פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ימי הרדיו – חלק א'

      מאין הגיע הרדיו האינטרנטי, מה מצבו הנוכחי ומה הסוגים השונים הקיימים, בחלק הראשון של כתבתה של אילנה ניז'ניק

      עם ההתפתחות המהירה של האינטרנט בתחילת שנות ה-90, היה ברור ששידורי הרדיו ישתנו ללא היכר. כמו כניסתם של מקלטי טלוויזיה לבתי הצרכנים כך גם התפשטות השימוש באינטרנט בבית ובעבודה שינו את האופן בו שידורי הרדיו נצרכים, משודרים ואף מתוכננים. כיום אף המושג "שידורי רדיו" אינו מדוייק כי תחנות שידור רבות מזמן כבר אינן משתמשות בגלי הרדיו אלא משדרות על גבי רשת האינטרנט בלבד, וגם קשה לקרוא להן תחנות כי במקרים רבים מדובר בשדרן יחיד היושב מול מחשבו הביתי אם בכלל קיים שדרן.

      קצת היסטוריה

      המושג "רדיו אינטרנטי" הוזכר לראשונה על ידי קארל מלמוד, טכנולוג ולוחם למען מידע חופשי, שיצר את מה שהוא הגדיר כתכנית הרדיו האינטרנטי הראשונה אי-שם בשנת 1993. זו לא ממש היתה תוכנית רדיו כי במקום להיות משודרת הועברה באמצעות קבצי קול להורדה עקב מגבלות טכנולוגיות אבל במהרה נכנסה לשימוש טכנולוגיית המולטיקאסט והחלו לקום תחנות ששידרו לקהל הולך וגדל של משתמשי הרשת העולמית.

      בנובמבר 1994 הופעתם של הרולינג סטונז שודרה בטכנולוגיית המולטיקאסט וסולן הלהקה אף בירך את המאזינים ש"זחלו" לתוך האינטרנט להאזין להם, והביע תקווה שכל העסק לא יתמוטט לפתע. לא היה לו מושג בודאי כמה כסף ישפך על המאבק של נציגויות חברות התקליטים ברדיו האינטרנטי.

      באמצע שנות ה-90 החלו להופיע טכנולוגיות חדשות שתמכו בסוגי כיווץ שונים של סאונד שאיפשרו שידור על גבי הרשת – החל מ-RealNetworks ונגן המדיה שלהם ועד WinAmp האגדית, אחת התוכנות הראשונות שידעה לקרוא קבצי MP3.

      בשלב זה, החלו תחנות שידור אינטרנטיות מסוגים שונים לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם ובמקביל תחנות רדיו ותיקות הבינו ששידור באינטרנט זו דרך זולה ונוחה להגדיל באופן משמעותי את קהל המאזינים ולהיתפס כחדשניים ברכיבה על מהפכת הכפר הגלובאלי המרושת. הבום הזה הואט בעיקר על ידי נציגויות חברות התקליטים, אויבות הרדיו החופשי, שהחלו לדרוש תמלוגים עבור תכנים מוסיקליים מוגנים שנוגנו על גבי הרשת, נושא עליו נרחיב בחלק השני של הסקירה.

      פודקאסט, מולטיקאסט ומה שבינהם

      הגדרת "רדיו אינטרנטי" הופכת קשה מיום ליום. תחת הכותרת אפשר לכלול כיום סוגים רבים של תוכן קולי משודר או מוקלט ממקורות שונים ובעל תכונות שונות.

      הדינוזאורים אונליין - חלק גדול מתחנות הרדיו FM בוחרות כיום לשדר גם באינטרנט ממגוון סיבות. החל מחשיפה לקהל יעד גדול יותר, לרבות יושבי משרדים ומאזינים מחו"ל וכלה בתמיכה בשוק הולך וגדל של נגני מדיה לבית הקולטים תחנות רדיו הישר מהאינטרנט באמצעות הרשת האלחוטית בבית. האינטרנט אפשר גם להוסיף אלמנט אינטראקציה חזק יותר מהטלפון באולפן שהיה עד היום – מצלמת אינטרנט באולפן מראה למאזינים את השדרן, שנאלץ עכשיו להגיע לעבודתו ייצוגי מאי-פעם, צ'אט ופורום המאפשרים לתקשר עם צוות התחנה ומאזינים – כל אלו הופכים את חוויית ההאזנה לרדיו למשהו הרבה יותר רב-חושי.

      תכנית כבקשתך – ערוצי מוסיקה אונליין כגון Pandora ו-last.fm מתיימרים להיות סוג של רדיו חכם עם די-ג'יי וירטואלי המנגן עבורכם מוסיקה בלבד, בלי דיבורים ועם התאמה הדרגתית לטעמכם האישי. למרבה הצער, חלק נכבד מהשרותים האלה מגבילים את עצמם לארה"ב בלבד בגלל לחץ של בעלי זכויות.

      חובבנים פלוס – האינטרנט, מעוז חופש הביטוי, כמובן משך אליו אלפי אנשים שחלמו שקולם ישמע ברחבי תבל. הרי רק אחדים מצאו את דרכם לגלי צה"ל או רשות השידור וגם אז הם שידרו את מה שהכתיבו להם התחנות. אך לא עוד! טכנולוגיית SHOUTCast וכן אתרים כמו live365.com אפשרו לכל דכפין ליצור לעצמם תחנת רדיו אינטרנטית בה יכלו לנגן את המוסיקה שבחרו ולומר כל מה שעולה על דעתם.

      לא רק חובבנים ניצלו את המדיום החדש ליצור תחנות רדיו. במדינות רבות בהן קיימות מגבלות חוקיות או טכנולוגיות (כמו הגבלת התדרים בישראל) קמו תחנות רדיו מקצועיות לכל דבר ששידרו באינטרנט בלבד.

      פודקאסטים – אלו הן בעצם מעין תוכניות רדיו המופצות במדיה זורמת (Streaming) ובקבצים להורדה כשהייחוד שלהם הוא סינדיקציה – יכולת לקבל הודעה אוטומטית או אף להוריד אוטומטית פודקאסטים לפי הגדרה מראש באמצעות תוכנה המיועדת לכך. כפי שבודאי ניחשתם, השם Podcast נובע מצירוף של broadcast (שידור באנגלית) ו-iPod, המכשיר של אפל שהיה מהראשונים לתמוך בהורדה אוטומטית של פודקאסטים. בעצם, אפשר להגדיר פודקאסטים כמאין בלוג קולי יותר מאשר רדיו אינטרנטי למהדרין. פודקאסטים קיימים ונוצרים מדי יום במגוון עצום של נושאים ושפות וכולם יודעים מזמן שלא צריך אייפוד בשביל לשמוע אותם.

      בחלק ב', שיתפרסם בשבוע הבא, נסקור את הבעיות המשפטיות והכלכליות העומדות בפני הרדיו המקוון, את מה שקורה בארץ ולאן הטכנולוגיה הזאת הולכת.