקדמון הראשון החל לצייר על קירות מערה, היה שם דוד מבוגר שהסביר למה הציורים שלו פוגעים במרקם החברתי העדין של השבט. או משהו. כי נראה שזה מעגל שלא נגמר. כל אפנה חדשה, טכנולוגיה חדשה, סגנון מוזיקה חדש, מגיעים בלוויית מקהלת מפחידנים מקצוענים. עד לאחרונה, נראה היה שמשחקים הם המטרה העיקרית של המפחידנים כיום. אבל נראה כעת שהם מתחילים בהדרגה להסב את תשומת לבם מאימת GTA לסכנות המדיה החברתית.

יש לזה סיבה מאד ברורה: אנשים מפחדים מדברים שהם לא מבינים. וזה לא מוגבל לאנשים טיפשים וצרי אופקים. אנשים אינטליגנטיים, שרגילים להבין דברים, מפחדים לעתים עוד יותר מהחדש והבלתי מוכר ובלתי מובן. שתי כותרות מהעת האחרונה מדגימות את הסוגיה היטב.

בסוף השבוע האחרון הופיעו לא מעט כותרות שעוסקות בכך שחברי כנופיות מקסיקניים משתמשים ביוטיוב על מנת לשגר איומים ואזהרות ליריביהם. האם הפך אתר הוידאו הפופולרי למקום מסוכן לציבור? לא ממש. ראשית, זה לא חדש. כותרות זהות הופיעו בתחילת 2007. זהו אחד הסיפורים שחוזרים באופן מחזורי, כשמישהו רוצה להעביר מסר וכשעיתונאים נוהגים בעצלות.

אבל המחזוריות היא לא הסיבה היחידה לא להילחץ מהסיפור הזה. הסיבה האמיתית היא שזה דבר טוב. במקום לנהל את השיח הזה תחת מעטה של סודיות, חברי הכנופיות האלה מאיימים ומציגים את תוצאות הפשעים שלהם במקום מתועד. רשויות אכיפת החוק לא יכלו לבקש תרחיש נוח יותר.

ולזכותם ייאמר שהפעם – כפי שמציין מייקל מאסניק מ-TechDirt – הם לא מתלוננים על יוטיוב כי אם עוקבים אחר הסרטונים בעניין. הכנופיות האלה לוקות במקרה קיצוני של היבריס, וסביר שישולם על כך מחיר. אבל זה לא מנע מאנשים להתלונן, כמובן. ולא מנע מהם מלהפחיד.

מחקר אמריקאי שהתפרסם במהלך סוף השבוע טוען ששימוש מסיבי בפייסבוק גורם לירידה בציונים. המחקר, שנערך באוניברסיטת אוהיו, בדק 219 תלמידים וסטודנטים, שחלקם משתמשים ברשת החברתית הגדולה בעולם וחלקם לא. ההשוואה בין הציונים נערכה בין תלמידים שמשתמשים באופן קבוע ברשת החברתית לבין אלו שלא. במילים אחרות, לא נבדק האם היתה ירידה בציונים לאחר שהנבדקים החלו להשתמש ברשת.

המחקר הזה בדק ומצא שאנשים שמתעסקים באופן יומיומי בעיסוק פופולרי מקבלים ציונים גבוהים יותר מאלה שלא. הוא מצא שאנשים שעוסקים באופן מסיבי בפעילות חברתית מקבלים ציונים גבוהים יותר מאלה שלא.

סליחה, לא ידענו את זה כבר? כן, אנשים שמשקיעים את תשומת לבם לדברים שאינם לימודים מקבלים ציונים נמוכים יותר מאלה שכן. אין כבר הבדל בין סיבה לתוצאה? כל המחשבה שהשקה לא שווה לסיבה איבדה את חינה בעולם האקדמיה כשלא שמתי לב? פייסבוק, אומרת החוקרת ארין קפינסקי, היא ההבדל בין ציון 95 ו-80. כן, כי זה הגורם היחיד במשוואה.

אם תלמיד משקיע אחוז ניכר מזמנו במשהו בפעילות שאינה לימודים, בהחלט כדאי להורים לבחון אותה, ולהחליט האם זה משהו שהם רוצים להתערב בו. לטעמי, פעילות חברתית – ופייסבוק היא בראש ובראשונה מרכז לפעילות חברתית – היא משהו שהורים צריכים לעודד ולא לדכא, וחלק טבעי מתהליך ההתבגרות. אבל זאת החלטה של ההורים. מה לא יסייע להם לקבל את ההחלטה? כותרות שאומרות "פייסבוק מזיקה לילדים", שמונעות מפחד מהלא מוכר, בורות ומחקר חלקי לכל היותר.